ככשומעים על "אונגה, אמן גרפיטי" - לא חושבים על רקמה. אבל זה בדיוק מה שהוא יציג מחר בקרטל התל אביבי, פרויקט הגרפיטי של קבוצת "לס" והקולקטיב החיפאי גוסטאון (שאונגה הוא ממייסדיו) בכרם התימנים בתל אביב. מחר (ה', 9.6), תפתח שם התערוכה "היום תמות", שמורכבת מיצירותיו של אונגה ומשלבת אמנות אורבנית ומלאכות מסורתיות.
בין העבודות יוצגו ציורים באקריליק על נייר ישן עם דמויות "השמנים", סימן ההיכר של אונגה, ועבודות רקמה בעבודת יד שיצר בשיתוף עם נשים משבט המאיה בביקורו בגואטמלה. שתי הסדרות הוצגו באמסטרדם כחלק מתערוכת הסולו שלו בגלרית אנדנקן, וכעת חלקן מוצעות למכירה למשך שבוע אחד בלבד. "אני אציג חלקים משתי סדרות של עבודות מהתקופה האחרונה, שרובן נוצרו לפני שנה בשביל תערוכה שעשיתי באמסטרדם, עבדתי עליהן שלושה חודשים כששהיתי באגם בגואטמלה, בנוסף יהיו כמה עבודות שנוצרו בארץ בתקופה האחרונה", מספר אונגה.
איך קרה המעבר בין ציור וגרפיטי לרקמה?
"זה לא ממש מעבר, גרפיטי אני תמיד אמשיך לעשות, אבל צריך לנסות דברים חדשים בשביל להמשיך לעניין את עצמי ואת הקהל", הוא אומר. "כשהגעתי לגואטמלה, ראיתי את האומנות המסורתית שם שכוללת הרבה רקמה ואריגה ומשם הגיע הרעיון. עבדתי עם שלוש אחיות משבט המאיה, הייתי מגיע לכפר שלהן על סירה פעמים בשבוע במשך התקופה הזאת. הן לא מדברות אנגלית ואני לא מדבר ספרדית אז זה היה די מעניין לתקשר".
מסורת מול גלובליזציה
יצירות הרקמה והאריגה מניחות זה לצד זה את המסורת השבטית לעומת הסתננות התאגידים המערביים לעולם השלישי. אפשר לראות בזה הצהרה ברורה נגד הפרסום והניאו-קולוניאליזם שמתבטא בצורת תאגידים בינלאומיים שמנצלים את המשאבים של מדינות מרוחקות בשביל רווח. "הטכניקה המסורתית גרמה להכל להראות הרבה יותר כמו פולק ארט, ניסיתי לשחק על זה, שיראה כמו פאטרן מסורתי אבל אחרי שהזבל התאגידי מהמערב נכנס לתמונה", הוא מסביר.
* התמונות באדיבות BFC
ומה התכניות להמשך?
"היינו עכשיו הרבה בתל אביב, וציירנו את כל הקירות בקרטל החדש. בשבוע הבא אנחנו נוסעים לצייר באנגליה ומתחילים לתכנן תערוכה חדשה שתתקיים בסוף השנה באירופה".
"מחר תמות", החל בחמישי ה-9.6, בקרטל תל אביב.