"תוכנית הבוקר"
אחרי שבעה פרקים וקצת לפני שהיא מסיימת עונה ראשונה שכולם פחות או יותר שנאו, אפשר וצריך להגיד ש"תוכנית הבוקר" היא דווקא אחלה. היא לא סדרת טלוויזיה איכותית או פורצת דרך באיזושהי צורה, אבל היא כן טרלול טלוויזיוני מופק לעילא עם תסריט שצריך לשמוע בשביל להאמין ופאות מהמכוערות שתראו בטלוויזיה. זו אפילו לא צפיית שנאה, אלא צפייה כנה ומלאת עניין באופרת סבון מרתקת שלוקחת את עצמה מאוד ברצינות. האפיל של הסדרה מתגלה רק כשמקלפים ממנה את החשיבות העצמית, או אז מוצאים ב"תוכנית הבוקר" פנינה מתוקה של טמטום מרתק, ששווה לצפות בה כי מאז "שקרים קטנים גדולים" לא נראתה סדרה כל כך מכובדת אך טראשית על המסך. (עדן יואל)
"יד אבודה" (I Lost My Body)
תראו, לא מדובר בסרט בלתי משעמם. אז למה אני כוללת אותו כאן? כי בכל זאת, "I Lost My Body" הוא סרט שכדאי לשים לב אליו. הסרט של ג'רמי צ'אפל הצרפתי, זכה בפרס בשבוע המבקרים של פסטיבל קאן והיה סרט האנימציה הראשון לעשות את זה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. שני קווי עלילה מקבילים מתרחשים בסרט שמאויר בצורה יפהפייה: יד שאיבדה את הגוף שלה ויוצאת למסע מעורר אימה בעולם שבחוץ וסיפור אהבה גנרי - אך מרגש - בין שליח פיצה עמוס בטרגדיות אישיות בשם נאופל (דב פאטל) לבין מזמינת פיצה בשם גבריאל (אליה שוקט). למרות שהסיפור על היד היתומה מוצלח יותר מהסיפור של נאופל וגבריאל, יחד מדובר בסרט יוצא דופן בכלל ובפרט בספרייה הבזיונית של נטפליקס. והוא גם לוקח שליש מהזמן שה"אירי" לוקח! (צליל הופמן)
"רצח כתוב היטב"
הסרט החדש של ריאן ג'ונסון הוא בו זמנית פארודיה ארסית על דמות הבלש והעלילה השחוקה של תעלומת הרצח באחוזה המפוארת, אבל גם מחווה מכבדת לז'אנר הזה בדיוק. זה גם סרט מצחיק ומסוגנן עם שחקנים מתוקים, חליפות קטיפה שצריך לראות בשביל להאמין ויותר טוויסטים מאשר במגירה סודית במשרד של העובד הזה שאוהב להגיד ש"אין, פשוט אין כמו הטעם המעופש הזה". אגב מגירות סודיות, כנראה שתנחשו את זהות הרוצח כבר מאמצע הסרט, אבל זה לא יפגום ב"רצח כתוב היטב" אפילו קצת. (עדן יואל)
"השומרים"
זה בייסיקי מאוד לפרגן להפקת יוקרה של HBO, אבל כשמגיע - מגיע. ומגיע, נו. לקח לה רגע, אבל "השומרים" של הפרקים האחרונים היא הרפתקת קומיקס חכמה ומופרעת עם עשרות עלילות קטנות וממזריות שמצטלבות זו עם זו באופנים לא צפויים. הכל בה ארוז באריזה גרפית משובחת, בתסריט סוריאליסטי ומתחכם אבל ממש לא אווילי, ובהופעות משחק מעולות של רג'ינה קינג, ג'ין סמארט וטים בלייק נלסון. היא מציגה עולם פרנואידי סופר-טכנולוגי, בו איומים לשלומה של החברה האמריקאית יכולים להגיע מכל מקום, אפילו ממימד אחר, אבל איכשהו מגיעים תמיד מהקצוות האנושיים הנאלחים והמסקרנים ביותר. זו לא סדרה קלה שאפשר להתרווח לאחור ולצפות בה, אבל כדאי וכיף להישען קדימה ולצפות בה. (עדן יואל) 
"בלונדד 10"
מדובר בפרויקט של פרנק אושן. אני יודעת, אני יודעת, אדם ששם את הניג'וס בקניה ווסט אבל, וזה אבל חשוב, אני מניחה בצד את הפרסונה המעיקה שאושן מתחזק בשנים האחרונות כי לבלונדד מגיע יותר. בלונדד היא תכנית הרדיו של אושן ברדיו Beats 1 עם וג'ין ורוף אקסס שהחלה באוגוסט 2017 וזמינה ברוב שירותי הסטרימינג. מדי תכנית אושן גם משחרר סינגל חדש אבל לא זה מה שהופך את בלונדד לפנינה המוזיקלית שהוא (אם כי זה בוודאי לא גורע): מדובר מופת של אוצרות מוזיקלית מדויקת, מפתיעה ומגוונת שמשלבת היפ הופ עדכני עם זמרות נשמה עתיקות, קטעי האוס עם אולד סקול מהסיקסטיז ושילובים בלתי אפשריים שרק הם יכולים לעשות. התכנית העשירית יצאה בחודש שעבר ועם מפגש פסגה בין בלאק סאבאת' לארל סוויטשירט ודיוק אלינגטון, גם על הניג'וס של אושן ניתן ורצוי להחליק. (צליל הופמן)
Little Gold Man
העונות האהובות עלי בשנה, בסדר יורד: חורף, פרסים, אביב, סתיו, קיץ. ומי שחולק את האובססיה לסרטי הוליוודיים ולסיכויים שלהם לקטוף עיטורים חשובים כמו האוסקר (או זניחים ברמות כמו גלובוס הזהב) יהנה מאוד מהאזנה לפודקאסט מבית היוצר של מגזין "ואניטי פייר", שמדי שבוע מקבץ מבקרי קולנוע וטלוויזיה חדי לשון, ושולח אותם לדיון ארוך על הסרטים הכי טובים והכי גרועים שמוקרנים כרגע בקולנוע. את הדיונים האלה מתבלים בראיונות מתוקים עם שחקנים ויוצרים מהשורה הראשונה בהוליווד (לאחרונה התראיינו שם לורה דרן וניקול קידמן), ולמרות הפלצנות הקלה, "Little Gold Man" נותר פודקאסט כיפי ואלגנטי שיגרום לכם להישמע בקיאים מאוד בשיחת הסלון הבאה. (עדן יואל)
טינאשה - Songs For You
בפופ העולמי, אין כרגע סיפור מרתק ומתסכל יותר מזה של טינאשה, שפרצה לפני ארבע שנים עם צמד להיטי רחבות, ומאז עשתה כמעט הכל כדי לא להצליח. היא התעקשה להוציא שירים פחות קומוניקטיביים, בחרה פרויקטים תמוהים, השחירה על מנהליה ברשתות החברתיות ונראה לנו גם שביונסה הטילה עליה קללה. כל זה במקביל להוצאת שלושה אלבומים מעולים שמשלבים אר'נבי עם ביטים אלקטרוניים רכים, שתחת ידיה של ריהאנה, למשל, היו הופכים להצלחות ענק. האלבום החדש שלה, הראשון בלייבל שייסדה בעצמה, הוא תמנון מוזיקה שחורה עם שבעת אלפים שירים באיכויות משתנות, אבל כשהיא פוגעת (נגיד בשירים Save Room For Us או Die a Little Bit, שניהם שיתופי פעולה), קשה להתכחש לכריזמה שלה כמבצעת ולזה שהיא כותבת שירים מצוינים, כיפיים ולוהטים. #צדקלטינאשה (עדן יואל)
"איילין", אוטסה מושפג
לאיילין יש אמא מתה, אב אלכוהוליסט מתעלל, אחות שלא סופרת את קיומה ועכבר מת בתא הכפפות של האוטו. היא עובדת במוסד לעבריינים צעירים, שם היא מכלה את ימיה בעליבות עד שלמקום מגיעה אישה כריזמטית בשם רבקה ואני לא מתכוונת לספר עוד שום דבר מלבד זה. "איילין" הוא הרומן הראשון של אוטסה מושפג, האיט גירל הנוכחית של עולם הספרות. הפרופילים שהוקדשו לה במגזינים כמו הניו יורקר ו-The Cut מוכיחים שמדובר בסופרת חד-פעמית ומבריקה שבהחלט מודעת לכך. עם עובד אחראים לתרגום של "איילין", שמציג את אחת הדמויות הכי מופרעות, מסקרנות, מטונפות ומהפנטות שקראתי, וכעת הם עובדים על תרגום הרומן האחרון והלא פחות מוצלח שלה, "My Year Of Rest And Relaxation". אם אתם לא יכולים לחכות לתרגום (כמוני וכמו ידידי למדור), הוא במרחק קליק אחד. (צליל הופמן)
ספיר וליאור נרקיס
ערב טוב ל-ך, את נחסמת! הופה, ליאור וספיר נרקיס, מי ידע שיש בכם את כל האש הזאת? זה כבר כמה חודשים שהשניים מתקוטטים ביניהם, מסירים ומחזירים עוקב, ובאופן כללי משדרגים את מעמדם מסלבס בדרג סי לסלבס בדרג בי. הנרקיסים חווים את המשבר בנישואים שלהם לעיני העולם כולו - רגע הם בכסאח, רגע הם משלימים ובדיוק כשנדמה שהם עוברים את המשוכה הזאת, שוב הם בעיצומו של משבר, ובאופן נדיר לסלבס בארץ ובעולם, גם אין להם בעיה לאשר את העובדה ש"היחסים עלו על שרטון". כמה אתם כנים תמיד וכמה היום. בינתיים גם הספיק לצאת קאבר של ליאור נרקיס ל"היינו עושים אהבה" של כנסיית השכל בכיכובה של - נכון מאוד - ספיר. נכון לכתיבת שורות אלו, הם החליטו שמשברים זה חלק אינטגרלי מהזוגיות והם יעברו גם אותם. איך אני יודעת את זה? כי ההחלטה הזו התקבלה בתגובות באינסטגרם, כמובן. (צליל הופמן)
CelebFace
סלבפייס הוא חשבון פופולרי וקטנוני ברמות, שלוקח תמונות באיכות גבוהה של מפורסמים ועושה להן זום אכזרי שחושף את הפיגמנטציה, חתימות השפם, הכהויות, ההברקות, השקיות, הנקבוביות הפעורות לרווחה וכל שאר המאפיינים היפים והאנושיים האלה. ליד התמונות הלא מטופלות הוא מניח את התמונות המרוטשות מהאינסטגרם כדי להנכיח את ההבדל. זה לא שלא ידענו שסלבס מעבירים את הפרצופים שלהם בפייסטיון, אבל החשבון הזה עושה עבודה יעילה וכיפית בהצבעה על השקר. כאיש עם עור הפנים הכי מבריק בארץ אני יכול רק לקנא. (עדן יואל)
܀ יש לנו גם פודקאסט
כמעט מפורסמים - שיחה על קולנוע, טלוויזיה ודברים שמפורסמים עושים. פרק חדש בכל שבוע, בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, באפליקציית רדיו תל אביב ובאתר.
תמונה ראשית: אביב חופי; יח"צ באדיבות פורום פילם; HBO; אפל TV פלוס; Tristan Fewings; GettyImages IL. עיצוב: מיתר הופמן