מכירים את זה שאחת לכמה שנים מופיע שם שכולם חוזרים אחריו? אז נטפליקס, היורשת האדומה של שרביט המהפכה שהחזיק מארק צוקרברג עד כה. איכשהו נראה שלאן שלא תפנו בימים אלה תיתקלו בשם של ענקית ה-VOD. כולם ישמחו לכם על המהפך הגדול של החברה שחילקה DVD בדואר רק לפני חמש שנים, על פיצוח הנוסחה של חוויית הצפייה ועל הגידול הפסיכי במכירות. רק לפני שבועיים התארח מנכ"ל החברה בפאנל עם ראשי רשתות הטלוויזיה גדולות שהביטו עליו בשילוב של הערצה ופחד, אבל האמת היא שבנקודת הזמן הנוכחית אף אחד לא באמת יודע להעריך כמה רחוק זה עוד יכול להגיע. עד כה התמקדה נטפליקס בבניית ספריית סרטים עצומה שתשמש את לקוחותיה בכל רגע נתון, אחר כך הגיעו התכנים המקוריים (והזכייה ההיסטורית באמי), אבל עכשיו מכוונים שם גבוה הרבה יותר.
כצפוי, ראשי בתי הקולנוע כבר בהיסטריה. ב-2011 הם הצליחו לחסום יוזמה דומה של "יוניברסל" שרצתה לשחרר את הסרט "Tower Heist" במקביל גם לטלוויזיה. אבל זו הייתה יוזמה מקומית קטנה, בעוד שכאן מדובר במפלצת מהפכנית עם קבלות. האתגר הגדול של סרנדוס יהיה לשכנע את אותם ראשי תעשייה שמחזיקים היום קרוב לחזה את הסכמי ההפצה, לשחרר את חלקם גם לכיוונה של מי שמסתמנת כמתחרה הגדולה הבאה שלהם. או שהוא יכול ללכת ישירות לבעלי האולפנים ולהציע להם הצעה שלא יוכלו לסרב לה. נשמע מופרך? אולי, אבל בחדרי חדרים יש מי שכבר מתחילים לכנות אותו בתור "האיש שרצח את בית הקולנוע".
קצר ולעניין
עם או בלי קשר למהפכת סרנדוס, הנה עוד רעיון קצת קשה לעיכול במבט ראשון לגבי הכיוון שאליו עשויה ללכת תעשיית הקולנוע בעידן של Vine ובאזפיד. כתבה מקיפה של סקוט בגס ב-Film School Rejects מעלה לראשונה את האפשרות של רק דרכי הפצת הסרטים ישתנו, אלא גם המוצר עצמו. הטיעון של בגס די מפתיע כשחושבים עליו: מה הופך סרטון או גיף שעלה ברשת החברתית ליצירה אמנותית פחות לגיטימית מסרט באורך של שלוש שעות? רק בשבוע שעבר שחררו אולפני פוקס טיזר בן חמש שניות לאינסטגרם עם הצצה ראשונה ל"אקס-מן" החדש, הסרטים הקצרים של פיקסאר מהנים ומרגשים לא פחות מ"וול-אי" או "צעצוע של סיפור", ואחת הסיבות העיקריות לתור הזהב שעובר על הטלוויזיה היא החלוקה הנוחה למנות איכותיות של סיטקום ב-22 דקות ודרמה ב-45 דקות. בגס מדבר כאן על תעשייה חדשה של קולנוע קצר שתחייה בשלום לצד התעשייה המסורתית, ואולי גם תמשוך קהלים שפשוט לא יכולים לשרוד שעתיים שלמות בלי טוויטר. בקצב הזה בפעם הבאה שתשכרו סרט בהחלט יכול להיות שהכתוביות יגיעו עוד לפני השליח של הפיצה.
שוברי קופות
הרבה חששות היו לאולפני "סאמיט" לקראת השקת "המשחק של אנדר". התבטאויותיו ההומופוביות של אורסון סקוט קארד, האיש שכתב את רב המכר שעליו מבוסס הסרט, הביא לאיומים בהחרמה מצד קבוצות שונות וללחץ על צופים פוטנציאליים שלא להגיע. אבל נתוני הקופות מוכיחים שקארד לא הצליח לפגום בסקרנות ההמונים. 29 מיליון דולר בקופות צפון אמריקה הזניקו את הסרט למקום הראשון ברשימת שוברי הקופות. פתיחה נחמדה, אבל לא בטוח שתספיק לחלומות סרטי ההמשך שמפתחים באולפנים.
"חרא סבא", הסרט שהדיח את "כוח משיכה" מהפסגה, איבד את הבכורה אבל אסף בדרך 18 מיליון דולר נוספים שהופכים אותו רשמית להצלחה קופתית נהדרת. "סוף סוף וגאס" ו"לעוף על הזמן", שני הסרטים החדשים הנוספים של הסופ"ש האחרון, הגיעו במקום השלישי והרביעי עם 15 מיליון פושרים לכל אחד. בשבוע הבא יכה אל הרעם הנורדי ברשימת הסרטים הרווחיים, כל תוצאה מלבד מקום ראשון תהיה עילה לוועדת חקירה באסגרד.
טריילר השבוע
עד כמה שקשה להודות לפעמים הדרך להפוך סרט להצלחה היא לגרום לו להיות מטומטם ככל האפשר. נראה שהיוצרים של "לגו: הסרט" לקחו את התובנה הזאת לתשומת ליבם. אמנם מדובר רק בשתי דקות וקצת מתוך סרט שיכול בסופו של דבר להתברר כגרוע כמו הציפיות, אבל לפחות בינתיים אין ברירה אלא להסכים שזה מצחיק נורא. וויל פרל, אליזבת בנקס, מורגן פרימן ועוד שורה של כוכבים מדבבים את השטויות שתראו מתרחשות כאן. הסרט ייצא ב-7 בפברואר.
הטוב, הרע והמכוער
הטוב: סנטה קלאוס הגיע מוקדם השנה לחובבי "מלחמת הכוכבים". הרוב כאן לא כ-זה מצחיק, אבל בכל זאת מדובר בגלגל הפספוסים הרשמי של הסרט. ריספקט.
הרע: פז דה לה הוורטה עומדת לגלם אחות רצחנית בסרט חדש. נחשו מה היא לובשת בפוסטר הרשמי (רמז: בדיוק מה שהיא לא לבשה בכל יתר הפעמים שנתקלנו בה).
המכוער: את הטיזר החדש ל"נימפומנית" של לארס פון טרייר לא תמצאו ביוטיוב. לא ממש ברור למה בהתחשב בכך שהוא מכיל רק דקה אחת בלבד של פורנו בכיכובו של שיה לה בוף. שמרנים.