ב-1933, שלושה אנתרופולוגים, גרגורי בייטסון מאנגליה, ריו פורצ'ן מניו זילנד ומרגרט מיד מאמריקה, התכנסו על נהר הספיק בפפואה גיניאה החדשה. אם בא לכם לקרוא מחקר אנתרופולוגי מעניין, אך מעט יבשושי, הביוגרפיה של מרגרט מיד שכתבה ג'יין האוורד תספק את הצורך. אבל אם בא לכם להיסחף לסיפור על עבודה קשה, אהבה ותשוקה - הרומן "אופוריה" של לילי קינג הוא דווקא מה שאתם צריכים.
ההיסטוריה לא עשתה חסד עם מרגרט מיד שרק לפני 85 שנים הייתה אנתרופולוגית פורצת דרך ומבריקה, שהמחקר שלה על הדרך בה פתיחות מינית משפיעה על איכות חייהם של האזרחים בסמואה עורר הלם בעולם האקדמי באותה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, והפך אותה לאחת האנתרופולוגיות המשפיעות בתקופתה.
אבל הרומן הרביעי של הסופרת לילי קינג מציע פרשנות מבריקה לעבודת החלוצית של מיד. הרומן עוקב אחרי נל סטון, אנתרופולוגית מוערכת אך שנויה במחלוקת שהתפרסמה ברחבי העולם המערבי בעזרת ספר בו חקרה את ההתבגרות המינית של הילידים באיי שלמה. היא נשואה לפן, גם הוא אנתרופולוג מחוספס, המקנא בהערכה ובפרסום של אשתו ונחוש בדעתו להשיג הכרה ופרסום שיתעלו עליה.
הדמות השלישית בספר הוא האנתרופולוג הבריטי אנדרו בנקסון, שפוגש את נל ופן לאחר שהשניים בורחים משבט קניבלים השוכן על ספת נהר הספיק, בזמן שהוא עצמו ניצל על ידי שני ילידים מאחד השבטים באיזור שמצילים אותו מניסיון התאבדות.
בנקסון חובר לפן ונל ועוזר להם למצוא שבט אחר אותו יוכלו לחקור: שבט שנשלט בידי נשים. מטריארכיה אמיתית. נל יוצרת קשר עם נשות השבט ומגיעה לגילויים חדשים ומדהימים על מגדר, מיניות ואמהות. במקביל, מוצאים את עצמם השלושה בסערת רגשות של חברות, התאהבות וקנאה.
קינג מצליחה לשזור עלילה אנושית נוגעת ללב עם סיפור מרתק על חלוצי האנתרופולוגיה המודרנית, לשלב ארוטיקה עם אינטלקטואליות ולכבוש את הקורא. אחד הקטעים המבריקים ביותר בספר הוא דווקא זה שהייתם מצפים שיהיה המשעמם ביותר - מחקרה של נל.
באופן מבריק מצליחה קינג לתאר את עבודתה של נל בקרב הנשים והילדים של השבט. היא מתארת בפירוט רב את ההתמדה שלה, את יכולת ההתבוננות שלה, ההומור, האינטיליגנציה והאמפתיה שלה כשהיא מראיינת את מושאי המחקר שלה, משחקת איתם ונכנסת לחייהם. רק אז מבינים ששמו של הרומן לא מתייחס לתשוקותיהם של הגברים לנל, אלא ממה שהיא מרגישה באותו ברגע בחקר השבט, כשהיא חושבת שהיא מצליחה להבין אותם והכל פתאום הגיוני. "באותו הרגע, המקום הרגיש לגמרי שלך. זו האופוריה הקצרה והטהורה ביותר".
לתוך הנרטיב הזה יוצקת קינג, ביד אמן, את כל החלקים של הסיפור: תשוקתה של נל לעבודה, תשוקתו המתפתחת של בנקסון אליה, קנאתו של פן, מנהגיהם של השבטים הילידים - כל אלו נפגשים בצורה טבעית ומענגת באחד מהרומנים המלהיבים והזורמים שקראתי.
"אופוריה" מאת לילי קינג, מאנגלית: אורית הראל. הוצאת כתר ספרים, 281 עמודים