ספרים עלובים
ירון נפל לסם?

"תפקידה של מפקדת זגלול היא להרוס את מדינת ישראל מבפנים, על ידי הברחת סמים מסוכנים. ועליכם לדעת שכל אדם שנוטל סמים מסוכנים הופך לסמרטוט, לסחבה, ומאבד צלם אנוש. לאיש כזה קוראים נרקומן".

שורות אלה לא פותחות את "אונייגין" של פושקין, אלא מופיעות בתחילתו של הספר "חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים!!" (שני סימני הקריאה במקור), מאת יגאל מוסינזון. הפרמיס: הקולונל מועמר קדאפי מנסה להרוס את מדינת ישראל על ידי אספקת סמים קשים לתושביה, אך חבורת ילדים סחים בחטיבת הביניים מצילים אותה ברגע האחרון.

בדומה לאלכימאי, מוסינזון מצליח להתיך נבערות ופאשיזם לכדי יסוד יקר, זהב ספרותי שאין ברירה אלא לקרוא בשקיקה. מה גם שיש שם פרקים עם שמות כמו "הטוב בנחשים – רוצץ את גולגלתו!!", "סופו של נרקומן!!" ו"לידיה מתחזה כמתעלפת מסכנה!!".

הבחירה היתה קשה, אולם אין ספק כי הספר הזה ראוי לפתוח את הרשימה הזאת, שהייתה יכולה להיות סקירה מקיפה של ספרים עלובים, אולם בשל המגבלות שהוצבו בפני (עצלות), הפכה לסקירה של הספרים העלובים שנמצאים על המדף שלי. אם גם לכם יש מעט זמן פנוי ונטייה להתנשאות בשל חוסר בגרות וביטחון בסיסיים – יש סיכוי שתיהנו. קדימה!

ספרים עלובים
חיים ומוות מוחי ביד הלשון

בדיחות בחרוזים / חנניה רייכמן

כבר בהקדמה לספר זה מתברר שיחסית לאדם שמתפרנס מכתיבת בדיחות – או אפילו ביחס לגווייה או אבן, למשל – הסופר הנשכח רייכמן אינו אדם מצחיק. להיפך, הוא טרחן, מליצי ומאוד מאוד משעמם: "בדיחות רבות בספר זה בנויות לא על עלילה מבדחת אלא על 'סיוף לשוני' בין גיבוריהן", הוא מבטיח. "עיקרן – דוקרב מילולי. פלוני מנחית על איש שיחו מכת לשון, ודומה כי שוב אין לקורבנו תקומה. והנה, בכוח אמצאה שנונה ומפתיעה כאחת, הופך נפגע כהרף עין את הקערה על פיה".

ההוכחה בפודינג, כפי שאומרים האמריקאים. מן הפרק "מה הם עושים":

"מה עושה פחדן? פוחד ממוות ומת מפחד" או "מה עושה מתווך? מזמן לקוחות ולוקח מזומנים".

בילדותנו היינו אחי ואני מדמיינים את רייכמן כנודניק מקריח עם ריח של עששת וקפה מהפה,  שמאלץ אחרים לשמוע את הוויצים העבשים שלו, על אף הסלידה המרומזת שהם מביעים מכך. מי ייתן כי "נערים ונערים יתנערו מרישולם הלשוני" ולא "ילכו עוד שולל אחר 'סלנג' משולל ערך". זוהי מורשתו.  

מקושרים גזענות
הו, הגזע העליון, העליון

כיבושי האדם / יצחק לבנון

עורך אנציקלופדית "אביב", יצחק לבנון, שנהג לציין את דתו של כל מדען (רק במקרה שהיה יהודי), ממשיך במגמתו הגזענית גם בספרו הדוחה והשולי "כיבושי האדם". בפרק "גזע חדש", מסווג לבנון את העמים שהתיישבו סביב הים התיכון ל"בני קרומאניון גבוהי הקומה ובהירי העור, שכבר הגיעו לשלב תרבותי מסוים", "בני אדם שקומתם קטנה יותר, שערם שחור ועין הזית לעורם" ו"בני אדם שחורי עור, שבוודאי התערבבו עם סוגי התת-אדם הכושיים הפרימיטיביים שבטבורה של אפריקה". יחי עם הספר.

כיצד תגביר את כוח המחשבה שלך / אורי גלר

תפסיקו כבר להזדקן! מה זאת, אומרת "לא יכולים?". כל מה שאתם צריכים לעשות זה לדבר אל האיברים והשיער שלכם, ולומר להם: "האטו את קצב ההזדקנות שלכם" (בקול רם או בלב). ובכלל, אם ברצונכם להפסיק לעשן, לרדת במשקל, לכופף כפיות, להפסיק לחלות בסרטן, לתקן שעונים או לדבר עם חיות, אורי גלר יסביר לכם כיצד, בספר "כיצד תגביר את כוח המחשבה שלך", המגיע גם עם קלטת, גביש ועיגול כתום.  "הביטו בתמונתי שעל גבי כריכת הערכה אם אתם זקוקים לעזרה", כותב גלר. אגב, זאת הכריכה:

ספרים עלובים
בהצלחה עם זה

בהצלחה!

ספרים עלובים
ואיך מעשירים אורניום?

הטכנאי הצעיר / הוצאת יבנה

הנערים שוחרי המדע שנמנעו מביקור בגלידה מונטנה במהלך שנות ה-60 והגיעו עד לעמוד 181 בכרך 8 של סדרת הספרים "הטכנאי הצעיר", בוודאי התפלאו למצוא בו הוראות להכנת בקבוק תבערה. "נשק יעיל פרימיטיבי אך יעיל ביותר להתקפות פארטיזניות", נכתב בין ההסברים על מדענים וממציאים והפינה "בולים במדע". כל מה שצריך: בקבוק, חומצה גפריתנית מרוכזת, דלק ומלח ברטולטי. האם נער שיודע מהו מלח ברטולטי באמת יעשה בו שימוש כזה?

 

ספרים עלובים
גם זה קרה פעם

כתם לידה / דודו טופז

שמה של האוטוביוגרפיה של דודו טופז המנוח מרפרר לכתם הלידה שנמצא מעל לפות הראשון שראה, בהיותו בן שבע. "אין טעם לנסות ולזכור כמה פעמים התעלסתי מאז עם נשים", חולק טופז. "עברתי רבות במשך השנים – מכל הגזעים, מכל הדתות, מכל הצבעים, אבל לאף אחת לא היה כתם לידה יפה כזה כמו שהיה ליפה". והוא גם מקיים: "רציתי להראות לה את מגדל הקידוח שלי"; "היא מצ'כוסלובקיה. מה הם יודעים על מין?"; "בחורות תמיד הורסות את כל המתח בלחישה סקסית, 'רגע מותק, אני מוכרחה פיפי.' מה קרה, הן לא יכולות לעשות בבית?". חיים ששווה לחיות.

ספרים עלובים
מהם חובותיו של הסיינטולוג

"The Volunteer Minister's Handbook" / ל. רון האברד

מהם חובותיו של סיינטולוג? ככל הנראה, לסייע לשיכורים במסיבות להיות פיכחים שוב, לבקר פצועים בבית החולים ולשטוח בפניהם את עקרונות הסיינטולוגיה ולגדל פאות לחיים מרשימות. אולי לא תצלחו את 900 העמודים של "The Volunteer Minister's Handbook", אבל מספיק שתקפידו על שלושת העקרונות הפשוטים האלה כדי שתהיו דושבאגים.