וולודימיר זלנסקי, הקומיקאי שגילם נשיא בסדרת טלוויזיה מצליחה והפך לנשיא אוקראינה, ריתק את דמיונם של כוכב ובמאי הקולנוע שון פן וחברו הבמאי ארון קאופמן. השניים החליטו לנסוע לקייב ולפגוש את הנשיא, בימים שבהם הרוסים ריכזו כוחות מסביב למדינה והדיבורים על פלישה אפשרית שטפו את החדשות בעולם. ועדיין, גם כשהיו מעטים שהאמינו כי פלישה שכזו תתקיים, מעטים יותר יכלו לדמיין את האכזריות של הצבא הרוסי ואת העובדה שגם שנה לאחר מכן - אוקראינה תחזיק מעמד ותוכיח כי אנשיה מוכנים למות על מנת להישאר חופשיים.
כמעט שנה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-73 בברלין סרטם התיעודי של פן וקאופמן "סופר פאוור" (Superpower) על אוקראינה והפלישה הרוסית למדינה. פן, שתמרן לאורך השנים בין מעמדו כשחקן מצליח ("גבר מת מהלך", "מיסטיק ריבר") להיותו במאי מוערך ("עד קצה העולם"), הפך עם פרוץ המלחמה לשגרירה הלא רשמי של אוקראינה בארצות הברית. הוא נקלע להפצצות על קייב במסגרת ניסיון ההפיכה הרוסי הכושל, נפגש עם הנשיא זלנסקי ביום הפלישה, העביר דרכו מסר לעולם לגבי הצורך של אוקראינה בתמיכה ובתחמושת ואף נמלט בדרך לא דרך במסע לגבול פולין ואלה הפכו אותו לפנים המוכרות בארצות הברית של מלחמה רחוקה במדינה שמעטים מכירים.
גם פן וקאופמן, שנכחו לצד שגריר אוקראינה ושר התרבות הגרמני בהקרנת הבכורה של הסרט באולם ההופעות ורטי בברלין, הודו כי לא ידעו רבות על המדינה. "אני לא חושב שמישהו מאיתנו באמת הבין מה זה אוקראינה", אמר קאופמן לאחר הבכורה. "בילינו שם הרבה זמן והתאהבנו באנשים, התאהבנו במדינה והתאהבנו גם באידיאליזם הזה. בשנים האחרונות, איבדנו בארה"ב קשר עם משהו שלהם יש: האוקראינים עם השקפות שונות ודרכי חיים שונות - אבל כולם רוצים להשתפר כמדינה והם מאוד מאוחדים".
הסרט מוצג מנקודת מבטו של פן, שמשמש גם ככוכב שלו. הוא נפגש עם אזרחים ולוחמים, רוקם מערכת חברית עם הנשיא זלנסקי, מתראיין לערוצי טלוויזיה אמריקנים כדי להפנות זרקור למלחמה שנשכחת מהם עם הזמן ונפגש עם בכירים בממשל. פן, שנפגש בעבר עם הנשיא פוטין, לא מנסה להסתיר את היותו של הסרט מכוון מטרה. הוא חוזר שוב ושוב על כמה הוא מעריץ את היכולת של האוקראינים להילחם על הדמוקרטיה והחופש שלהם וכן על המסר שיש לתמוך כעת באוקראינה כי אם הם יפסידו במלחמה הזו - כל העולם המערבי ישלם בדם.
בשיחה לאחר ההקרנה אמר פן שהוא שמח להיות "תועמלן" למאמץ המלחמתי האוקראיני וכינה את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין "פושע מלחמה. בריון קטן ומפחיד". "זה לא סרט אובייקטיבי כי זו לא מלחמה מעורפלת. אין לי שום בעיה אם זה ייחשב כתעמולה כי זה הסיפור האמיתי שמצאנו", אמר פן.
הסרט בן השעתיים מהווה בחלקו הראשון מבוא לצופה שלא מכיר את סיפורה של אוקראינה ומציג את הפוליטיקאים המושחתים ששלטו בה; את אירועי יברומאידאן, במהלכם נהרגו מאות בהפגנות כנגד הנשיא הפרו רוסי ויקטור ינוקוביץ' שהודח מתפקידו לאחר מכן; את הפלישה הרוסית לחצי האי קרים לאחר שלא הצליחו לשלוט באוקראינה דרך נשיא-בובה ואת עלייתו לגדולה של וולודימיר זלנסקי, שחקן וקומיקאי מפורסם ששיחק מורה להיסטוריה שמחליט להילחם בשחיתות במדינה ולאחר מכן ניצל את הצלחתו הטלוויזיונית ורץ לנשיאות המדינה על אותו מצע.
לאחר מכן, הסרט מזגזג בין דיווחים על המלחמה בתקשורת העולמית והניסיון של פן להעלות מודעות אליה, עד שהדבר מוביל אותו לחזור בחודש יוני לאוקראינה, ארבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה. חלק זה - שבו הוא מתוודע לזוועות שעוללו הרוסים, כולל סיור בדירה שנהרסה כליל בהפצצות, צילומי גופות מפויחות, ביקור של פן בשוחות הלחימה בחזית המזרחית ובגן ילדים שהושמד כליל, מביא לצופה המערבי היתקלות ישירה עם האכזריות הרוסית, אבל גם עם החוסן הלאומי, התקווה לניצחון ולחופש ותחושת האחדות שיצרה המלחמה בעם האוקראיני.
בראיון שמקיים פן עם נשיא אוקראינה בביקורו השני המדינה עונה לו זלנסקי. "אנחנו ננצח, השאלה היא רק באיזה מחיר. ככל שאתה מעכב סיוע, זה הופך להיות יקר יותר ולא בכסף אלא בחיי אדם". בשאלות ותשובות שלאחר ההקרנה, פן הדהד את חששותיו של זלנסקי. "זה לא כל כך קשור למה יקרה אם אוקראינה תפסיד, כי הם לא יפסידו, אבל אם רוסיה תנצח - כולנו נדפקנו. כאמריקאים, אני יכול לומר שנצטרך להתבייש שלא הגדלנו מוקדם יותר את משלוחי הנשק".
פן גם הופיע בהפתעה בטקס הפתיחה של הברלינלה, שם הופיע זלנסקי דרך לוויין כדי לברך את צופי הפסטיבל ולעודד אותם "לא לשתוק "כאשר האוקראינים ממשיכים להילחם למען החופש. "נשאלת שאלה הגיונית: באיזה צד צריכות להיות תרבות ואומנות?" שאל זלנסקי. "האם אמנות יכולה להיות מחוץ לפוליטיקה? האם הקולנוע צריך להיות מחוץ לפוליטיקה? זו שאלה נצחית אבל היום היא מאוד רלוונטית".
אלעד שלו הוא עורך אתר Seret, מרצה ועורך ב-mako. לכתבות וסקירות נוספות