"זוג יונים"
אבנר שביט (וואלה!): "אפילו ב'זוג יונים', הסרט הכי חלש בקריירה שלו, ניכרת הסקרנות שלו לגבי המין האנושי, הנכונות שלו ללכת הרחק כדי לחקור אותו וההכרה שלו ביכולת של אמנות הקולנוע כדי לעשות כן. אז למה, במקום לנסות לשחזר את השיאים של 'חתונה מאוחרת', הוא ביקש דווקא לבדוק איך אפשר להידרדר לשפל עמוק יותר מאשר שחיכה לו בימי 'רווקה פלוס'?".
תומר קמרלינג (mako): "טוב, וואו - זה מהסרטים הגרועים ביותר שראיתי מימיי. מילים נחרצות, אני יודע, אבל לצפות ב'זוג יונים' זה כמו לקבל מכות חלשות כאלה של מישהו שלא יודע להרביץ במשך 75 דקות רצוף. סוג של מצחיק, אבל רק עד שזה נהיה בלתי נסבל".
אורי קליין ("הארץ"): "'זוג יונים' נדמה כסרט שמורכב מחומרים שמתלבשים זה על זה — דימוי פרדוקסלי בסרט שהעירום שולט בו — בלי שהם מצליחים להצטבר לעלילה, פנטזיה או משמעות".
אורי קליין ("הארץ"): "למרות הכישלון של 'זוג יונים', אני עדיין מציב אותו בצמרת הבמאים המעניינים ביותר הפועלים בקולנוע הישראלי העכשווי".
תומר קמרלינג (mako): "אין בכלל ספק שהסרט הזה יושב בנוחות רבה בגבולות ההגדרה של אמנות אירוטית. זאת פשוט אמנות אירוטית מאוד מאוד גרועה".
אבנר שביט (וואלה!): "קוסאשווילי, איש חכם בסופו של דבר, אולי הגיע למסקנה שאם ממילא אי אפשר להצליח כאן בגדול, אולי מעניין יותר להיכשל, והוא עשה זאת בהצלחה רבה ב'רווקה פלוס' וכעת ביתר שאת גם ב'זוג יונים'".
אורי קליין ("הארץ"): "התוצאה, שמבקשת גם לספק תובנות לגבי הקשר בין גברים לנשים ובין בעלים לנשותיהם, חורכת את האוזניים ולעתים קרובות היא אף נלעגת".
תומר קמרלינג (mako): "אני שמח ש'זוג יונים' יוצא בישראל 2017, באמצע הקדנציה של שרת תרבות שרוצה להדיר את העירום מהיצירה המקומית. שמח מפני שסרטו של קוסאשווילי הוא פרפראזה מושלמת על 'אני שונא את דבריך אך איהרג על זכותך לומר אותם'".
"ג'סטה"
נעמה רק (mako): "אז הגיע 'ג'סטה' והוריד לי כאפה. אחר כך הוא ירד על הבגדים והתחביבים שלי, שאל אותי אם אין לי חיים בגלל שאני זקנה, ירק עליי רצף של מילות סלנג מדליקות וגזעיות וניגב את הזיעה מהפנים עם שטר של מאתיים".
שמוליק דובדבני (ynet): "למעשה, זהו סרט המלמד בני נוער להתעקש על הדבר החשוב בעולם – כסף. הסרט אינו באמת מבקר את העולם הקפיטליסטי שאליו מתוודעת השלישיה, וגם לא את היבטיה הבעייתיים של האפליקציה שפיתחו".
שמוליק דובדבני (ynet): "'ג'סטה' ראוי אמנם להתייחסות בדיוק כמו כל סרט אחר, אך ספק אם סיפור משכנע, בימוי יצירתי ומודעות ביקורתית הם הדברים שאכן מעניינים מישהו מיוצריו או צופיו הפוטנציאליים".
נעמה רק (mako): "אנחנו אמורים להאמין שילדי הפנימייה האלה מדברים כמו דמויות מ'בנות גילמור', אבל רפאלי ופדרמן מצליחים בקושי לדקלם את השורות המפותלות והשנונות שלהם".
"כמעט מפורסמת"
אורי קליין ("הארץ"): "מוצג באופן כה מרושל ונלעג, שאם יש בו רכיב סאטירי הרי הוא מכוון כלפי הסרט. בהשוואה לו תוכניות הריאליטי נדמות כמופת של הפקה טלוויזיונית".
נעמה רק (mako): "אז התסריט בעייתי, נועה קירל לא באמת קשורה פה, הביצועים של תומר כרמי ללהיטי גלגלצ בינוניים במקרה הטוב והגיבורה נטולת חוט שדרה, מה כן עובד כאן? השחקנים, בעיקר. לימור אקטע כאמא כרמי, נואל ברקוביץ' ומור פולנוהר בתור המין גירלז של בית הספר, פפר, פרקש - כולם קיבלו דמות שהיא קצת קריקטורית והלכו איתה עד הסוף, בלי להתבזות".
ארז דבורה (ynet): "למעט הליטוש שתקציב ההפקה מאפשר לא התרשמתי שהרכיבים האחרים (בימוי - מרקו כרמל, הכתיבה או המשחק) מתעלים באופן משמעותי על הסטנדרטים בסדרות טלוויזיה לילדים".
אורי קליין ("הארץ"): "קהל היעד בוודאי ייהנה ממנו. לכל השאר הצפייה היא חוויה מיותרת בהחלט".
"ולריאן ועיר אלף הכוכבים"
אבנר שביט (וואלה!): "בתסריט גם אין שום עומק, והמטען הפוליטי שהיה למקור הולך לאיבוד. לעומת זאת יש בו שלל בדיחות קרש, המבוצעות בידי קרשים בעצמם. עוד יותר מאשר את הסרט, קל ומפתה למעוך את שני כוכביו, דיין די-האן וקארה דלווין שכבר הפכו למושא לעג בשל הופעותיהם כשני הסוכנים. אך מה לעשות, גם הפעם הקטילה במקום".
ארז דבורה (ynet): "נדמה כי הסרט מסתפק בגודש במקום להיות מסוגל לבנות סצנה שיש בה דברים 'מיושנים' כמו מתח, עניין, רעיון מקורי (להבדיל מגימיק ויזואלי) וטקסט אינטליגנטי שניתן ללמוד ממנו דבר מה על משהו או מישהו. מצד שני, אם הדברים הללו אינם מהותיים בעיניכם – אולי תיהנו מהסרט".
אבנר שביט (וואלה!): "בסיכומו של דבר, 'ולריאן ועיר הכוכבים' הוא בליל בלתי נסבל של קולות, דימויים וצבעים, המשליך לכל עבר תקציב של 200 מיליון דולר".
תומר קמרלינג, (mako): "בסון אמנם בנה יקום ויזואלי עשיר עד להתפקע, אבל במקום להתענג עליו הוא מבזבז עוד ועוד דקות מסך על דיאלוגים עקרים ואינטריגות פוליטיות אינטר-גלקטיות כאילו שמדובר ברימייק של 'אימת הפנטום'".
ארז דבורה (ynet): "ללא עלילה קוהרנטית, עם טקסטים מלאכותיים ושופעי בדיחות שנופלות בקול חבטה, שני שחקנים ראשיים חסרי נוכחות וגודש מטורף של צבע, תנועה וחייזרים מעוצבים – זהו סרט שמנסה לנצח כל ספקטקל הוליוודי עכשווי, ומצליח, כלומר, נכשל".
אבנר שביט, (וואלה!"): "אז אין ספק, יש דברים גרועים יותר בחיים, אבל לפחות בסטנדרטים של החוויה הקולנועית "ולריאן ועיר אלף הכוכבים" הוא הכי גרוע שיש. מבחינת העולם זה לא הסוף, אבל במונחים של ביקורת סרטים – זה בהחלט קטסטרוף!".
mako תרבות בפייסבוק