אחרי הרומן שנגדע בין אור לדור, הרגשנו תחושת דה ז'ה וו קלה. כבר היינו בסיפור הזה עם הנשיא שהבטיח להיות שונה מהאחרים, עם הסדרות שהבטיחו להחזיר לנו את חדוות הנעורים ואפילו עם הפייסבוק. הגיע הזמן להודות: חיינו הם אנטיקליימקס גדול. מקושרים
תאם סמל | mako | פורסם 15:09 24.07.13
יאללה, הביתה|צילום: Ben A. Pruchnie, GettyImages ILובכן, אנטיקליימקס. אחרי חודשים של המתנה, קייט ילדה בן זכר. יורש העצר הגיח מהרחם המלכותי הישר אל ידיו הנאמנות של הגניקולוג של המלכה אליזבת (eww), ד"ר מרקוס (דאבל eww + צחקוק), וברחבי העולם אלפי בתי אב התכנסו מול מקלטי הטלוויזיה, העבירו לסקיי ניוז, ושאלו את עצמם: "אז?". אחרי שאיש חבוש בכובע פיראטים וחמוש בקולו של לאון שוובסקי הודיע על הולדתו של היורש ברשמיות ששמורה רק לאנשים הלבושים בטייץ לבנים, נותרנו עם תחושת החמצה קלה. אוקיי, אז זה בן. אחרי כל כך הרבה חודשים של דיווחים ושידורים ישירים, צר לי להגיד שאלא אם יקראו לו דיאנה, אני איבדתי עניין בפרשה. סייג: אולי אתעניין אם יופיע בתפקיד אורח בעונה הבאה של דאונטון אבי. או אם באמת ייראה כמו ההדמיה שפורסמה בראשית ההיריון. אבל לעת עתה, ובכן, מילא.
לא מגיבה למוב. אור ודור|תמונת AVI: mako
החיים מלאים באכזבות קטנות מזן זה. הנה רק אתמול דוּוחנו על המוּב הראשון הממשי שעשה דור לעברה של אור דניאל (לא כולל, כמובן, אלפי הנשיקות הכפויות שהרעיף עליה בזמן שהוא מחזיק אותה בנעילת ראש), ואת האכזבה על פניו כשהיא התחמקה מהניסיונות שלו היה אפשר לראות גם מהמסוק של גילי מיילי (שככל הנראה עדיין מרחף שם, מחכה לשעת כושר להנחית זפת ונוצות על טהוניה). אחרי שהכין אותנו במשך מה שהרגיש כמו חודשים ל"מכת החשמל", נראה שהוא וגם אנחנו ניאלץ להסתפק בליטופי סנטר שלא היו גורמים אפילו לאייפון מייצור סיני להתלקח. כדי לרכך את המכה, זה המקום להיזכר שכגודל הציפיות וכו', ושהשהייה בעולם הזה מזמנת לכולנו אינספור הזדמנויות להתבאס.
אובמה
מה קרה לבחור נותן הכיפים הנונשלנטי שהתמודד מול היַכנע הילארי? בטח, אפשר לערוך אותו כך שישיר דאפט פאנק, ואפילו עם הג'ימי פאלון הנכון הוא עשוי לפרוץ בריקוד, אבל שוב ושוב הקוּל-גאי הזה מזכיר לנו שהוא גם פוליטיקאי, ושלמרות שהחליפות נראות עליו דליש, גם הוא נדרש לפשרות, נכנע ללחצים ומאפשר לסוכנויות ביון לחפור לנו בהארד דיסק. ההבטחה הגדולה גרמה לו לקבל פרס נובל לשלום בערך יומיים אחרי שנבחר, אבל מאז נדמה שרוב רגעי הנחת שהוא מספק קשורים בתמונות עם ביונסה וג'יי זי, ואת זה אפילו הנשיא שלנו מצליח לקמבן.
במקום רומנים, מגוון מחלות. 90210ספין אוף
ב-2008 טורי ספלינג הודיעה שהיא מתכננת להחיות את המותג שהביא לנו את "דונה מרטין גרדואייטס" עם דרמת הנעורים "90210", וההתרגשות הייתה גדולה. אך כשהסדרה עלתה לאוויר, ראינו חיקוי חיוור של המקור. בניסיון לשחזר את ההצלחה של בברלי המקורית, 90210 קשרה כל זוג דמויות ברומן לא אמין בשלב זה או אחר, ובניסיון לשוות להן אופי הדביקה לכל דמות לפחות 3 הפרעות מהמחסן שעמד לרשותה (רשימה חלקית: הפרעה דו קוטבית, התמכרות לסמים, התמכרות להימורים, התמכרות לריטלין, קלפטומניה, סרטן, PTSD, נכות – אתם יודעים, דברים של תיכון). במקום מהלך עלילתי קיבלנו הפרעת קשב עמוסת דרמות וחסרת רגש, ובמקום דילן וברנדה נשארנו עם הופעות אורח מוזיקליות בחסות סוני.
מדובר בקללת הספין אוף. כמו "ג'ואי", "אנג'ל", "חוק וסדר מדור מיוחד" וגולת הכותרת "עניין של זמן – הדור הבא", תכניות הבת תמיד באות כדי למלא צורך של מעריצים וצופים אדוקים בעוד מאותה סדרה אהובה, וכמעט תמיד כושלות (בכל זאת, פרייז'ר). החוויה הראשונית לא תחזור על עצמה, התפאורה תמיד תיראה זולה יותר, המעריצים ביקורתיים יותר והכוכבים זקנים יותר. כנראה שזה עניין של זמן אחרי הכל.
שנות ה-20 מתפיידות על הספה. חבריםשנות ה-20
כאמור, החיים רצופים באכזבות, אבל לפעמים, לעתים קרובות הרבה יותר מהמשוער, האכזבה היא החיים עצמם. שנים של צפייה בטלוויזיה הכינו אותנו לכך ששנות העשרים לחיינו יהיו מעיין נובע של חוויות מסעירות, הגשמה עצמית ובילוי אינסופי עם חברי אמת. אך תכניות הטלוויזיה האלה שכחו לציין שמדובר בבדיה אחת גדולה, ושהחיים של אנשים בגילאי העשרים בנויים בעיקרם מבועה אחר בועה שטופחות על פניך. בזמן שאתה יושב על ספה בסנטרל פרק ומחכה שכל החבר'ה יכנסו בזה אחר זה כדי שתוכלו לעסוק בעוד אינטראקציה משמחת, הזדמנויות עבודה חומקות להן, פוטנציאלים רומנטיים מתפיידים והשנים חולפות כשאתה עדיין שוקד על עיצוב חולצה עם כיתוב "התקופה היפה בחיי".
עוד אנטי-קליימקסים:
קבוצות לוואי בפייסבוק – פושעי "פי אלף יותר צביקה גרינבוים" לדין
