הם נראים תמימים, אבל מאחורי הפנים החמודות מסתתר רוע בלתי נתפס. אנחנו מדברים כמובן על ילדים בסרטי אימה, הז'אנר שאוהב יותר מכל לשחוט פרות קדושות - ואין קדוש יותר מילדים. אינספור סרטי אימה עמלו במהלך השנים להפוך ילדים מסמל תמימות - לרוצחים צמאי דם, רוחות רפאים, שדים, חייזרים וגם זומבים. אם התגעגעתם לדמויותיהן הקטנות והמצלקות, השנה נראה שהילדים הקריפיים חוזרים ובגדול לז'אנר. מרימייקים ל"בית קברות לחיות" ו"הטינה" ועד סרטים חדשים כמו "אנחנו" ו"ברייטברן", מהסרטים היותר מצופים של השנה הקרובה. אז עד שהסרטים האלו יצאו, הנה הזדמנות להיזכר בעשרת הילדים הכי מפחידים שנראו על מסך הקולנוע.
10. תומאס - "בית היתומים":
תומאס הוא ילד מסכן שהחיים לא בדיוק חייכו אליו; הוא נולד עם בעיה רפואית שגרמה לעיוות בפניו ואילצה אותו להסתובב עם מסכה, היה מנודה חברתית עד שאיבד את חייו כתוצאה מהתנהגות אכזרית של ילדים בבית היתומים שבו שהה. כמו בהרבה סרטי אימה, אנשים שמתים בנסיבות מצערות הופכים לרוחות רפאים כועסות, ורוח הרפאים של תומאס היא אחת מתוסכלת במיוחד, שלכודה בבית היתומים ונידונה להפחיד אנשים עם המסכה הסופר קריפית שלו. הבטחה שלנו: לא תשכחו אותה הרבה אחרי הצפייה.
9. טושיו - "הטינה":
טושיו הוא פרדוקס מהלך: הוא חמוד נורא אבל במקביל מפחיד לחלוטין לאורך כל הסרט. טושיו נרצח באכזריות על ידי אביו, וכעת לא נותרה לו ברירה אלא להעביר את ימיו כרוח רפאים שכלואה בבית בו נרצח ומאיימת להרוג כל אדם שנכנס אליו. יויא אוזקי מגלם את טושיו גם בגרסה היפנית המקורית וגם ברימייק האמריקאי, והוא ליהוק מושלם לדמות שאנחנו גם מרחמים עליה, אבל גם מפחדים ממנה. ואם צפיתם בסרט בשנה שבה יצא, אתם ככל הנראה לא יכולים לשכוח את הצליל שבוקע מפיו, שהפך לחיקוי שטינאייג'רים רבים אהבו לשלוף.
8. דיוויד - "כפר הארורים" (1960):
תושבי עיירה נידחת בבריטניה מאבדים כולם את ההכרה באותו זמן למספר שעות. כשהם מתעוררים, הם מגלים שכל אישה פורייה בעיירה נכנסה להריון בזמן שהיו מחוסרי הכרה. כולל הבתולות שביניהן. כשהילדים נולדים הם נראים להם נורמליים, מלבד העובדה שלכולם שיער פלטינה, עיניים מוזרות והם חכמים יותר מהמקובל לגילם. אה, הם גם קוראים מחשבות ויכולים לגרום לאנשים להתאבד בכוח המחשבה. דיוויד, מנהיג חבורת הפלטינה, הוא ילד קר רוח שלא מביע רגשות, אבל גם חייזר שלא מהסס להודיע בכוונתו להשתלט על העולם וכל זה בקול של ילד קטן ומבטא בריטי מנומס. שילוב מנצח לדמות שמצליחה להפחיד גם היום.
7. דמיאן - "האות":
אל תתנו לעיניים הכחולות ולחיוך הספק חמוד-ספק ממזרי לבלבל אתכם - דמיאן בן החמש הוא לא עוד ילד נורמטיבי. למעשה, הוא בנו של השטן. הוא מפחד להיכנס לכנסיות, חיות בורחות ממנו בספארי ואנשים בסביבתו מתים "באופן מסתורי". הסיפור הידוע מאחורי הליהוק המוצלח של השחקן הארווי סטיבנס בתור דמיאן, הוא שהבמאי ריצ'ארד דונר ביקש מילדים שנבחנו לתפקיד לתקוף אותו בכל הכוח אבל רק סטיבנס עשה זאת באמינות יתרה כשכיוון ישירות אל אזור החלציים שלו. המעשה החביב הזה הביא לו את התפקיד, ולנו את אחד הילדים האיקוניים ביותר בז'אנר האימה.
6. סמארה - "הצלצול":
אם גדלתם בעשור הראשון של שנות האלפיים, ככל הנראה סמארה ביקרה לא פעם ולא פעמיים בסיוטים שלכם. "הצלצול" היה הצלחה מסחררת שפתחה את הדלת לאינספור עיבודים לסרטי אימה אסיאתיים, כמו "הטינה" ו"מים אפלים". אבל הסרט לא היה מצליח להיות אפקטיבי בלי סמארה, ילדה שהיא רוח רפאים שמאיימת להרוג כל מי שצופה בקלטת וידאו, אבל לא מבלי לתת לו שיחת נימוסין ולהודיע שנותרו לו שבעה ימים לחיות. השיער הארוך והשחור שמסתיר פנים מפחידות במיוחד, הגוף המרקיב, הקריפיות שבכל תנועה שלה והכוחות הרצחניים שלה לחלוטין הפכו אותה לאחת הילדות המפחידות שנראו על המסך.
5. צ'ארלי - "תורשתי":
בשנה שעברה ואניטי פייר הכריזו עליה כעל "הילדה הכי מפחידה שתראו השנה על המסך", והם לחלוטין צדקו. אחת הסיבות שסרט הביכורים של הבמאי ארי אסטר נחשב לאחד מסרטי האימה הטובים שיצאו בשנים האחרונות, היא ללא ספק דמותה של צ'ארלי. מילי שפירו בת ה-16 הצליחה בכישרון רב להיכנס לנעליה של דמות קריפית במיוחד - היא מכורה לשוקולד, כמו הרבה ילדים, אבל גם חובבת כריתת ראשים של יונים והכנת פסלים מפחידים. צ'ארלי כל כך קריפית, שהקריפיות שלה ממשיכה להדהד לאורך כל הסרט, גם כשהיא לא מופיעה על המסך. וזו, חברים, גדולה אמיתית של דמות בסרט אימה.
4. אסת'ר - "יתומה":
הורים לשניים שאיבדו את ילדתם השלישית בלידה שקטה, מחליטים לאמץ ילדה מבית יתומים. אסת'ר היא ילדה מנומסת, רהוטה, אינטליגנטית וכשרונית. אבל יש בה דבר נוסף: רוע טהור. וכשזה משולב עם ערמומיות ונחישות, מקבלים דמות בלתי צפויה, שמטילה יותר ויותר אימה ככל שהעלילה מתפתחת. איזבל פורמן בתצוגת משחק מצמררת ומשכנעת במיוחד שתגרום לכם לשקשק מפחד בכל פעם שאסת'ר מופיעה על המסך.
3. גייג' - "בית קברות לחיות" (1989):
השנה צפוי לצאת רימייק ל"בית קברות לחיות", בדיוק 30 שנה לאחר שיצא העיבוד הראשון לספרו של סטיבן קינג. אז אם אתם מתכננים לוותר על הסרט מהאייטיז ולראות רק את החידוש - לא נשפוט, אבל כדאי שתדעו שתפספסו את אחד הילדים הכי רצחניים שנראו בסרטי אימה. משפחת קריד מאבדת את בנם הקטן גייג' בטרם עת, ומחליטים להשיב אותו לתחיה על ידי הטמנת גופתו בבית קברות מסתורי עתיק, שלפי האגדה גורם לכל מי שנקבר שם לחזור מן המתים. אבל כשהם חוזרים, הם לא בדיוק עצמם, הם יותר גרסה צמאת דם של מי שהיו פעם.
מיקו יוז היה בקושי בן שלוש כשהשיג את התפקיד של גייג', מה שהופך את הדמות הזו ואת תצוגת המשחק שלו לפלא של ממש. אתם בטח חושבים "מה כבר ילד בן שלוש יכול לעשות?", אז בואו נגיד שלא מעט, אם הוא מצויד בסכין הנכונה. סצנת השיא של הסרט היא לא פחות מאיקונית ותהיו בטוחים שצפייה אחת בלבד לא תספק אתכם - תרצו לראות אותה בלופים, לו רק כדי לצפות שוב במיקו יוז מגלם ילד רצחני (וחמוד, כי בכל זאת) באמינות יוצאת דופן לגילו.
2. התאומות גריידי - "הניצוץ":
התאומות גריידי נרצחו על ידי אביהן ורוחות הרפאים שלהן נחשפות מול דני שנחרד לגלות כיצד גמרו את חייהן במלון ה"אוברלוק". ההצעה שלהן שיבוא לשחק איתן "לנצח נצחים" רשומה כאחד הציטוטים המפורסמים והמפחידים בסרטי אימה - זאת למרות שהן מופיעות לשניות ספורות בלבד. הכנסנו לרשימה את התאומות, אבל אי אפשר באמת לדבר על הניצוץ מבלי לציין גם את דני טורנס, בנם של וונדי וג'ק, שהוא אמנם קורבן של המלון האימתני כמו שאר משפחתו, אבל הוא ילד קריפי לא פחות מרוחות הרפאים שרודפות אותו. יש לו חבר דמיוני בשם טוני שהוא בעצם האצבע שלו ויש לו גם חזיונות ויכולת קריאת מחשבות.
סטיבן קינג הביע בפומבי את חוסר שביעות רצונו מהעיבוד הקולנועי של סטנלי קובריק, אבל כמה מהרגעים הכי זכורים בסרט הם למעשה תוספות של הבמאי שלא הופיעו בספר המקורי; כמו התאומות (בספר הן אחיות) וטוני (בספר הוא דמות בשר דם ולא האצבע של דני). אז למרות חילוקי הדעות ביניהם, אפשר להסכים על כך שהניצוץ לא היה זוכה לעיבוד קולנועי אם לא היה נכתב על ידי סופר האימה האגדי סטיבן קינג - והוא לא היה נכנס לספרי ההיסטוריה של הקולנוע לולא היה מבוים על ידי קובריק הוירטואוז.
1. רייגן - "מגרש השדים":
יש סרטי אימה שפחדנו מהם רק בתור ילדים - ויש סרטי אימה שימשיכו להפחיד אותנו כל החיים. "מגרש השדים" הוא אחד מהם - ורייגן אחוזת הדיבוק מפחידה גם היום, 46 שנה מצאת הסרט. שילוב של מספר אלמנטים הופכים אותה לילדה אולי הכי מפחידה בתולדות הקולנוע: האיפור והאפקטים, שנראים מעולים גם היום; השחקנית מרסדס מק'יימברידג' שאחראית לקולו המצמרר של השד פזוזו, שללא אפקטים ממוחשבים מפחיד יותר מכל שד אחר; והמשחק האמין, לפעמים אמין מדי, של לינדה בלייר, בשל העובדה שנעשה שימוש באפקטים פיזיים והסצנות האלימות על המיטה באמת הכאיבו לשחקנית הצעירה שזעקה מכאבים. על הכאבים האלו, בלייר "תוגמלה" במועמדות לאוסקר בשנת 1973 לשחקנית המשנה על תפקידה בסרט. רייגן מקללת כמה מהקללות היצירתיות שנראו בקולנוע, מקיאה על כולם, רוצחת והולכת על ארבעת גפיה בתפקיד שהפך לאגדי בז'אנר מכל הסיבות הנכונות.
"אנחנו" יוקרן בהקרנת טרום בכורה בפסטיבל האימה של סינמטק הרצליה, ביום רביעי, ה-20.3. במסגרת הפסטיבל תוכלו לראות על המסך הגדול גם את קלאסיקת האימה "הניצוץ", שתוקרן ביום שישי ה-22.3.