שרון דוידוביץ' הוא שדר, מגיש ובמאי כתבות בספורט1. יחד עם כותבים נוספים, ביניהם אסף כהן, נדב יעקבי, דור הופמן ויהודה ארם, דוידוביץ' חוזר בספרו "פלאי מונדיאל" לרגעים הגדולים בתולדות המונדיאל: רגעים של תהילה ומפלה, של השראה והתעלות, רגעים שאיחדו מדינות וחיברו אנשים. פלאי מונדיאל הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי הספורט "50 הגדולים" ("נבחרת החלומות", "אגדות דשא", "סיפור אולימפי").
מייקל אואן, הכדורגלן שעשה את הבלתי יאמן
כשאנחנו גדלים, אנחנו מחפשים גיבורים. לרוב אלה גיבורי-על מסרטי קומיקס, בעלי כוחות מיוחדים ובלתי נגמרים. כאלה המסוגלים בכל שעה לסובב את כדור הארץ על צירו, לקפוץ מהמגדל הכי גבוה ולהציל חתול תקוע על עץ. גם במציאות אנחנו מחפשים גיבורים, אבל גיבורים "מציאותיים". גיבורים של רגע. אנשים רגילים, שעשו את הדבר הנכון ברגע הנכון והעניקו רגע של התעלות.
ב-30 ביוני 1998 נגלה לנגד עיניי גיבור. הוא לא התעטף בגלימה, לא לבש תחתונים על המכנסיים ולא עטה על עצמו מסיכה. רק התרוצץ בחופשיות עם חולצת שרוולים רחבה לבנה.
קראו לו – מייקל אואן.
גיבורים לרוב יגיעו בזמן הנכון. וקיץ 1998 היה הזמן הנכון עבור אואן להפוך לגיבור של אנגליה. הימים הם ימי הרנסנס התרבותי בממלכה. אחרי שנות אשת הברזל מרגרט תאצ'ר, עמוסות שביתות במפעלים וחוליגניזם במגרשים, החלה אנגליה לפרוח – במוזיקה, בקולנוע, בטלוויזיה ובכדורגל. הנסיכה דיאנה, יו גרנט, ספייס גירלז ואואזיס, דייויד בקהאם ונערי מנצ'סטר יונייטד. כולם רצו לעלות על הגל. כך גם הנבחרת, בניסיון לתקן את האכזבה מההדחה בחצי גמר היורו הביתי מול גרמניה בפנדלים, שנתיים קודם לכן.
אואן הגיע למונדיאל בצרפת כסנסציה צעירה, אחרי שזכה במלכות השערים בפרמייר-ליג כבר בגיל 18 במדי ליברפול. למרות זאת, תפקידו בנבחרת לא אמור היה להיות מעבר לשחקן ספסל משלים. רק שזה כל הקטע בגיבורים – הם מגיעים גם כאשר לא מצפים מהם.
את הטורניר פתחה אנגליה עם 0:2 לא מרשים במיוחד על תוניסיה החלשה. אואן נכנס בדקה ה-85 והפך לאנגלי הצעיר אי פעם שמשחק בגביע העולם. במשחק השני נקלעה אנגליה לפיגור לא צפוי מול רומניה וקראה לעזרתו של אואן, שכבש את השוויון תשע דקות לאחר שנכנס כמחליף ובכך הפך לאנגלי הצעיר אי פעם שמבקיע בגביע העולם. זה לא הספיק, משום שדן פטרסקו כבש את שער הניצחון של רומניה בתוספת הזמן (1:2).
לקראת המשחק שיקבע מי תעפיל לשמינית הגמר – קולומביה או אנגליה – הבחירה של המנג'ר גלן הודל באואן על פני טדי שרינגהאם הוותיק הייתה קלה. הילד היה מדהים באותו יום: שטף את המגרש, לחץ על ההגנה הקולומביאנית והיה אחראי ישיר לשער הראשון של אנגליה מרגלי דארן אנדרטון. הוא נראה כמו דיסקמן בעולם של ווקמנים. אנגליה ניצחה 0:2 עם בעיטה חופשית מושלמת של בקהאם ועלתה עם ביטחון עצום לשמינית הגמר מול ארגנטינה.
בכל מפגש, משהו היסטורי מתרחש בין השתיים. 12 שנה לפני כן דייגו מראדונה שיקר, רימה והימם את אנגליה בדרך ל-1:2 ברבע הגמר. הבריטים רצו נקמה. אואן היה האיש המושלם למשימה. הארגנטינאים לא עמדו – זאת אומרת, הם כן עמדו, מילולית – אל מול המהירות שלו. או שהם נפלו, או גלשו. זאת הייתה הדרך לעצור אותו, או לפחות לנסות.
יציאה טיפשית של דייויד סימן, יחד עם הצגה מרשימה – ולא אחרונה – של דייגו סימאונה, העניקה לארגנטינה פנדל. גבריאל בטיסטוטה ושערו השופע קבעו 0:1. אבל אנגליה לא נראתה מודאגת, לפחות לא בשלב הזה. היה לה את מייקל אואן. שתי דקות לאחר השער הילד דהר לרחבה, חתך בין שניים ונעצר בעבירה של רוברטו אז'אלה. פנדל לאנגליה. אלן שירר קבע 1:1.
ואז, בדקה ה-16, זה קרה.
לאותן שש שניות בדיוק, היה נדמה כי מדובר בגיבור-על. כזה שאיש לא יכול לעצור ואיש לא אמור לעצור. אדם רגיל שרץ במהירות האור עם בעיטה במהירות הקול
בקהאם הרים את ראשו וראה את אואן חופשי בעיגול האמצע. רגע הגאונות החל בנגיעה הראשונה, כשהחלוץ הוריד את הכדור בממזריות דרום אמריקאית, עם החלק החיצון של רגל ימין. או אז החלה השעטה. בזמן אמת זה הרגיש כמו נצח, במציאות – מדובר בשש שניות בלבד.
אואן הסתער ואז'אלה ניסה לתפוס בידו. הוא נכשל. הוא ניסה להפילו עם רגל ימין ואז בשמאל, אך נותר מאחור לראות את חולצת השרוולים מתנופפת ברוח – רוח שאואן בעצמו יצר והייתה יכולה לספק כוח לתחנת טורבינות. חוסה אנטוניו צ'אמוט נעמד בקצה הרחבה וחשב לשבריר שנייה מה לעשות. השבריר הזה כמעט שבר אותו והוא נותר תקוע בדשא, כמו ממטרה המחכה להוראות הפעלה (מכאן הביטוי – "עשה צ'אמוט ברחבה"), בזמן שאואן עוקף אותו משמאל. פול סקולס שפרץ מימין עוד התחנן שישאיר לו את הכדור, אבל לא היה באותו רגע שום כוח בעולם שיעצור את הרכבת הזו. אואן שחרר בעיטה שתחלוף על פני השוער קרלוס רואה בעוצמה אדירה היישר לחיבור השמאלי.
לאותן שש שניות בדיוק, היה נדמה כי מדובר בגיבור-על. כזה שאיש לא יכול לעצור ואיש לא אמור לעצור. אדם רגיל שרץ במהירות האור עם בעיטה במהירות הקול.
"השנים הטובות ביותר בחייך הן כשאתה צעיר", הסתכל אואן לאחור בתום קריירה עמוסת פציעות על הרגע ההוא. "כשאתה צעיר, אתה לא מפחד מאף אחד ומשום דבר". וזו בדיוק התחושה שהעביר בָּנוּ מייקל אואן בן ה-18 – לא לפחד מאיש ומשום דבר. זה היה הדבר הקרוב ביותר עד אז בגביע העולם – במעמד, במפגש ובאיכות – לסלאלום ההוא של מראדונה מ-86'. אואן הפך לפרצוף המתנוסס בחלומות האוהדים תחת הכותרת "It's Coming Home". זה אמור היה להיות רגע הגאולה של אנגליה, אבל מה לעשות – לגיבורים במציאות אין פריבילגיה כמו לגיבורים בסרטים. במציאות, לא תמיד יש סוף טוב.
בתוספת הזמן של המחצית הראשונה השווה חאבייר סאנטי, ו-40 שניות מפתיחת החצי השני נדחף בקהאם בידי סימאונה, איבד את קור הרוח ופגע בו עם הרגל ללא כדור, מה שהוביל לאדום ישיר (ושאפו לסימאונה על עוד הצגה קטנה). האירוע הזה יהפוך את בקהאם לאויב הציבור מספר 1 בממלכה.
אנגליה ב-10 שחקנים לא חזרה להיות כשהייתה. אואן כמעט רשם הילוך חוזר מדויק לשער ההוא, אבל הפעם ברגל שמאל שלח את הכדור החוצה. בדו-קרב הפנדלים עמד אואן במשימה וכבש את הבעיטה הרביעית, אבל הלוזריות האנגלית נרשמה הפעם על שמו של דייויד באטי (על שמו הביטוי "באטי, בעטתי, החמצתי"), שנעצר על ידי רואה ושלח את האנגלים הביתה בלא כלום. שוב.
למרות ההפסד, השער ההוא נשאר כזכור ביותר מהמשחק, עוד נדבך בפולקלור התרבותי הבריטי שהרים ראשו בשנות ה-90. אואן עוד יבקיע שלושער נגד גרמניה במינכן שלוש שנים לאחר מכן, יהיה שחקן השנה בעולם ב-2001, ייכשל בריאל מדריד, יזכה באליפות דווקא עם מנצ'סטר יונייטד, יעצבן אות אוהדי ליברפול וייפצע. בעיקר ייפצע, שוב ושוב. אבל עבור רבים – כן, גם בסתר ליבם של אוהדי ליברפול הכועסים – אואן יישאר הגיבור מהרגע ההוא.
עבור ילידי שנות ה-70 רגע הגבורה היה הגול באצטקה של מראדונה, ועבור ילידי שנות ה-2000 זה היה קיליאן אמבפה מול ארגנטינה ב-2018. אבל 20 שנה לפני כן, עבור ילידי שנות ה-80, הרגע הזה הגיע בריצה תחת הלילה הבהיר בסטאד ז'ופרואה-גישאר. הם ראו מול העיניים מישהו שגדול מהם רק בכמה שנים, אם בכלל, עושה דבר בלתי ייאמן. רבים מהצעירים של התקופה, אלה שקיבלו אישור מיוחד מההורים לצפות בטלוויזיה עד מאוחר או ויתרו באותו יום על מפגש עם חברים בחופש הגדול, מוכנים להישבע שזה היה היום שבו התאהבו בכדורגל. היום שבו נוצר עבורם גיבור בשר ודם מול העיניים, בשש שניות.
"פלאי מונדיאל" מאת שרון דוידוביץ' / הוצאה עצמאית / 356 עמודים / מחיר בחנויות הספרים: 110 שקלים חדשים