אחרי למעלה משלושה עשורים של קריירת משחק, ג'פרי רייט סוף סוף כובש את קדמת הבמה בהוליווד עם מועמדות ראשונה לאוסקר. זה קורה בזכות תפקיד ראשי באחד הסרטים המדוברים בעונת הפרסים הנוכחית, "מעשייה אמריקאית", שעולה מחר (חמישי) לאקרנים בישראל.
גם אם שמו של רייט לא מצלצל מוכר, את הפנים שלו תזהו מסרטי "משחקי הרעב", סרטי "ג'יימס בונד" בכיכובו של דניאל קרייג, או מסדרות הטלוויזיה "אימפריית הפשע", "ווסטוורלד" והמיני-סדרה "מלאכים באמריקה", תפקיד שזיכה אותו באמי וגלובוס הזהב לשחקן משנה. למעשה, רייט נחשב לאורך השנים לשחקן מאוד מוערך. אבל נדמה כי רק עכשיו רשמית בא על שכרו עם המועמדות לפסלון החשוב ביותר בעולם הקולנוע.
"בשבועות האחרונים אני מתראיין ללא הרף ומדבר כל הזמן על עצמי ועל הסרט, בטח חוזר על עצמי לעייפה. ועדיין זה עדיף על פני מצב בו לאף אחד לא ממש מזיז מהסרט שלך או ממך", מודה רייט בריאיון ל-mako. "אני שחקן כבר לא מעט שנים ומעולם לא זכיתי לכל כך הרבה פרגון, חיזוקים חיוביים ותמיכה לבבית כמו בחודשים האחרונים, מאז שהסרט עלה לאקרנים. כל עבודת הקידום האינטנסיבית מלווה עבורי בענווה רבה".
"מעשייה אמריקאית", שבין מפיקיו נמנה רם ברגמן הישראלי, הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בספטמבר, שם קטף את הפרס הגדול של חביב הקהל. למרות הזכייה, רייט נאלץ להיעדר מהאירוע בשל שביתת השחקנים שהתקיימה בזמנו. מאז, הסרט נכלל ברוב רשימת סרטי השנה החולפת ומועמד לשני פרסי גלובוס הזהב: סרט הקומדיה או הסרט המוזיקלי הטוב ביותר והשחקן הראשי הטוב ביותר בסרט קומדיה או סרט מוזיקלי (רייט). בטקס האוסקר, הסרט מועמד בלא פחות מחמישה קטגוריות, לרבות הסרט הטוב ביותר וגם, כאמור, מועמדות לרייט כשחקן הראשי הטוב ביותר.
הסרט הוא עיבוד לרומן של הסופר פרסיבל אוורט "מחיקה" משנת 2001, במרכזו סופר מתוסכל בשם ד"ר ת'לוניוס "מונק" אליסון, אותו מגלם רייט, שמאס בממסד ובסטריאוטיפים הקבועים סביב דמויות שחורות ביצירות השונות, ומחליט להוכיח את עמדתו כשהוא מפרסם ספר המנציח בבוטות את כל אשר הוא מתעב - תחת שם עט מסתורי. הספר שכתב כבדיחה מביא לו הצלחה אדירה, לה הוא בז. במקביל הוא מתמודד עם חיי משפחה סבוכים וקשר רומנטי מפתיע. זוהי בכורה קולנועית כבמאי עבור התסריטאי קורד ג'פרסון, שבעבר עבד על סדרות כמו "השומרים" ו"המקום הטוב".
"קורד שלח לי את התסריט באימייל וצירף מכתב בו תיאר לי שתוך כדי קריאת הספר והעיבוד לתסריט הוא דמיין רק אותי בתור הדמות של מונק מהרגע הראשון, ושאין לו שום כוונה להציע את התפקיד לאף שחקן אחר", אומר רייט. "כמובן שזה מחמיא לקבל תסריט שנכתב עבורך, אבל זה מגביר את הלחץ כשאתה קורא את הטקסט ומנסה להבין את החיבור. למזלי מצאתי אותו בקלות. הקשר המשפחתי, האתגר המקצועי שמונק עובר - כל אלו מיד דיברו אליי. הסכמתי לתפקיד ומאז יצאתי למסע שעדיין נמשך, ככל שיותר ויותר צופים נחשפים אליו ויש יותר תגובות שאני מקבל, זה מזכיר למה אני במקצוע הזה. אני מרגיש שהחוויה הזאת שינתה אותי, עוד לא ברור עד כמה וכיצד".
מה בעצם דיבר אליך בתסריט?
"הבנתי מה אני צריך ומסוגל לעשות עם הדמות ומעל הכל אהבתי את האופן שבו קורד בנה את העלילה. אין פה נקיטת עמדה, או התרסה, או ביקורת, אלא פשוט להביא אל פני השטח כל מיני סוגיות חברתיות שמוכרות לכולנו בקהילה השחורה בנוגע להיסטוריה והגזע שלנו, וקורד הפליא לשלב מחשבה, אירוניה והומור. כבר מהסצנה הראשונה נכבשתי. אני אמנם לא מסכים עם הדמות בכל דבר, אבל נתקלתי בהתמודדויות דומות. מונק רוצה להרגיש חופשי כפי שהוא, מבלי להעמיד פנים או לרצות אחרים, וכך גם אני. הוא זה שבדינמיקה המשפחתית הופך להיות המטפל והאחראי לסובבים אותו, וגם שם הזדהיתי איתו.
"זה סרט אינטימי אבל שמאוד קל להתחבר אליו. אני גאה לקחת חלק בכל פרויקט שמעורר שיח ועניין, בפרט הסרט הזה שצופים רבים מזדהים עם המסרים שלו. אני אוהב שהוא אוניברסלי לא רק ברמה אינטלקטואלית אלא גם רגשית".
"אין לי עניין שיצירה אומנותית שלי תבטא דעות פוליטיות"
הריאיון עם רייט נערך במסעדה בווסט הוליווד ומסתיים בארוחת צהריים, אז מתברר כי מדובר ביום הולדתו ה-58. בסוף הארוחה מוגשת לשולחן עוגה והוא משתף שיש לו תוכניות לחגוג מאוחר יותר עם ילדיו אלייז'ה (24) וג'ונו (19), מנישואיו לשחקנית הבריטית כרמן אג'וגו ("חיות הפלא והיכן למצוא אותן", "בלש אמיתי") שהסתיימו ב-2014. אחרי שהוא מכבה את הנרות על העוגה ומודה לאורחים, הוא מגלה שלא חלם להיות שחקן.
"גדלתי בוושינגטון, יש לי תואר ראשון במדעי המדינה ובקלות יכולתי לעלות על מסלול שונה לחלוטין, אלמלא המשחק נכנס לחיי במהלך הלימודים באוניברסיטה והתשוקה האומנותית שלי התעוררה", הוא מספר. "לכל אחד מאיתנו יש נגיעה בפוליטיקה במובנים מסוימים. אני אישית לא מוצא צורך מיוחד להתבטא פוליטית, כי לרוב כשאומנים עושים זאת זה בעיקר מתסיס את הרוחות. אם כבר אני מוצא ערך בעשייה ואקטיביזם מאשר רק שישמעו אותך מדבר. ובטח שאין לי עניין שיצירה אומנותית שלי תבטא דעות פוליטיות, מעדיף ניואנסים שהצופה יכול להפנים ולפרש בעצמו. יש בזה כוח גדול יותר שמניע בסופו של דבר לפעולה".
האם לך גם יש ערך מוסף מתפקידים שגילמת?
"כל שחקן לוקח איתו משהו מכל דמות שהוא מגלם, אמנם במידות משתנות כל פעם ותלוי בחוויה שעברת. שיחקתי למשל בסרט 'קרוב להפליא ורועש להחריד' שיצא ב-2011, ומבוסס על הרומן המצליח של ג'ונתן ספרן פויר על ילד שאביו נהרג באסון התאומים, ומצאתי את עצמי נשאב לקריאה וצפייה בתיעודים של ניצולים ומשפחות קורבנות האסון. אפילו שהיה לי יחסית זמן קצר של צילומים לתפקיד המשנה, זה נשאר איתי מאז. אתה לא פשוט עובר הלאה לסדר היום של לאסוף את הילדים מבית הספר כאילו כלום אחרי עבודת תחקיר שכזו. זה היה רגע מעצב בהיסטוריה.
"צילמנו את הסרט כשאובמה היה בקדנציה הראשונה שלו בבית הלבן. הילדים שלי גדלו כשיש נשיא שחור. ולהבדיל, כשאני גדלתי המאבק של התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות אזרח היה בשיאו. זה מפעים להביט לאחור בכל התחנות הללו בזמן, דווקא כשאנחנו חווים כזו רגרסיה בשנים האחרונות. אבל אי אפשר לבלום את האבולוציה של בני האדם ושל החברה. מתנגדים יהיו תמיד, אבל ההתפתחות היא בלתי נמנעת".
"בסופו של דבר בחרתי בעיסוק מאוד מורכב, לא משנה מי אתה ומאיזה רקע"
אגב התפתחות, בעשור החולף ראינו אותך יותר על המסך הקטן.
"נכון, ולמען האמת ממש לא חשבתי שאהנה עד כדי כך מעשייה טלוויזיוניות. אבל נגלה בפניי מרחב יצירה לא פחות נהדר מאשר בקולנוע או התיאטרון. זו הסיבה שהנהירה של כותבים ושחקנים מוכשרים לשם גברה. היו לי תפקידי אורח פה ושם ופרויקטים נקודתיים, אבל הניסיון האמיתי הראשון היה עם 'אימפריית הפשע', ומצאתי הרבה מן המשותף עם התיאטרון, לגלם את אותה הדמות למשך זמן, לחזור ולדייק אותה כל פעם מחדש, לקלוע כמה שיותר למטרה. ובניגוד לתיאטרון, אתה ממשיך עם הדמות אבל הסיפורים משתנים, אתה זוכה לצלול לעומק ולהעשיר את הדמות".
אתה מרוצה בדיעבד מהבחירה במשחק על פני תחום אחר?
"בסופו של דבר בחרתי בעיסוק מאוד מורכב, לא משנה מי אתה ומאיזה רקע, גזע או תרבות אתה מגיע - זה מקצוע שאתה שומע בו הרבה את המילה 'לא' וצריך להמשיך הלאה למרות הכל. אני מתרכז במה שכן בשליטתי ואלו הן היכולות שלי. הסתדרתי לא רע לאורך השנים, חברתי ליוצרים מחוננים ועבדתי על פרויקטים רבים שסיפקו אותי אומנותית. ככל שאתה מצליח יותר בתור שחקן - כך יש בידך כוח והשפעה ואתה הופך חסין. וגם כשיש התנגדות ואתה נתקל בקשיים, החוכמה האמיתית היא כיצד אתה מגיב באותו רגע".