הצרות של סת' מקפרלן מגיעות בצרורות. לא מספיק שהוא נחשב לאחד מהמנחים הגרועים בתולדות הטקס, עכשיו הוא הצליח להסתבך גם עם היהודים של הוליווד. במכתב חריף של נשיא הליגה נגד השמצה נטען כי המערכון בו נראים טד וחברו לסרט, מארק וולברג, צוחקים על השליטה היהודית בעיר הסרטים הוא אנטישמי וסטריאוטיפי
מערכת ערוץ התרבות | mako | פורסם 10:43 26.02.13
זאת כבר לא שאלה של אם, אלא רק של כמה. בשנים האחרונות כמעט כל טקס גדול מחולל לפחות שערורייה רצינית אחד, שעליה ממשיכים לדבר גם הרבה אחרי סיומו. במקרה של האוסקר האחרון לא חסרות כאלה, מהציוץ נגד קוובנזנה וואליס דרך הפציעה המוזרה של קריסטין סטיוארט. אבל החיצים של האנשים החזקים בהוליווד, מסתבר, מתמקדים באיש אחד: מנחה הטקס, סת' מקפרלן.
מקפרלן, יוצר "איש משפחה", ביים השנה את סרט הבכורה המצליח שלו, "טד". בסרט מדבב מקפרלן דובי גס במיוחד, שמנהל חיים רגילים לצד חברו הטוב ביותר, ג'ון (מארק וולברג), שקיבלו אותו במתנה בילדותו. בטקס האחרון עלו השניים יחד לבמה כדי להציג את הפרס בקטגוריית הסאונד. אלא שהדיאלוג המקדים בין השניים, שעבד היטב בקולנוע, לא ממש עבר את גבולות הפוליטקלי-קורקט של הטקס השמרני.
מה? אתה לא יהודי?"תסתכל על כל האנשים האלה, לבושים היטב, חושבים על כמה סקס הם עומדים לעשות אחד עם השני אחר כך", אומר טד לוולברג, בקטע ששודר גם ב"העולם הלילה", לפני שהוא מפציר בו לגלות לו איפה עומדת להתקיים אורגיית פוסט האוסקרים הגדולה. החלק הפוגעני באמת מגיע קצת אחר כך: "תראה את כל הכישרון הזה במקום אחד. הנה דניאל דיי לואיס, הנה אלן ארקין וחואקין פיניקס, ואתה יודע מה מעניין? כל האנשים האלה הם חצי יהודים".
כאן מתחיל הדובי להתעניין גם במוצאו של חברו הטוב. "מה איתך? יש לך "ברג" בשם, אתה חצי יהודי?", "האם אני יהודי? לא", עונה וולברג, "אני קתולי". "תשובה לא נכונה, נסה שוב", ממהר טד להשיב, "אתה רוצה לעבוד בעיר הזאת או לא?" (רמז לשליטה היהודית בעיר הסרטים). "זה מעניין כי האמת היא שאני יהודי", ממשיך טד, "נולדתי בשם תיאודור שפירו, ואני רוצה לתרום כסף לישראל ולהמשיך לעבוד בהוליווד לנצח. תודה, אני יהודי".
המערכון הזה עורר את זעמה של הליגה נגד השמצה בארצות הברית, שמנהלה, אברהם. ה. פוקסמן, פרסם הודעה נזעמת לתקשורת: "בעוד שלמדנו לחיות עם כמה מבדיחות 'היהודים שולטים בהוליווד' של מקפרלן, מה שהוא עשה באוסקרים היה פוגעני ומאד לא מצחיק. הדברים רק מעודדים סטריאוטיפים ונותנים לגיטמיציה לאנטישמיות. זה עצוב ומקומם שטקס הפרסים של הוליווד צריך לרדת לבדיחות נגד יהודים כדי לעורר צחוק".
רגע, אז לא לספר את בדיחות השואה שהכנתי?|צילום: Kevin Winter, GettyImages IL"אצל האנשים שהגיעו לטקס, הבדיחה הזו לא נלקחה ברצינות", ממשיך פוקסמן, "אבל כשלוקחים בחשבון את 2 מיליארד האנשים שצפו בטקס ברחבי העולם, ביניהם כאלה שלא יודעים דבר על הבדיחות הפנימיות של הוליווד, יש סיכוי שעבורם המיתוס הזה יהפוך לעובדה. אנחנו מצרים על כך שמר מקפרלן והאקדמיה לא גילו יותר רגישות, ולא החליטו לפסול לשידור מערכון שמחזקות סיפורי מעשיות על העם היהודי".
