בסוף החודש שעבר החלו אתרי אינטרנט אמריקאיים להתפלש בסקנדל שכמו בא משום מקום: המריבה המסועפת של מגישות הפודקאסט "Call Her Daddy". אם השאלות שעולות לכם לראש עכשיו הן "מי?" ו"מה?" אתם לא לבד, גם האמריקאים לא ממש ידעו במה מדובר. ואם השאלה הבאה שלכם היא "למה זה צריך לעניין אותי?", ובכן, אין לי תשובה קצרה לזה מלבד העובדה שמדובר בסיפור מרתק וקטנוני שמסביר לא מעט על התקופה בה אנחנו חיים.
אלכסנדרה קופר וסופיה פרנקלין, בנות 26 ו-27 בהתאמה, הגישו עד לאחרונה פודקאסט בשם "Call Her Daddy" ובו עצות בענייני זוגיות וסקס וגם סיפורים על חייהן בניו יורק. אני יודעת, כמה מקורי. הפודקאסט קיים בסך הכל שנתיים אבל הספיק להתבסס במקום ה-20 ברשימת הפודקאסטים המואזנים של אפל פודקאסטס. הישג סביר, לא מעבר, בעיקר לאור העובדה שהמתחרה של אפל מיוזיק, ספוטיפיי, היא האוטוריטה האמיתית בַתחום - אבל עוד נגיע לזה.
הכול התחיל כשקופר ופרנקלין בילו בפסטיבל המוזיקה והקולנוע SXSW, נפגשו ונשאבו לשיחה ארוכה על סקס. הרעיון להגיש פודקאסט בנושא עלה כשאנשים מסביב שמעו אותן מדברות ואמרו להן "היינו מקשיבים לכן במשך שעות". זהו, זה כל מה שהיה צריך. הפודקאסט עלה והבנות קיבלו הצעה מדיוויד פורטנוי, הבעלים של Barstool Sports - אתר מצליח לספורט ותרבות פופ. ריב שהתגלע בין השתיים גרם לכך שבחודשים האחרונים הן הפסיקו להקליט פרקים, ובכך הן גורמות לנזק כלכלי כבד עבור חברת Barstool Sports, ששואבת לא מעט מהכנסותיה מפרסום בפודקאסטים ומכירתם, ובפרט מהפודקאסט של הבנות. בחברה היו מוכנים לעשות הכל כדי להחזיר אותן לאולפן ההקלטות, וב'הכל' אני מתכוונת להצעה שכוללת משכורת שנתית של חצי מיליון דולרים, בונוסים וחצי שנת חופש מתוך חוזה לשלוש שנים. בחישוב מהיר, זה אומר 73 אלף שקלים לכל אחת מהן עבור שעת עבודה שבועית.
נשמע כמו עסקה חלומית עבור פודקאסט כל כך ממוצע, נכון? לא נכון. כי אז התערב לכאורה בן הזוג של פרנקלין, בכיר במחלקת הספורט של HBO בשם פיטר נלסון, שייעץ לה לא לחתום על העסקה עם Barstool ולחפש בית חדש ורווחי יותר לפודקאסט. הריב המשיך להתגלגל, כולל התערבות של פורטנוי ונזיפה שלו בנלסון, ובסופו של דבר הפודקאסט ירד מהאוויר.
זה היה יכול להיות סיפור על שתי מיליניאליות ששקעו כל כך חזק באשליה של עצמן שהן פספסו את הזדמנות חייהן, אבל זה לא סיפור מספיק מעניין וגם לא מאוד חדש. במקום זה, בואו נדבר על מצב שבו שיחה סתמית בין שתי בנות מצדיקה משכורת של חצי מיליון דולר בשנה, ואלו אפילו לא הסכומים הגדולים ביותר בתעשייה. מי שבחן את הפעילות של ספוטיפיי בשנתיים האחרונות כבר מבין שהצעות כאלו הן רק הגיוניות בתקופה שבה פודקאסטים הפכו לתפוח האדמה שישב במשך שנים על אש בינונית וכעת הפך לוהט, שלא לומר רותח.
הנה תקציר ההוצאות של ספוטיפיי בתחום הפודקאסטים בשנתיים האחרונות: 200 מיליון דולרים לרכישת חברות הפצה ויצירה של פודקאסטים, 20 מיליון דולרים על רכישת גימלט מדיה (שמפיקה בין היתר את הפודקאסטים הפופולריים ריפליי אול וסטארטאפ), 100 מיליון דולרים על הפודקאסט של השחקן הכושל והמגיש הפופולרי ג'ו רוגן, בו עסקנו כבר בהרחבה, ו-200 מיליון דולרים על רכישת The Ringer - אתר ופלטפורמת פודקאסטים על, נכון מאוד, תרבות פופ וספורט.
על פי דיווחים בחו"ל, הרכישות האלה של ספוטיפיי משאירות אותה עם סכום לא מאוד גדול בבנק אבל אין מה לדאוג, כי לענקית הסטרימינג השבדית יש מטרה ברורה - להפוך לסמכות הפודקאסטים מספר אחת בעולם - והמטרה הזו תשתלם לה. כמו כן, עם דיווח על הכנסות של כ-7 וחצי מיליארד דולרים בשנה שעברה, נראה שמצבה של ספוטיפיי אחלה. אפל, לעומת זאת, הזניחה עד כה את טיפוח הפודקאסטים הבלעדיים שלה, אבל דיווח ממאי האחרון באתר בלומברג מספר כי בחברה החליטו להתעורר מהשנ"צ וכעת מחפשים תוכן שספוטיפיי עוד לא הניחה עליו את הידיים, ומבינים שפרסום בפודקאסטים יכול לעזור להשקעות אחרות שלהם, בהם מותג הסטרימינג הטלוויזיוני הלא לגמרי מצליח, אפל TV פלוס.
כי לא רק שירותי סטרימינג כמו אפל וספוטיפיי מתעניינים בתחום, גם גם שוק הטלוויזיה נשען חזק בימינו על פודקאסטים מתוסרטים. מספיק לציין את "הומקאמינג", "התיק נגד עדנאן סייד", "דירטי ג'ון" ועד פודקאסטים מצליחים שעובדו והפכו לסדרות לא פחות מצליחות. גם הפוליצר שהוענק ל"דיס אמריקן לייף" לאחרונה, הראשון שאי פעם ניתן לתכנית רדיו או פודקאסט, מחזק את המגמה: פודקאסט הוא העתיד. כלומר, הוא קרה בעבר והוא בוודאות קיים בהווה אבל הוא בעיקר, כרגע, העתיד.
אז למה עכשיו? מרבית הפודקאסטים המצליחים סביבנו החלו לרוץ כבר בעשור הקודם, ומיודענו "דיס אמריקן לייף" רץ כבר למעלה מעשרים שנה. איך זה שפתאום כולם נזכרו שזו בעצם דרך ממש מוצלחת לצריכת תוכן? "ככל זה שנהיה נגיש יותר, יותר אנשים מקשיבים לזה", מסביר רום אטיק, עורך כאן הסכתים, מחלקת הפודקאסטים של תאגיד השידור כאן. "הפודקאסטים באמת התחילו לתפוס תאוצה כשהגיעו הסמאטרפונים. לאנשים פתאום היה חיבור לאינטרנט בכיס והם יכלו לעשות את מה שאי אפשר היה לעשות קודם. המגמה ברורה, התחום הזה ימשיך לצמוח כי טכנולוגית זה בלתי נמנע. רדיו הוא עדיין מדיום פופולרי, אבל ביותר ויותר רכבים יש חיבור מובנה לרשת. אנחנו רואים היום בעולם שאנשים צעירים מאזינים לסטרימינג או לפודקאסטים על חשבון רדיו. הצמיחה של אודיו דיגיטלי היא פנומנלית כי אין סיבה שלא תהיה, זה אותו תהליך שכל מדיה עברה".
ועדיין, כשחושבים על פודקאסטים, הם נתפסים כעניין נישתי, כזה ששמור לקהל מצומצם שמגדיר את עצמו "איכותי", ובישראל הקטנה זה מיתרגם לעניין מזערי מאוד לציבור הרחב. הסיכוי שאדם עם אוזניות ומיקרופון ימצא את עצמו מחוזר יום אחד על ידי גופי ענק נשמע כמו חלום שחולקים שלושים אנשים בארץ, וגם זה במקסימום. האם יש עולם עתידי בו פודקאסטים יהפכו להיות מוצר התרבות המועדף על כמות משמעותית של ישראלים? אטיק משוכנע שכן: "מה שגרם לזה להתפוצץ בארה"ב זה 'Serial'. אחרי 'Serial', זה באמת חדר למיינסטרים. אנחנו צריכים את ה-'Serial' הישראלי, שכולם יגידו 'אתה חייב לשמוע את זה'. כרגע הגוף היחידי בישראל שעושה הסכתים שבאמת דורשים משאבים זה התאגיד. מחוץ לשידור הציבורי, זה לא בר קיימא פשוט". על הגידול בכמות המאזינים, אטיק אומר "כבר עכשיו יש מסה של מאזינים, אבל צריך עוד כדי שזה באמת יוכל להיות רווחי. אני מאוד מקווה שעוד גופי תקשורת בישראל יתחילו לעשות פודקאסטים נרטיביים, ברמת ההשקעה שלנו, כי כבר עכשיו יש בסיס מאזינים גדול וזה יכול להתפוצץ".
והשאלה החשובה מכל היא למה. זאת אומרת, מה יש ב-50 דקות של האזנה למישהו מדבר, שקוסם לכל כך הרבה אנשים? אולי העובדה שמדובר כמעט באנטיתזה לאופן שבו אנחנו צורכים תוכן היום. אינספור הפופ-אפים, באתרים כותרות הקליק בייט, התוכן השיווקי (הגלוי והסמוי) והתחרות האינטנסיבית על העיניים שלנו - כל אלה מרגישים כמו התקף אפילפטי מתמשך לעומת סשן הזֵן שהוא האזנה לפודקאסט. בפעם האחרונה שסיפרו לנו סיפור ככה, כנראה שהיינו ילדים ששקועים בשרעפי שינה.
אבל זה לא רק זה. בזמן שגופי תקשורת הלכו והסתעפו בתוך הקשרים של הון ושלטון, פטרונות מסחרית, תחרות מופגנת ובלתי פוסקת על ראשוניות ובלעדיות, בפודקאסטים משחקים עדיין משחק אחר. התחושה היא של מוצר כמעט נקי, וזו תחושה שקשה למצוא במציאות המלוכלכת של היום. אם ספוטיפיי תמשיך לעשות את המהלך על שם מארק צוקרברג ותקנה כל פיסת תוכן אפשרית בנמצא, יכול להיות שעוד כמה שנים נמאס גם במונופול הזה, אבל עד אז, בואו נהנה.
חמש המלצות לפודקאסטים ששווים את הזמן שלכם:
- Reply All: פודקאסט ותיק ואהוב בהנהגת צמד מגישים-עורכים מתוקים שמתמקדים לכאורה בעולם האינטרנט, אבל בימינו הכל קשור באינטרנט ובהתאם הפרקים מתפרשים על פני מגוון רחב של נושאים. "Reply All" מסביר בפשטות ובבהירות את כל המושגים העמומים שצצים סביבנו בלי הפסקה ומביא סיפורים קטנים ונסתרים שחושפים את הלב האנושי הפועם מבעד לכל הטכנולוגיה. (איתמר רונאל)
- The Habitat: שישה צעירים מוכנסים למבנה סגור בהוואי שהתנאים עליו אמורים לדמות את מאדים, הם נמצאים שם שנה שלמה. המטרה: לסייע לנאס"א להבין איך יראו החיים על מאדים ובאילו קשיים הם עלולים להיתקל, פיזיים, רגשיים וחברתיים. הדבר המדהים הזה קרה לפני לכמה שנים, ותועד - בעזרת קלטות שהצעירים עצמם הקליטו ונשלחו אל מחוץ למתחם. התוצאה היא סוג של "האח הגדול" בחלל: מרתקת, מעשירה, חכמה אבל גם מלאת תקווה. (נטע חוטר)
- Heavyweight: בכל פרק ג'ונתן גולדשטיין, אחד מיוצרי "דיס אמריקן לייף" עוזר לאדם אחר לבצע משימה שהוא לא מצליח להשלים בעצמו - להתעמת עם מי שהחרים אותו בנעוריו, לגלות סוד שמלווה אותם שנים או להתנצל על פגיעה קשה שעדיין רודפת אותם. מומלץ להתחיל עם הפרק "גרגור" מהעונה הראשונה, זה לא פחות מיצירת מופת אמיתית שנכנסת עמוק ללב. (איתמר רונאל)
- חיות כיס: הפודקאסט של התאגיד מוגש על ידי שאול אמסטרדמסקי, צליל אברהם ודנה פרנק, ונועד למלא בדיוק את הצורך של אנשים להבין יותר את העולם בו הם חיים. הנושא הרשמי של הפודקאסט הוא כלכלה, אבל "חיות כיס" לא נועד לאנשים שקוראים מוספים כלכליים אלא לכל מי שעובד, חוסך לפנסיה ועושה קניות בסופר. הכוח הגדול של "חיות כיס: הוא היכולת לפשט נושאים מורכבים ולהפוך אות לסיפור עם התחלה, אמצע וסוף, עם מוסר השכל ושורה תחתונה. (ליאת קציר)
- Inside The Disney Vault: מנחי הפודקאסט עוברים סרט אחר סרט, מ"שלגיה ושבעת הגמדים" ועד ללהיטי האנימציה של זמננו, ומנתחים אותם לעומק. הם מדברים על ההקשרים ההיסטוריים שהסרטים נוצרו בהם, בוחנים את העלילה, הדמויות והעיצוב האמנותי ומנסים להבין איך הסרטים האלה, חלקם בני יותר מ-70 שנה, עדיין עובדים. (עדן יואל)
>> לרשימה המלאה: פודקאסטים מעולים שאתם צריכים להכיר
>> פרקים משובחים שיפתחו לכם את התאבון לפודקאסטים