המהדורה ה-22 של פסטיבל דוקאביב הייתה יוצאת דופן. במקום לפקוד את אולמות הקולנוע, הוזמנו חובבי הדוקו בישראל להזרים את הסרטים בצפייה ביתית. ולמרות החריגה מהשגרה, הפסטיבל חילק הערב (9.9) את הפרסים ואותות ההצטיינות במסגרות התחרותיות. על אף סיום ההקרנות, הפלטפורמה המקוונת של דוקאביב צפויה להמשיך ולפעול עד סוף חודש ספטמבר, כך שכמה מסרטי הקטלוג יישארו זמינים עבור הקהל הרחב.
את פרס פרנק לאוי לסרט הישראלי הטוב ביותר קטף "אהבה זאת לא היתה", סרטה של מיה צרפתי אותו הפיקו ניר סער וקורט לנגבין המציג סיפור אהבה בין אסירה במחנה אושוויץ לבין קצין אס. אס. במסגרת הפרס יזכה הסרט, שישודר בהמשך גם בערוץ yes דוקו, גם במענק שיווק לטקס האוסקר האמריקאי. בפרס יוסי קאופמן, המוענק לבימוי הישראלי, זכה "מלחמתה של רעיה סינצינה" של הבמאי יפים גרינבוים, שקטף גם את פרס הצילום הטוב ביותר.
"גשם בעיניים" סרטו של רון עומר אודות אמו, דבורה עומר, זכה בפרס ראש העיר תל אביב-יפו לסרט הביכורים בתחרות הישראלית, "אין סנטימנטים" של ארתור אברמוב זכה בפרס חבר השופטים, ואת רשימת הזוכים בתחרות הישראלית משלימים הסרטים "שלושה יוסי" שזכה בפרס העריכה ו"הלובי" שזכה בפרס התחקיר.
בתחרות הבינלאומית זכה הסרט "קולקטיב" של הבמאי אלכסנר ננאו, שמגולל את סיפורו של עיתונאי-חוקר רומני החושף פרשת שחיתות במערכת הבריאות במדינה, ובתחרות "עומק שדה", המיועדת לסרטים ניסיוניים שמבקשים לפרוץ את גבולות הז'אנר התעודי, זכו אילה בקה ולואיז למואן על סרטם "סיבוב בטוקיו".
ב-3 בספטמבר, יום פתיחת הפסטיבל, הלכה לעולמה אילנה צור, מייסדת עמותת דוקאביב שנפטרה לאחר מאבק במחלה קשה. "הידע והאהבה העצומה שלה לקולנוע דוקומנטרי ימשיכו להוות מקור השראה לעמותת דוקאביב גם בהמשך הדרך", נכתב בהצרה מטעם המארגנים, "מותה הוא אובדן גדול לעולם התרבות בכלל ולעולם הדוקומנטרי בפרט".