יום האופנה הישראלי
הכוונות היו הכי טובות שיש. יום האופנה הישראלי שצויין השבוע האיר בזרקור - מטפורי ופיזי - את מיטב התוצרת של תעשיית האופנה המקומית לגברים, וגייס לכך גם כמה וכמה סלבס שצעדו על מסלול מאולתר (בקהל: בובות מחלון ראווה) ודגמנו באינסטגרמיהם את אופנת קיץ 2020 בליווי ההאשטג #יום האופנה הישראלי. אבל במסורת של פסטיבל המוזיקה המושמץ FYRE, מהרגע הראשון היה ברור שמשהו לא לגמרי דופק בהפקה. הסיקור באתרי האופנה ובתכניות הבידור היה צנוע עד בלתי קיים, ההאשטג הייעודי לא תפס (בדקתי. אינסטגרם מזהה כרגע 14 פוסטים שמתמשים בו) והסלבס אמנם התייצבו, אבל חלקם גם הסתובבו וחזרו הביתה כמו שבאו. על פי דיווחי הרכילות, גפן ברקאי ודניאל ליטמן סרבו להישאר בסט הצילומים של יום האופנה אחרי שגילו הקפדה חלקית ביותר על הנחיות הריחוק החברתי.
תגידו שזו היסטריה, תגידו שזה כשלעצמו נשמע כמו תרגיל יח"צני, תגידו שאתם עדיין לא בטוחים באיזה סדרת נוער דניאל ליטמן משחק ונגיד לכם - הכל נכון, אבל אנחנו מבינים אותם. עבור שחקנים צעירים שלא עבדו בחצי השנה האחרונה, חשיפה לחולה פירושה שבועיים נוספים בהם לא יוכלו לעבוד. וסליחה, אבל כשפאקינג גפן ברקאי הוא קול ההיגיון והבטיחות באירוע שלכם, יש לנו בעיה. וכמו שקנדל ג'נר ובלה חדיד הבינו שלקבל כסף מפסטיבל FYRE זו טעות (זוכרים את כריכי הגבינה? אני חושב עליהם ליטרלי פעם בחודש), כך גם שחקנינו הצעירים הבינו שעדיף להם להפוך לאייטם מאשר ששמם ייקשר באירוע הדבקה פוטנציאלי. (עדן יואל)
מה נסגר עם דרייק?
זה לא שהפלירטוט האינסטגרמי האחרון של דרייק עם ישראלית בת 22 הוא הסימן הראשון שקיבלנו לצדדים המגעילים באישיותו, זה פשוט שהוא הקש האחרון מנירוסטה. כבר שנים שדרייק מתחזק אובססיה לא מאוד בריאה לחשפניות (מהתאהבויות חוזרות ונשנות ועד פתיחת מועדון חשפנות "יוקרתי" משלו) אבל בגדול, זה היה רק האיתות לסדרת התנהגויות שנעה בין מקריפה לבין לא לגיטימית. באוקטובר 2018 זו הייתה יובל, ישראלית בת 18 שצצה לדרייק בפיד. זה כל מה שהיה צריך בשביל להחליק ל-DM שלה ולהטיס אותה לחופשה על חשבונו בניו יורק כולל מפגש. אוקיי, בסדר, נגיד. אבל עכשיו זה קורה שוב: הפעם זו ישראלית בשם דנה, בת 22, שקיבלה הצעה דומה מהכוכב. כן, לכאורה הכול פה כשר ובטח שחוקי, אבל קשה להשתחרר מתחושת הגועל שבמחשבה על אחד מהאנשים החזקים בעולם, יושב וגולל את הפיד ומרעיף טיסות ומתנות כדי להביא אליו את הפנטזיות מהאינסטגרם עד הבית. שמישהו יסביר לדרייק שבחורות צעירות הן לא מוצרים מאסוס. (צליל הופמן)
קימי נגד הכומר, נטפליקס
יש אולי עשרה אנשים שצפו ב"קימי שמידט" באדיקות, ואני שלושה מהם. הקומדיה המתוקה, השנונה והמופרעת מבית היוצר של טינה פיי קצת איבדה כיוון ותנופה בעונותיה האחרונות - נגיד, קו עלילה מרכזי בעונה 3 עסק בזה שטייטוס חושב שהוא אכל את הזמרת דיון וורוויק - אבל סרט הסיום שלה הוא הברקה אווילית שעושה חשק גם לעוד עשר עונות. העלילה: לא כזה קריטית, אבל רגע לפני שהיא נישאת לגבר המושלם, קימי מבינה שהכומר המרושע שחטף אותה חטף נשים נוספות והיא יוצאת להצלתן. הקונספט: כמו הפרק ההוא של "מראה שחורה", מדי כמה סצנות, נטפליקס דורשת ממך לבחור את המשך העלילה באמצעות השלט. לפעמים זה מוביל את הצופה לעלילה חדשה לגמרי ולפעמים זה מוביל אותך לבדיחה כל כך ביזארית שאתה לא מאמין שהדבר הזה באמת משודר בנטפליקס. התוצאה היא בלגן קומי עם כל הדברים שלמדנו לאהוב מהקומדיות של פיי, בתוספת נדיבה של משחקיוּת ומודעות עצמית. פלאס, דניאל רדקליף מתמזמז עם ליליאן באחת הסצנות, וזה כשלעצמו מצדיק שעה של צפייה. (עדן יואל)
מתחילים מאפס, כאן 11
לא כל כך אכפת לי מהקונספט החדשני בדוקו-ריאליטי החדש של כאן, במסגרתו אנשים בדרגות שונות של אנונימיות נפטרים מכל רכושם עלי אדמות, כולל בגדים, ונאלצים להעביר שבועיים בקישוש חפצים מהאשפה תוך שהם מקיימים את מה שהתוכנית מתעקשת שהוא אורח חיים נורמלי. לא. אני פה בשביל הדרמה והתככים, כי ברור מעל לכל ספק שמשתתפי "מתחילים מאפס" מתחרטים על כל שנייה של צילום, ונוטרים טינה נוראית לצוות התכנית. בפרומואים גם הבטיחו שאחד מהם ייקלע לוויכוח עם היוצרת, אורנה בן-דור (שנכחה לאורך כל הצילומים, והיא זו שמראיינת את המשתתפים בטֵסטות), ושאחת מהן תמרוד בחוקי הפורמט ותסרב לשתף פעולה. ולמרות ש"מתחילים מאפס" מתהדרת בכותרת "ניסוי חברתי", נראה שהיא לא הולכת לקבל את התוצאה שרצתה, ושהעניין האמיתי בה לא יגיע ממעקב אחרי הישרדות בתנאים כמעט בלתי אפשריים, אלא מהמרד הארוך של משתתפי ריאליטי בַאלוהים הטלוויזיוני שפלש לחייהם. (עדן יואל)
haolam_haze באינסטגרם
הו, כתבות הגונזו של בלייזר זצ"ל. השנינות והחומר האנושי המפעים של עיתון חדשות, עליו השלום. המקוריות פורצת הדרך והעיתונות הנשכנית של העולם הזה, תהיה נשמתו צרורה וכו'. אין דבר שעיתונאים מתבגרים אוהבים לעשות יותר מאשר לקונן על מערכות התקשורת החלוציות והמרגשות בהן הם עבדו פעם. לא כמו היום, עם כל הקליק בייטים והאינטרנט הזה. ואז מגיע עמוד אינסטגרם כמו haolam_haze, חף ממניירות ובטח שמסנטימנטליות, ומעלה לרשת הישראלית קטעים נבחרים מהעיתון המהולל שמוכיחים שעם כל הכבוד לעידן החדש שהעולם הזה הנהיג, בסופו של דבר, כמו כל גוף תקשורת, היו לו רגעים מביכים יותר ופחות. haolam_haze מעדיף להתעכב על הרגעים המביכים יותר ומספק (על כל 25 הפוסטים בלבד שהספיק להעלות) לחובבי ארכיונאות וסתם אנשים שנהנים להתפלש ברכילות גם אם היא בת למעלה מ-30 שנה, הצצה לעולם חדש-ישן מופלא. העולם הזה, נו. (צליל הופמן)
"הסיפור האמיתי של נסיך קטאר שובר הלבבות, והזמן שלו באוניברסיטת דרום קליפורניה", הארייט ראיין ומאט המילטון, "לוס אנג'לס טיימס"
מה יש לשייח' ח'ליפה בין חמד ח'ליפה אאל-ת'אני, יורש העצר בן ה-18 של קטאר, לעשות בקולג' סביר אך לא באמת נחשב בקליפורניה? התשובה היא כל מה שהוא רוצה, ועל חשבון משלמי המסים. הנסיך הקטארי נשלח לרכוש השכלה מעבר לים, כשלכולם - כולל סטודנטים שלמדו איתו ומרצים שלימדו אותו - היה ברור שמדובר בלא יותר מבייביסיטינג משוכלל לנער מגודל עם תקציב אינסופי. אאל-ת'אני גייס את עזרתו של סוחר מכוניות משומשות מאל. איי., שהפך לשליח שלו לענייני הכל, ודאג גם להוציא חשבוניות מנופחות למשפחת המלוכה הקטארית עבור כל מטוס ששכר לנסיך או כל מפגש שארגן לו עם סקוט דיסיק. התחקיר הקטנוני והמענג של הלוס אנג'לס טיימס חוזר אל השנים הפרועות האלה, ומספק הצצה אל תוך חיים כל כך פזרניים ומפונקים, שאף אחד לא טרח אפילו להתבייש בהם ולכפר עליהם. (עדן יואל)
קיצור תולדות הסכסוך של טיילור סוויפט עם מדינת רוד איילנד, ולצ'ר
מ-2013 טיילור סוויפט מתחזקת ביף ארוך וקטנוני עם הרבה מאוד סלבס אבל גם עם תושבי רוד איילנד שבניו אינגלנד. עם ירידה פרטית לחוף וכולה חמישה חדרי שינה, סוויפט שילמה 17 מיליון דולר במזומן על האחוזה שקנתה (זה ארגן לה הנחה של לא פחות משלוש מיליון דולר, אם תהיתם). כוכבת פופ או לא, תושבי רוד איילנד בפירוש לא מתים על נוכחותה הבולטת במדינה הקטנה והשקטה. חוץ ממסיבות 4 ביולי עם הסקווד המפורסם בחוף, היא העמידה שלט עוקצני שהבהיר לתושבים שכן, כוכבת פופ מפורסמת נחתה פה ולא, אתם לא יכולים להתקרב אליה. באלבום האחרון שלה, folklore, היא התייחסה למקום ולמורשת שלו - סוויפט רכשה אחוזה שהייתה שייכת לרבקה הארנס, אלמנה מיליארדרית שהפכה לפרסונה נון גרטה באיזור לאחר שורה של החלטות אקסצנטריות וסגנון התנהגות דקדנטי שלא התיישב היטב עם הצקצקנות של השכנים. היא כמובן מותחת קו ברור בין הארקנס לבינה, והתחקיר הקצר והמעניין של ולצ'ר בנושא שופך אור לא רק על הארקנס כדמות מעניינת בתרבות הפופ ששווה להכיר, אלא גם על מה גורם לאנשים להתקטנן עד כדי המצאת מס מיוחד על שמה של סוויפט. (צליל הופמן)
Ungodly Hour, קלואי והאלי
צמד האחיות והשחקניות קלואי והאלי ביילי מרחפות כבר כמה שנים טובות כמו לווין סביב פלנטת הבידור והכסף שנקראת ביונסה. שבע שנים אחרי שנתקלה בקאבר שביצעו לאחד משיריה ביוטיוב, וחמש שנים אחרי שהחתימה אותן בלייבל האמיתי לגמרי שלה, פארקווד, האלבום הראשון של קלואי והאלי יצא ו… שיט, אין הרבה מילים רעות להגיד עליו. למעשה, זה הדבר הכי טוב והכי פחות מטרחן שביונסה עשתה בשנים האחרונות. בבסיס המוזיקה של קלואי והאלי עומדות ההרמוניות הקוליות המתוקות שהן מספקות האחת לשנייה, אותן הן מנצלות דווקא ללהיטי אר'נבי רגועים אך לוהטים, שנשמעים כמו גרסה מעודכנת של אן ווג או כמו שירים שביונסה גנזה מהאלבומים הראשונים שלה. וזה גם הרגע להפסיק לדבר על קווין בי כי הקישור המיידי איתה מועיל לשתיים אבל גם חונק וממסגר אותן באופן לא הוגן. קלואי והאלי הן דבר חדש ועצמאי, והמוזיקה שלהן מספיק נגישה (בשיר Forgive Me, למשל) ומעניינת (נסו את Wonder What She Thinks Of Me) בשביל לקרדט אותן ולא רק את האישה שגילתה אותן. (עדן יואל)
יש לנו גם פודקאסט:
כמעט מפורסמים - שיחה על קולנוע, טלוויזיה ודברים שמפורסמים עושים. פרק חדש בכל שבוע, בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, בדיזר, באפליקציית רדיו תל אביב ובאתר.
תמונה חיצונית: שאטרסטוק, נטפליקס, דור ערבה, יחסי ציבור, Prince Williams Via Getty Images, צילום מסך כאן 11