מעטים זוכים לתואר "אגדת קולנוע", אך נראה שהבמאי האיטלקי ברנרדו ברטולוצ'י, שמת היום ברומא בגיל 77, היה אחד מהם. ברטולוצ'י, יליד פארמה, התפרסם גם כמבקר סרטים, תסריטאי (הוא כתב, למשל, את התסריט ל"היו זמנים במערב" של סרג'יו ליאונה) ומשורר, החל את דרכו כעוזר של אוטר איטלקי נוסף - פייר פאולו פאזוליני - וביים את סרטו הראשון כבר בגיל 21. דוברו אישר שברטולוצ'י מת מסרטן אחרי מאבק לא ממושך במחלה.
בין סרטיו הנודעים של ברטולוצ'י ניתן למנות את "הקונפורמיסט", "לגעת ביופי", "הקיסר האחרון" (שזיכה אותו בפרס האוסקר לבימוי הטוב ביותר ב-1987), "בודהה קטן" ו"הטנגו האחרון בפריז", שנחשב בעיני רבים לסרטו המוכר ביותר. "הטנגו האחרון בפריז" היה גם לסרטו המצליח ביותר, וגרף בשעתו יותר מ-120 מיליון דולר מסביב לעולם. הסרט נאסר להקרנה באיטליה, שם הוגדר כ"פורנוגרפיה" ועותקיו במדינה הושמדו. על ברטולוצ'י נגזרו גם ארבעה חודשי מאסר וזכויותיו האזרחיות נשללו לחמש שנים. הסצנה שעוררה את עיקר המחלוקת היתה סצנת מין במהלכה השתמש פול, בגילומו של מרלון ברנדו, בחמאה כחומר סיכה במהלך מין אנאלי שהוא כופה על בת זוגו, ז'אן, שגילמה מריה שניידר.
גם תהליך הפקת הסרט נחשב לבעייתי, כיוון שמהלכי עלילה שברטולוצ'י תכנן לא תואמו עם השחקנים. ברנדו תיאר את "הטנגו האחרון בפריז" בחוויה "מחללת", ושניידר תיארה את צילומי סצנת המין המדוברת כלא פחות מתקיפה מינית. "במהלך צילומי הסצנה, למרות שמה שמרלון עשה לא היה אמיתי, אני בכיתי באמת", אמרה בראיון, "הרגשתי מושפלת, ולמען האמת הרגשתי קצת נאנסת, גם על ידי מרלון וגם על ידי ברטולוצ'י". הבמאי עצמו הודה שהיה "לא הוגן" כלפי שניידר, ואמר "הייתי נורא כלפיה... לא עדכנתי אותה מה קורה. כי רציתי שהתגובה שלה תהיה כזו של אישה ולא של שחקנית. רציתי שיראו שהיא מרגישה מושפלת... אני מרגיש אשם, אבל לא מתחרט".