איגוד הקולנוע האמריקאי (MPAA) נודע בקשיחות הדירוגים שהוא מעניק לסרטי קולנוע. כל קללה, ביטוי של אלימות קשה או סצנת סקס עלולים לצמצם את כמות הצופים הפוטנציאלית שיורשו להיכנס ולצפות בסרט. אבל מחקר חדש שנערך באוניברסיטת פנסילבניה וממצאיו פורסמו השבוע מעלה את האפשרות שמערכת הדירוג שאמורה להגן על הצופה היא נטולת כל אפקטיביות למעשה.
המחקר שנערך בין השנים 1985-2010 הקיף 390 סרטים פופולאריים שנבחנו ברמת האלימות, השימוש בסמים והעיסוק במין. ב-89.7 אחוז מהסרטים שנבדקו נמצאו ביטויים של אלימות ו-81.5 אחוז מהם הציגו סקס (בין אם בצורה גרפית או מרומזת), כשהמגמה נותרת יציבה במשך כל שנות הבדיקה. הירידה המשמעותית היחידה במה שמוגדר כ"התנהגות לא רצויה" נרשמה בתחום העישון שצנח מ-68 אחוז בשנות ה-80 ל-21 אחוז ב-2010.
איימי בליקלי, אחת מכותבות המחקר, מבהירה שהקונטקסט של הסצנה לא שיחק תפקיד במחקר. "זה לא שינה לנו אם 'הבחור הטוב' משתמש באלימות או אם 'הנבל' עושה סקס. הממצאים שלנו מעלים סיבות רבות לדאגה בנוגע לאפקטיביות של שיטת הדירוג ובאשר לחשיפה של צעירים להתנהגויות הרסניות בקולנוע". אם המסקנות הללו לא מבהילות מספיק, מסתבר שהמחקר של אוניברסיטת פנסילבניה מגיע אחרי מחקר אחר מאוניברסיטת אנברג באהיו, שמצא כי השימוש באקדחים בסרטי קולנוע שילש את עצמו ב-15 השנים האחרונות.