זוג חביב שמנהל חווה בקנזס מנסה להרות ללא הצלחה. עד שלילה בהיר אחד נופלת חללית מהשמיים בחצר האחורית שלהם ובתוכה תינוק חמוד, אותו הם מחליטים לאמץ. כמה שנים לאחר מכן, הילד גדל ומתחיל לגלות שהוא אולי לא לגמרי בן אנוש ושיש לו כוחות על. נשמע לכם מוכר? אז בשונה ממה שזה נראה, זוהי לא העלילה של "סופרמן". כלומר, זאת גם העלילה של "סופרמן" וגם של "ברייטברן", סרט חדש בהפקתו של ג'יימס גאן ("שומרי הגלקסיה"), שיצא לאקרנים ביום חמישי האחרון. ההבדל הוא, ש"ברייטברן" מציע טוויסט אֵימתי לסיפור הקלאסי של גיבור העל. בבסיס הסרט עומדת שאלה אחת פשוטה - "מה אם סופרמן היה רע?", והיוצרים מנסים לענות עליה במהלך הסרט. אך בעוד שהשאלה בעלת פוטנציאל קולנועי מבטיח, התוצאה יצאה אמנם מבדרת, אם כי לא מספיק מרתקת כמו השאלה שבבסיסה.
הסרט הוא מאמץ משפחתי, והופק, כאמור, על ידי ג'יימס גאן ונכתב על ידי מארק גאן ובריאן גאן (בן דודו ואחיו של ג'יימס, בהתאמה). על הבימוי אחראי דיוויד ירובסקי ("דה הייב"). אליזבת' בנקס ("משחקי הרעב") מגלמת את טורי ברייר, אמו של ברנדון, המגולם על ידי השחקן הצעיר ג'קסון א. דאן. בגיל 12, ברנדון מגלה שיש לו כוחות על ושהוא יכול להכניס את ידו לתוך מכסחת דשא ולצאת מזה ללא פגע. אבל במקום להשתמש בכוחות הללו כדי לתרום לאנושות, הוא משתמש בהם כדי להחריב אותה. או לכל הפחות, לרצוח בדם קר כמה אנשים שלא באים לו בטוב.
"ברייטברן", שנקרא על שם העיירה בקנזס בה משפחת ברייר מתגוררת, הוא מעין שילוב של "סמולוויל" ו"האלווין", הכלאה בין ז'אנר גיבורי העל לאימה. במרבית הזמן מדובר בסרט שנראה כמו סרט מקור לגיבור על, אלא שלעתים צצים בו רגעי גוֹר קשים, כיאה לסרטי סלאשרים עם רוצחים צמאי דם שמשספים גרונות בלי לראות בעיניים. על הנייר, מדובר בהכלאה מעניינת ובעלת פוטנציאל אדיר להפוך לקאלט, ואולי גם להפוך לפרנצ'ייז. אבל התוצאה קצת פחות מרגשת מזה. התסריט לא מהודק מספיק, העלילה דקה מדי כדי להצדיק את 90 הדקות של הסרט וההכלאה בין הז'אנרים לא מבושלת עד הסוף ולעתים נראית אף תלושה. השילוב בין הסצנות שמציגות את הפיכתו של ברנדון לגיבור על (או ליתר דיוק, נבל על) לבין הסצנות האימתיות לא נעשה בהצלחה. הפער בין הטונים השונים בסצנות גדול מדי, וזה בעיקר נראה שהיוצרים לא הצליחו לפצח לחלוטין את הנוסחה הטובה להכלאת הז'אנרים בצורה אמינה.
אחד הדברים המוצלחים בסרט הוא ליהוקה של בנקס בתור טורי, אמו של ברנדון. טורי מסרבת לוותר על הבן המאומץ שלה, גם כשהיא מתחילה להבין שהוא לא בדיוק מלאך שירד מהשמיים כפי שחשבה, אלא יותר מלאך המוות. מה שטוב בדמותה של טורי, הוא שההחלטות השנויות במחלוקת שלה במהלך הסרט היו יכולות לצאת לא אמינות, אך הן לא, כי יש מאחוריה סיפור רקע שמצדיק אותן. טורי הייתה ילדה בעייתית, שלדבריה הוריה ויתרו עליה מהר. היא נוטרת להם טינה על כך שלא האמינו בבת שלהם, לא אהבו אותה ללא תנאים ולא ניסו לעזור לה, ולכן היא לא מוותרת על בנה, גם כשהוא עושה דברים לא נחמדים כמו לשבור את ידה של חברתו לכיתה. בנקס עושה עבודה מצוינת והיא מובילה את הסרט בהצלחה רבה.
לא ניתן גם להתעלם מהמשמעויות שיכולות לעמוד מאחורי הסרט. כאמור, הוא לא הסרט הראשון ולא האחרון שעוסק בילדים שנראים כמו מלאכים ונחשפים כשטן בהתגלמותו. חצי מהסרט הוריו של ברנדון בטוחים שהוא מתנהג בצורה עוינת יותר כי הוא נכנס לגיל ההתבגרות. לפיכך לא ניתן אפילו להגיד שמדובר באלגוריה להתמודדות של הורים עם מתבגרים ששונאים אותם, כי זה פשוט בולט מאוד בטקסט עצמו. גם כאן הסרט מפסיד מזה שהוא נשען על שני ז'אנרים ותיקים ומבוססים: נעשו כבר כל כך הרבה סרטי אימה על ילדים קריפיים, או ילדים תמימים שמתגלים כרוצחים אימתניים, שבימינו קשה לחדש בתחום הזה.
הסיפור על ילד מאומץ שמתגלה כשטני כבר נחקר, למשל, בסרטים כמו "האות" ו"יתומה", כאשר האחרון ספג לא מעט ביקורות על כך שהוא לא בדיוק מעודד אימוץ. גם כאן מדובר בזוג שמאמץ לחיקם ילד שהוא לא שלהם ביולוגית - ולבסוף מתחרטים על כך כיוון שהם מגלים שהוא זדוני, שונה. האם "ברייטברן" הוא, אם כך, עוד סרט שמנסה בדרך בלתי מודעת להזהיר מפני אימוץ ילדים ש"מקורם לא ידוע"? אולי. מנגד, ייתכן שבכלל מדובר באמירה על הקו הדק שבין טוב לרע, קצת בדומה לנעשה בסדרת סרטים אחרת שהיא הכלאה בין גיבורי על לאימה - "בלתי שביר", "ספליט" ו"מיסטר גלאס". מה שבטוח הוא שאם יש בסרט אמירה מסוימת, היא לא מקורית במיוחד וכבר נאמרה בעבר.
בשורה התחתונה, מדובר ברעיון מעולה, אך ביצוע הרבה פחות ממעולה. ולמרות זאת, חשוב להגיד שמדובר במוצר בידורי שיכול בהחלט לספק הנאה לחובבי שני הז'אנרים. הוא לא ארוך מדי, הוא לא משעמם והוא אף לעתים מצליח להלחיץ. ומי שאוהב גור, יהנו במיוחד בכמה סצנות במהלך הסרט. בסך הכל מדובר בבידור לא רע, אך לא מספיק טוב ודי נשכח. למרות זאת, נראה שהיוצרים התכוננו להצלחה שתגרור סדרת סרטים, אבל ספק אם זה באמת יקרה.