קמפיין גנוז של משרד הקליטה לעידוד העלייה: השנה היא 1994. עולה חיוור מרומניה בגיל העמידה, עם חיבה לקרם אנטי אייג'ינג ולמעריצות של "סיסטם אוף א דאון" מהנהן בקצב במועדון "זמן אמיתי". הוא מביט בבחורה ומנסה לאמוד את יחסה לסנדלים עם גרביים ולעורלה. היא שיכורה. היא אוהבת את "סיסטם אוף א דאון". קאט. העניינים מתחממים בכרמל דלתא שלו. היא מתפדחת, אבל מחליטה להודות: "קיבלתי", היא ממלמלת. "מצוין", הוא עונה, וניביו מתחדדים. החלונות מתכסים בדוק אדים. ידה של הבחורה מכה בזגוגית.
קאט לחיים (ווע ווע). תראו את המעריצים של "טוקיו הוטל". באמת תראו אותם. איזה תהליך דגנרטיבי עברה האנושות בעשרים השנים האחרונות, מאז גילם גארי אולדמן את הרוזן הרומני הכי לוהט בקרפטים, בגרסתו של פרנסיס פורד קופולה ל"דרקולה". וגם: מה מעטים הם האנשים שנראים טוב בגלימה.
תהליך ההידרדרות היה מהיר. מה שהחל בכמה להקות גרועות מאל.איי, נגמר בילדים שמשפריצים קטשופ אחד על השני במקדונלדס (לא על השיער). היו כמה הבלחות, אבל בסוף הבליבריות ניצחו את כולם אז לא משנה. ניסיון נואל לכפרה בדם.
בלאדי מארי / גאון כלשהו
1921 היתה שנה של שחרור עבור רבים. הם כבר לא נאלצו לשפוך וודקה לגספצ'ו שלהם כשאף אחד לא מסתכל, ובמקום זאת ערבבו הכל בכוס אחת כמו מגניבולים פריזאים מצחיקולים כאלה. על פי אחת הסברות (ויקיפדיה), המשקה הומצא על ידי ברמן ניו יורקי שחי בפריז וידה ידה ידה. ובפרפראזה על מרגול: רוצים מתכון תרבותי או מתכון מלעוני? קבלו מלעוני.
מרכיבים:
-מיץ עגבניות
-וודקה
-רוטב טבסקו
-רוטב ווסטרשייר
-מקל סלרי
-מלח ופלפל
הכנה:
מערבבים, תוקעים את הסלרי ושותים כמו מצחיקולים. הצעת הגשה: על הראש שלכם, יא פסיכים!
איילת מקבלת / דפנה שריר
בינתיים, אי שם במזרח אירופה, התכנסו אבות אבותיה של דפנה שריר לסדרת מפגשים גופניים שבסופו של דבר יובילו ללידתה ולשינוי פני התרבות במזרח התיכון, עם פרסומו של הספר "איילת מקבלת". לאיזו נערה לא היה את הספר הזה (לי)? תקציר הכרך, כפי שהוא מופיע באתר שבו הוא מוצע למכירה: "איילת הקטנה מתחילה להתבגר היא זקוקה להרבה תשומת לב... היא זקוקה לקבלת מידע רב על המתרחש בגופה ועל השינויים החלים בו, אשר ישפיעו על חייה כאשה בוגרת. ואיילת אמנם מקבלת הרבה אהבה (פחחחח, ר"פ) הרבה הסברים, הרבה קשר טוב". ספוילר: אם אתן מגלות כתמי דם בתחתונים תזכרו לא לשים יוד ולהשתמש ב"סינטבון" שלוש פעמים ביום, או עד לנשירת הפות.
המופע שרה סילברמן / "Positively Negative"
בחנו את עצמכם: אתם משועממים ולכן מחליטים לעשות בדיקת איידס. בזמן שאתם מחכים לתוצאות אתם:
1) מעשנים בשרשרת.
2) מתקשרים לאקס שלכם.
3) אפילו לא מחכים לתוצאות. יש לכם איידס ואתם יודעים את זה. כדי לא לבזבז זמן אתם מרוקנים את חשבון הבנק של אחותכם ומשתמשים בכסף כדי להקים מטה למלחמה באיידס. כמובן שתזדקקו לקצת אקסטרות בשביל לשלם על כל הטי שירטס שהדפסתם עם תמונה של הפרצוף שלכם. גם אם אתם הורסים את יום ההולדת של חבר שחוגג אותו בפעם הראשונה, לכם זה לא משנה. המטרה שלכם חשובה ואתם יודעים את זה. וגם אין לכם איידס בסוף.
אם אין לכם זמן ללכת ולהיבדק, שקללו את תוצאות השאלון וגלו את התוצאה בדרך מהירה ובטוחה!
תשובות:
-נקודה אחת: אין לכם איידס, יש לכם סרטן!
-שתי נקודות: אתם לוזרים, אבל אל תשפטו את עצמכם
-שלוש נקודות או יותר: אתם שרה סילברמן
U2 / Sunday Bloody Sunday
זה לא חוכמה לצחוק על בונו ובכלל, יש כאלה שאפילו אומרים שאסור לעשות את זה בגלל כל מיני איסורים חברתיים. אבל מי שבאמת מאמין בשוויון יודע שמותר וגם צריך לצחוק על אנשים שההורים שלהם הם בני דודים. אז קדימה, זה למען מטרה טובה!
איזה שמגג בונו. מצד אחד הוא משחק אותה לוחם צדק, מצד שני, אי אפשר אפילו למצוא את הקליפ הרשמי של "סאנדיי בלאדי סאנדיי" ביוטיוב בגלל הפרת זכויות יוצרים. טוב שהוא לא בא אישית לבתים של כל המעריצים שלו ושובר להם את הראוטר.
תכלס, השיר הזה לא רע בכלל ביחס לשירים אחרים ומאוחרים יותר של הלהקה, במיוחד שבטח היה קשה לבונו להמציא את הפריטה הזאת עם כל הקרום הזה בין האצבעות שלו. מסכן.