לקולנוע הישראלי אין מסורת של סרטי נעורים, אבל אנחנו לא יכולים להתלונן - לקולנוע הישראלי אין מסורת באף ז'אנר כמעט (למעט אולי הקומדיה הצבאית). אז אנחנו לא מתלוננים, ובכל זאת שמחים מאוד, כי השנה נוסף למדף המצומצם הזה סרט התבגרות חדש - "הקפות" של לי גילת.
במרכזה הסרט עומד אהרון (אגם אולזבו), נער בר מצווה שמקווה לקבל את הזכות לשאת את ארון הקודש בשמחת תורה. הסיבה לתקווה המשונה הזאת? הוא רוצה לפנות לאלוהים בבקשה ישירה, שמלכת הכיתה עליזה (נועה אסטנג'לוב) תשים עליו. סרט נעורים או לא סרט נעורים?
אגם אוזלבו מצטרף בעצמו לשורה של ילדי פלא שנשאו על כתפיהם את עול ההתבגרות בחברה הישראלית. החל מקאיפו כהן ששחקה את אביה ב"קיץ של אביה" ועד לאושרי כהן - יש לנו הרושם שזה לא כל כך קל להתבגר כשכולם צופים בך. אז הנה הם: 7 ילדים שעשו את זה לפני אולזבו - ואיפה הם היום.
קאיפו כהן ("הקיץ של אביה")
ילדת הפלא האולטימטיבית של הקולנוע הישראלית. בשנת 1988 פרצה קאיפו כהן לתודעה הישראלית, וצרבה אותה לנצח בלפחות שני פחדים ממשיים: הפחד מיום הולדת והפחד מכינים. קאיפו הייתה רק בת תשע כששחקה בסרטה הקלאסי של גילה אלמגור, ואחר כך השתתפה גם בהמשכון המצליח פחות "עץ הדומים תפוס" (יחד עם ריקי בליך, שאחר כך הפכה בעצמה להיות כוכבת קולנוע), ומאז היא הצליחה לנהל חיים נורמלים למדי, למעט קריאות ביניים, אנחנו בטוחים, כל פעם שהיא נאלצת להגיד את השם שלה במשרד הרישוי או בארומה. היום קאיפו היא אם גרושה ל-3 ילדים, ועדיין משחקת מדי פעם, אבל אם נודה על האמת, היא בעיקר מככבת ברשימות מהסוג הזה.
איתן אנשל ("אלכס חולה אהבה")
פרט טריוויה לא ידוע: השם "אלכס חולה אהבה" נבחר ככותרת לסרט של בועז דוווידזון מ-1986, כיוון ש"אלכס חרמן מאוד" לא התקבל טוב על ידי אנשים מעל גיל 40. אנחנו צוחקים כמובן, אבל הסרט מקיים מעין דיסוננס בין העובדה שהוא עוסק בילד אלכס, דור שני לשואה שמנסה להמלט מהזוועות שעברו על הוריו אל חיים יחסית נורמליים בארץ, והעובדה שזאת בסופו של דבר קומדיית קיץ חרמנית.
הסרט אמנם יצא רק שנתיים לפני "הקיץ של אביה", אבל העיסוק הנוסטלגי בתקופת הצנע מעורר את התחושה שהוא היה כאן תמיד, וקשה לדמיין את התרבות הישראלית בלי "בחורות ערומים זה כולרה" ובלי פרוק, דמותו הקלאסית של יוסף שילוח המנוח. איתן אנשל אמנם לא שיחק בסרטים חשובים מאז, אבל הוא אחד מחובבי הקולנוע הגדולים בארץ. הוא למד בסם שפיגל בימוי, היה מנהל ערוצי הסרטים של yes בשנת 2002, ועבד תקופה ארוכה בחנות הוידאו "האוזן השלישית". הוא גם נראה בדיוק אותו הדבר כמו פעם, רק עם קצת יותר קמטים.
לוסי דובינצ'יק ("קלרה הקדושה")
"קלרה הקדושה", הסרט האפוקליפטי המרהיב של ארי פולמן מתקופת טרום ההצלחה האדירה של "ואלס עם באשיר", הביא לידיעת הציבור כמה ילדי פלא (הסיפור הטארגי מכולם הוא כמובן של חליל אלוהב, מושא האהבה של קלרה, שהתאבד לפני כמה שנים בביתו בראש פינה). דובינצ'יק הייתה רק בת 12 כשגלמה את קלרה המלאכית, והתפקיד הזניק אותה למעמד כוכבות היסטרי. מאז ההיסטריה שכחה, אף על פי שדובינצ'יק היא עדיין שם ידוע וממשיכה לשחק (בעיקר בתאטרון). לאחרונה היא מככבת בסדרה התעודית "שש אמהות", וגם היא נראית כמעט אותו הדבר.
אושרי כהן ("הכוכבים של שלומי")
אושרי כהן אמנם התחיל לשחק בגיל 12 בסדרה "ג'ינג'י" בתפקיד טל (שם הוא חלק מסך יחד עם רן בכור), אבל תפקיד הפריצה שלו היה בסרטו של שמי זרחין "הכוכבים של שלומי" משנת 2003. שלומי הגאון והביישן, שמנסה לפשר בין חברי משפחתו המתפרקת הוא סוג של אב טיפוס לתפקידים האחרים של כהן, שגילם יהלום בלתי מלוטש במנעד רחב של פרוייקטים, החל מ"בופור" דרך "השיר שלנו" ועד "נויורק". הפרויקט האחרון שלו, בתור המנחה של "הכל שפיט", תוכנית הסאטירה השנויה במחלוקת של הערוץ הראשון אולי מבשרת איזו חריגה מהמנעד הזה, אבל אנחנו אף פעם לא נשכח לו את שלומי החלומני, שאוהב את אלתרמן ואת איה קורן (השכנה היפה) במידה שווה.
איתי תורג'מן (בית"ר פרובנס")
גם חברו הטוב של אושרי כהן (לשעבר? מה הסטטוס הזוגי שלהם כרגע?), איתי תורג'מן, פרץ בגיל צעיר 13 בסדרה פלורנטין, בתור שוקו - ילד חמוד שמאוהב בשירה (איילת זורר) ואף מצליח לקבל ממנה נשיקה (בדיעבד סיפר תורג'מן שזאת הייתה הנשיקה הראשונה שלו), אבל על התפקיד הראשון שלו בקולנוע בסרט "ביתר פרובנס", בתור ילד הפלא של הכדורגל הישראלי, הוא קיבל משהו מרגש אפילו יותר: פרס אופיר. למעשה, תורג'מן הוא השחקן הצעיר ביותר שזכה בפרס היוקרתי. תורג'מן המשיך לשחק ללא הפסקה, אבל בשנה האחרונה הוא עושה הסבה לעולם הפיטנס, אז אולי התפקיד ההוא ב"בית"ר" היה נבואי יותר ממה שנראה ממבט ראשון.
ביתר פרובנס by sportvideoanalysis
מוטי מזרחי ("מציצים")
"כבוד בית המשפט. ב-6.6.72 נראה הנאשם, מר אלטמן, כשהוא מציץ לתוך החור, של המקלחות, של הנשים, וכל זאת בעין בלתי מזוינת". את המשפט הזה מכיר כל ישראלי, ומוטי מזרחי שקיבל את תפקיד אלטמן החרמן הקטן צריך להתמודד גם עם המשפט הזה וגם עם השמועה האחרת על אלטמן הקטן. נו, אתם יודעים למה אנחנו מתכוונים. התהילה לא של מזרחי אמנם לא נמשכה הרבה זמן, אבל אפשר להיות זכור בדרכים גרועות יותר מאשר בתור הילד בן ה-15 עם הנתונים הגופניים המרשימים.
תום אבני ("ספר הג'ונגל")
בחירה פחות שגרתית לרשימה מהסוג הזה, בעיקר כיוון שהפריצה האמיתית של תום אבני הייתה בתאטרון - בתפקיד מוגלי ב"ספר הג'ונגל" של חנוך רוזן, ובכל זאת אבני השתתף בסרט בשם "סופר בוי" בשנת 1998, והוא לגמרי ילד פלא, ואנחנו רוצים לתת כבוד גם לכוכב הבנות הבלתי מעורר של ילידות 1985-1990.
אחרי ההצלחה של "ספר הג'ונגל" (וכן טוב, גם "סופר בוי"), אבני המשיך לשחק בהצגות ילדים והפך גם לכוכב ערוץ הילדים. את המעבר לעולם המבוגרים הוא עדיין לא ממש הצליח להוציא לפועל, אבל הוא נשוי ללירז צ'רכי ואב לביתה הבכורה, וגם זה הישג נאה מאוד.