פול ג'וליאן רוברט חושף בסרט דוקומנטרי שיצר בשם "My Fathers, My Mother And Me" (או בגרמנית: Meine Keine Familie) את סיפור חייו כילד שגדל בקומונה האסטרית Friedrichshof במהלך שנות ה-70 וה-80. הקומונה נוהלה סביב ערכים כמו אהבה חופשית ושיתוף, אבל מאחורי הרעיונות הבלתי מזיקים האלו הסתתרה אמת אפלה: מנהיג הקומונה, אוטו מול, הורשע בשנת 1991 בניצול מיני של ילדים.
כדי ליצור את הסרט חזר פול ג'וליאן אל ספריית הוידאו של הקומונה בניסיון למצור תיעוד מאותם ימים. חברי הקומונה האמינו שהצליחו ליצור קהילה אידאלית ולכן דאגו לתעד אותה בזמן אמת. הסרט משלב בין ראיונות עדכניים עם הילדים שגדלו שם, החברים שעזבו – כולל אימו – לבין אותם צילומים משנות השבעים והשמונים. באחד הצילומים ניתן לראות חבורה של מבוגרים ערומים מתגלגלים ביחד על הרצפה תוך כדי צרחות מקפיאות דם.
רוברט עזב את הקהילה בשנת 1991 כאשר היה בן 12 וזאת לאחר שמנהיגה נעצר ונכלא, מה שהוביל לסגירת הקהילה. הוא נשלח לציריך לגור עם אמו והצליח לשקם את היחסים איתה. כיום הוא בן 35 ועתיד להיות אב, ולמרות שהוא כבר לא מחשיב את עצמו בטראומה מהילד שהיה, הוא אומר שבמובנים מסוימים החוויה עדיין רודפת אותו: "עבורי משפחה גרעינית היא סוג של קומונה. קשה למצוא את הדרך להיות ביחד בלי לאבד את עצמך".