את פריצת הדרך הראשונה שלו בעולם הקולנוע התיעודי עשה הבמאי דני מנקין עם סרטו "18 קילו של אהבה". הסרט על עמי אנקלביץ', אנימטור החולה במחלת ניוון שרירים, זיכה את מנקין בפרס אופיר בקטגוריה הדוקומנטרית ופתח עבורו את הפתח לסרטים תיעודיים מצליחים נוספים. בשק ההצלחות הכבד של מנקין אפשר למצוא גם את "אולסי", שהתחקה אחר חייו של אחד הכדורסלנים האייקונים ששיחקו בישראל, ואת "על המפה", שגולל את סיפור זכייתה של מכבי תל אביב בגביע אירופה בכדורסל בשנת 1977.
הזיקה של מנקין לסרטי דוקו על טהרת הספורט אינה מקרית: בין שלל פעילויותיו, הבמאי היה ממקימי ערוץ הספורט ואחד מהעיתונאים הבולטים משנות ה-90 ועד תחילת שנות האלפיים, אז הקים בארצות הברית את חברת ההפקות "Hey Jude", ששמה נגזר מאהבתו הגדולה לביטלס. אבל כעת, מנקין שוב פונה לעסוק בתחום אחר לגמרי: סרטו התיעודי החדש "קוליוויל", שמציג בפסטיבל דוקאביב 2024, עוסק בכלל בבית כנסת יהודי בעיר קטנה בטקסס - וביום הגורלי שבו שגרת חייו התהפכה לחלוטין.
פסטיבל דוקאביב 2024: אילו סרטים לראות, ועל מה אפשר לוותר?
הזמן: שבת, 15 בינואר 2022. מאליק אכרם נכנס אל בית הכנסת "בית-ישראל" שבעיר קוליוויל, טקסס, ולוקח תחת איומי אקדח את חברי קהילת בית הכנסת "בית-ישראל" כבני ערובה. בתמורה לשחרורם, הוא דרש את שחרורה של פעילת אל-קאעידה. בני הערובה הוחזקו במשך 11 שעות, בזמן שהאירוע הועבר בשידור חי בפייסבוק של בית הכנסת. כמה חודשים לאחר מכן, כל בני הערובה, בני משפחותיהם והמעורבים, התיישבו מול המצלמות של מנקין כדי לספר את מה שעבר עליהם באותה שבת מטלטלת.
"הייתי בחופשת כתיבה כשזה קרה", מספר מנקין על השתלשלות האירועים שהובילה אותו ליצירת הסרט. "ראיתי ציוץ של יאיר לפיד שבו הוא ציין שהוא מתפלל לשלומם של השבויים. מיד פתחתי את הטלוויזיה וכל הערוצים בארצות הברית שידרו מאזור בית הכנסת. זה היה מקרה מאוד מדובר. באותם רגעים לא עזבתי את המסך, וברגע ששמעתי שיש חומרים מצולמים מתוך בית הכנסת, רצתי לעשות את הסרט".
מה כלל תהליך היצירה שלך?
"כמה חודשים אחרי האירוע, פתאום מצאתי את עצמי יושב עם הרב צ'ארלי ושאר בני הערובה. המון אנשים ניסו לפנות אליהם וחיכו מחוץ לבתים שלהם כדי לראיין אותם, אבל הם היו מוכנים לדבר רק איתי. אני בכלל התכוונתי לעשות סרט עלילתי על האירוע הזה. בגלל שבמקור אני יוצר סרטי תעודה, ראיתי את האנשים שמולי ודגדג לי להדליק את המצלמה ולצלם. באותו זמן הבנתי שאני היחיד שיש לו את הפרטים על האירוע ועל כל מה שקרה באותו לילה. אז חשבתי לעצמי שאם רק היו לי את חומרי הגלם שצולמו בבית הכנסת, אוכל לבנות סרט תיעודי עם תחושה נרטיבית, עלילתית".
כפי שתכנן, את "קוליוויל" הרכיב מנקין משילוב של ראיונות עם בני הערובה ובני משפחותיהם, יחד עם סרטונים ממצלמות האבטחה של בית הכנסת והקלטות השיחות מהמוקד המשטרתי.
איך הצלחת להשיג את החומרים המצולמים?
"בגלל שחקירת האירוע הייתה בעיצומה, החומרים המצולמים מבית הכנסת היו אצל ה-FBI. הגשתי כמה וכמה בקשות מיוחדות לקבלת הסרטונים. באותם רגעים בער בי ה-DNA של העיתונאי, והרגשתי שאני חייב להשיג את החומרים. לשמחתי, באיזשהו שלב הבינו ב-FBI שאני עושה משהו שיראה אותם באור חיובי. השימוש בסרטונים הללו הפך את הסרט למשהו אחר לגמרי. היו לי 13 שעות של הקלטות מתוך 13 מצלמות אבטחה. את הסאונד קיבלתי בנפרד מהמשטרה וביצענו סנכרון בין הקול לתמונה בצורה מושלמת".
מה תהיה לדעתך התגובה של הישראלים לסרט, בהתחשב במה שקרה כאן ב-7 באוקטובר?
"מה שעובר על הקהל הישראלי הוא נושא למחקר ודוקטורט שידונו בו ב-50 השנים הקרובות. אני חושב שאני מביא זווית אחרת למה שקרה ב-7 באוקטובר, כי בסוף המניע הוא אותו מניע. ב'קוליוויל' זה טרוריסט שחוזר ואומר שהוא אוהב את המוות יותר משאנחנו, היהודים, אוהבים את החיים. זו אותה המנטרה של מחבלי חמאס. הוא החזיק ביהודים רק בגלל שהם יהודים".
"מה שהדהים אותי ונגע בי בסיפור הוא מה שאמר הרב צ'ארלי, שלמרות מה שקרה, הוא לא יפסיק לאהוב את הזר ולחבק אותו", מוסיף מנקין, "זה אחד הדברים שהכי חיברו אותי לדמויות האלה. בכלל, זו שאלה שאני שואל את עצמי. אני הרגשתי שאותם טרוריסטים רוצים שנהיה כמוהם, שנשתנה. האם אנחנו באמת נשתנה בגלל מה שקרה ב-7 לאוקטובר? בסופו של דבר המטרה שלי היא שאנשים יבואו לדוקאביב, ויצפו בסיפור של 11 שעות עוצרות נשימה, מרתקות, מעוררות השראה ולא מדכאות. על אף האירוע הקשה, יש פה רגעים מרגשים ומצחיקים. אחד הדברים שמאוד נגעו בי זה הקשר ההדוק של קהילת 'בית-ישראל' עם הקהילה המוסלמית בקוליוויל. אחרי אירוע כזה, כל כך קל להגיד 'כולם ככה'. אבל לא כולם ככה".
הסרט שלך עוסק בטרור אנטישמי. מה התחושות שלך לגבי האנטישמיות שעולה בעולם?
"בתחושה האישית שלי, זה מרגיש כאילו לעולם נמאס מאיתנו. שהיהודים הם כבר נגע. אומנם לא מרגישים פה את מה שמשדרת הטלוויזיה הישראלית, אבל כולם מדברים על זה. זה באוויר. באתר שלי יש סרטון וידאו עם רבי צ'ארלי שהקלטנו כמה ימים לפני 7 באוקטובר, ואנחנו מדברים בו על כך שרמת האנטישמיות בעולם גרועה יותר מאי פעם".
אילו תגובות קיבלת אחרי ההקרנות?
"התגובות היו מטורפות ומאוד חזקות. כרגע יש שני פסטיבלים שרבים ביניהם על זה ש'קוליוויל' יהיה סרט הפתיחה שלהם. זה סיפור שלא הייתי צריך לעשות יותר מדי כדי לספר אותו. כשעשיתי את 'על המפה' ו'אולסי', הייתי צריך לספר את הסיפור ולעשות פיץ' לכל סרט. במקרה של 'קוליוויל' לא הייתי צריך אפילו לפתוח את הפה. העוצמה של האירוע דיברה בעד עצמה".
בימים אלה עובד מנקין על גרסאות עלילתיות ל"על המפה" ו"אולסי", ומשלים סרט עלילתי חדש לגמרי מסוג קומדיה רומנטית. "אני חייב לאזן בין הסיפורים בשביל הנפש. היום אני מוצא את עצמי עושה יותר סרטים עלילתיים וממש נהנה מזה" הוא מסביר. בנוסף, במהלך פסטיבל דוקאביב תוקרן גם גרסה מיוחדת ומורחבת של "אולסי", שתלווה את כדורסלן העבר בחיפושיו אחר בתו שנולדה מחוץ לנישואין.
אז מי יגלם את אולסי פרי בגרסה העלילתית?
"יש לי כמה פנטזיות על שחקן ראשי. למשל הכדורסלן קווין דוראנט. הוא תמיד מזכיר לי את אולסי. זו גם התלבטות: האם לקחת כדורסלן טוב שישחק, או שחקן טוב שילמד לשחק כדורסל".
"את ההשראה הכי גדולה שלי אני מקבל דווקא מזמרים כמו פול מקרטני", הוא מסביר, "אם הוא מצליח לעמוד שלוש שעות על הבמה כשהוא בעשור התשיעי שלו, בזמן שאני בקהל ומתעייף, אז איזו זכות יש לי לא להקדיש את כל האנרגיה שלי למה שאני אוהב?"