"גולדה", סרטו החדש של הבמאי הישראלי גאי נתיב, זכה לבאזז בלתי מבוטל עוד לפני עלייתו, בין השאר בגלל הנושא שבמרכזו: הוא עוסק בדמותה של ראש ממשלת ישראל לשעבר גולדה מאיר בימי מלחמת יום הכיפורים. אחרי ציפיה רבה, הסרט המדובר הגיע למסך: הבכורה העולמית של "גולדה" התקיימה אמש (שני) בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-73 בברלין, בנוכחות הבמאי והכוכבים: זוכת האוסקר הלן מירן, ליב שרייבר ("ריי דונובן") וליאור אשכנזי הישראלי.
חברי הקאסט זכו לתשואות על השטיח האדום, עליו הם פסעו באופן מפתיע לצלילי שירים של נועה קירל והראל סקעת. עבור נתיב, זו לא הייתה הפעם הראשונה בפסטיבל ברלין: לפני שלוש שנים הוא הציג בברלינהלה את סרטו "סקין" בכיכובו של ג'יימי בל, שגם זכה בטקס האוסקר בקטגוריית הסרט הקצר. "זה מדהים לחזור לברלין מבחינתנו, זה לא היה סרט קל לעשייה". אמר נתיב על "גולדה", ונראה מאושר מאור הזרקורים. הוא גם הודה להלן מירן: "היה פשוט מדהים לעבוד איתך, חוויה יוצאת דופן".
במסיבת העיתונאים, שהתקיימה טרם ההקרנה, התייחס נתיב לביקורת שהושמעה על הבחירה במירן -שחקנית לא יהודייה - לתפקיד. "מנקודת המבט שלי כבמאי, כשפגשתי את הלן בביתי, הרגשתי שאני פוגש בת משפחה, כמו דודה", אמר. הרגשתי שאני פוגש אדם יהודי. מבחינתי, יש לה את המרכיבים היהודיים לגלם את גולדה. מלבד העובדה שאני מעריץ את הלן, אני חושב שהיא אחת השחקניות הטובות בעולם. פשוט מצאתי אותה מאוד אותנטית".
עוד הוסיף נתיב כי "הלן אמרה משהו מאוד חכם: היא אמרה 'אז בואו נגיד שרק יהודים יכולים לגלם יהודים. אבל מה עם יהודים שמשחקים לא יהודים - האם גם זה אסור?'". לדברי נתיב, "ברחבי העולם אפשר לראות ששחקנים ישראלים נמצאים בהפקות בינלאומיות. לכן מבחינתי, כבמאי ישראלי-יהודי, לא הייתה לי בעיה עם הליהוק".
נתיב סיפר גם על הבחירה לעבוד עם צוות ישראלי ברובו לצד מירן: "אחד הדברים שהיו חשובים לי בבימוי הסרט הזה היה להקיף אותה בקאסט ישראלי, להביא עורך ישראלי ולהביא עוד אנשים מישראל כדי שזה ירגיש כמו סרט ישראלי". קאסט הסרט, כאמור, כולל ישראלים ובינלאומיים כאחד: משחקים כאן אשכנזי, דביר בנדק ורמי הויברגר לצד שחקנים לא ישראלים כמו שרייבר וקמיל קוטין הצרפתייה ("10 אחוז").
מירן נמנעה בעצמה מלהשיב על שאלת הליהוק אבל סיפרה כי "בצורה מוזרה, זה היה קצת כמו לשחק את המלכה אליזבת' הראשונה - במובן של המחויבות המוחלטת שלה למדינה שלה. ההתמסרות המוחלטת וההקדשה של חייה לכך, ומה שהיא השיגה מבלי להיות סוג של דמות דיקטטורית מטורפת בכלל. היא הייתה אישה מאוד אימהית. היא הייתה אדם מדהים להיכנס אליו ולחוות אותו מבפנים".
נתיב הוא במאי מוכשר שמבין בקולנוע, והוא הוכיח זאת הן בסרטיו הישראליים ("מבול", "הבן של אלוהים") והן בסרטו הקודם "סקין". אבל הכישרון שלו בא לידי ביטוי באופן חלקי בלבד ב"גולדה". ניכר כי הבמאי מנסה לשקם את תדמיתה של המנהיגה שנחשבת לאחראית הישירה למחדל ההיערכות למלחמה, ולבנות נרטיב אחר - של אישה שמנסה ככל יכולתה למנוע ממדינתה תבוסה. אמנם הלן מירן מוצלחת כהרגלה, ואמנם "גולדה" מבוים בצורה הוליוודית גדולה מהחיים, אבל בסופו של דבר - הסרט לא מצליח לגרום להזדהות אמיתית ולהבנה של הדמויות ומניעיהן. בכך, הוא לא מקיים את ההבטחה הגדולה שלו.