"האהבות של אדם שארפ", גרהם סימסיון
על מה? אדם שארפ, איש מחשבים ביום ומוזיקאי חובב שמנגן קאברים במועדוני לילה, מקבל מייל ובו המילה "היי". זה מספיק כדי להפוך את חייו על פיהם, משום שמי שכתבה את המייל היא אהובתו הראשונה, אנג'לינה, שלפני עשרים שנה רצתה ממנו יותר ממה שיכול היה לתת. אדם, שנתון במערכת יחסים ספק מנומנמת ספק מתפוררת, מחליט לפעול. גם כאן, כמו בספריו הקודמים של סמסיון, תמצאו גיבורים נוירוטים, אנושיים ומשעשעים, שחיי היומיום המשעממים שלהם עומדים להשתנות. המוזיקה משחקת תפקיד חשוב ברומן, ובסופו מוגש לקורא פלייליסט שלם, שלנוחותנו נמצא גם בספוטיפיי.
מי? האוסטרלי שכתב את "פרויקט רוזי" וגם את "אפקט רוזי" ו-"צעד ועוד צעד". אבל "פרויקט רוזי" הכי חמוד.
למי? אוהבי "פרויקט רוזי", אוהבי רומנים כיפיים ואוהבי רומנים מוזיקליים
כמה? 352 עמודים, הוצאת תכלת. מאנגלית: תומר בן אהרון
"קרנפורד", אליזבת גאסקל
על מה? קרנפורד הוא שם מומצא לעיירה שהיא למעשה עיירת נעוריה האנגלית הקטנה של אליזבת גאסקל. דרך שישה עשר מקרים מסופרים היטב, עם שלל דמויות הכתובות בעט מושחז ובהומור בלתי מבוטל, יתוודעו הקוראות והקוראים לעיירה השמרנית בסוף התקופה הוויקטוריאנית, רגע לפני שתיתקל במהפכה התעשייתית, ובהצלחה לה עם זה. זו ההזדמנות לפרגן ל"חוצפנית", הסדרה המשותפת של הוצאות הכורסא ותשע נשמות, שיחד מוציאות לאור ספרים מענגים ואכן, חצופים. אם פספסתם את "תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי" שיצא לפני כשנה - יאללה.
מי? אליזבת גאסקל מוכרת אולי לקורא העברי מהרומן "צפון ודרום". היא החלה לכתוב בגיל 35, וצ'ארלס דיקנס בכבודו ובעצמו הפך אותה לבת טיפוחיו, אז מי אתם שתפקפקו?
למי? אוהבי רומנים ויקטוריאניים, אוהבי ג'יין אוסטן, אוהבי דמויות נשיות חזקות בעידן שבו לא היו הרבה כאלה, אוהבי דיוקנאות של מקום אחד.
כמה? 260 עמודים, הוצאת תשע נשמות והכורסא. מאנגלית: תומר בן אהרון
"להרוג את הכלב השני", מארק חלאסקו
על מה? סיפור קצר - "ביום מותו" - והנובלה "להרוג את הכלב השני" מציגות את ישראל הפרועה של שנות החמישים מנקודת מבטו של אאוטסיידר יוצא דופן. הגיבור, פולני קתולי, בן דמותו של חלאסקו, הוגלה מפולין ובחר לחיות בישראל. הוא מחפש את ארץ הקודש ובפועל מוצא את תל אביב הענייה, כולל אלנבי של פעם ושלל טיפוסים מפוקפקים. בינתיים, הוא מתפרנס מכל מיני עבודות משונות ובלתי חוקיות בעליל. הוצאת אסיה תמיד מוציאה ספרים מסקרנים והפעם הגדילה לעשות.
מי? מתברר שמארק חלאסקו היה הילד הרע של הספרות הפולנית בפיפטיז, וכשהמשטר הקומוניסטי הגלה אותו הוא הגיע ארצה לשנתיים והפך לכוכב גם פה. הניו יורק טיימס קרא לו "דוברם של הזועמים והמרירים... סוער, רגשני ומיוסר", מה שנשמע מתאים גם לאלנבי של היום.
למי? אוהבי ספרות פולנית, שוכני אלנבי על חצרותיה האחוריות והקדמיות, נו, היפסטרים.
כמה? 232 עמודים, הוצאת אסיה. מפולנית: עילי הלפרן
"נער האופניים", אלי עמיר
על מה? ספרו האישי ביותר של אלי עמיר עד כה, כך מבטיחים בהוצאה, מתחיל כשנורי בן ה-16 מגיע לבדו לירושלים רגע אחרי מלחמת השחרור. שאר משפחתו, איתם עלה מבגדאד, נשארו בקיבוץ ושלחו אותו ירושלימה, והוא מתפרנס מחלוקת עיתונים ומשליחויות על האופניים ועושה כמיטב יכולתו להפוך לצבר. ויש גם סיפור אהבה.
מי? אלי עמיר נולד ב-1937 אבל התחיל לכתוב רק בסבנטיז ובינתיים מילא שלל תפקידים מרשימים, בעיקר בענייני חינוך ועליה. בטח קראתם את "תרנגול כפרות" לבגרות, אבל אף אחד לא טרח לספר לכם על שאר הספרים המעולים של אלי עמיר, אז קדימה לקרוא את "מפריח היונים".
למי? אוהבי אלי עמיר, אוהבי רומני חניכה, אוהבי ישראל של שנות החמישים.
כמה? 623 עמודים, הוצאת עם עובד
.jpg "נער האופניים")
"הפסגה", אהרן אפלפלד
על מה? כמיטב מסורת ספרי בית ההבראה, שאפלפלד עצמו כבר לקח בה חלק בשתי נובלות ("באדנהיים, עיר נופש" ו"רצפת אש"), גם כאן נפגוש שתי גיבורות המגיעות במטרה לשקם את גופיהן ונפשותיהן - ואז פוגשות בבלתי צפוי. לוטה שלוס, השחקנית שזה עתה פוטרה, מגיעה עם בתה לבית מרפא שנראה כמו מלון מוזנח ומבקש לטפל ביהודים אומללים. אבל החינוך הספרטני שמנהל בית המרפא מבקש להכיל על האורחים לא באמת מתאים לנפשותיהם של היהודים הנרפים והחרדים, וגם המנהל בעצמו נשאב לאיטו לרפיון הרוח של אורחיו. שימו לב לציור של מאיר אפלפלד, בנו האמן של אהרן, שאחרי אינספור עטיפות עם נוף אירופאי ירוק גנרי לוקח את עטיפת "הפסגה" לכיוון אחר לגמרי.
מי? אהרון אפלפלד הנהדר הלך לעולמו לפני שנה ולא זכה לראות את כתב היד שלו הופך לספר. כמי שהצהיר על עצמו שרוב הזמן יש לו לפחות שישה כתבי יד גמורים במגירה, ראוי לתהות אם מצפים לנו עוד כמה רומנים פוסט-מורטם.
למי? אוהבי אפלפלד, אוהבי תומאס מאן ואוהבי דויד פוגל שמכירים היטב את ז'אנר בית ההבראה; אוהבי ספרי אירופה-של-אחרי-המלחמה.
כמה? 165 עמודים, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
.jpg "הפסגה")
"האיש שנתקע לו הפרצוף הזועף", אורי יצחק כץ
על מה? חלקיק נהדר מהנובלה "האיש הנתקע לו הפרצוף הזועף" של הסופר הצ'כי קלמצ'ק נמצא בעזבונה של הסבתא של אורי יצחק כץ. מכאן, נצא למסע בין הנובלה עצמה, סיפור הבאתה לאור, קריאה במכתביה של הסבתא ועוד שלל עלילות פתלתלות ומשעשעות. הספר הזה הוא לא כמו שום דבר שקראתם, התאהבות מובטחת בתוך שלושה פרקים.
מי? אורי יצחק כץ ידוע יותר כיוצר, במאי ותסריטאי ("מה קשור", "צחוק מעבודה" ועוד) וכאחד הצייצנים היותר מוצלחים בטוויטר הישראלי.
למי? אוהבי ספרות צ'כית (ותכל'ס, אם אתם לא אוהבים ספרות צ'כית כנראה לא קראתם מספיק ספרות צ'כית), אוהבי סיפורים שיש בתוכם עוד סיפורים, ספרים ששוברים קיר רביעי וספרות ישראלית יוצאת דופן.
כמה? 443 עמודים, הוצאת כתר ספרים
"ביום טוב שומעים את השמש", עמית נגלר
על מה? גורן, סטודנט לקולנוע, מאוהב קשות בסטודנטית אחרת שדוחה אותו שוב ושוב. בדיוק כשמשהו סוף-סוף קורה ביניהם, הוא מגלה שהוא חולה בטרשת נפוצה. גורן מחליט להסתיר את המחלה ומסתגר עם הסוד, מה שמשאיר אותו להאזין לסיפוריו של יהודה, ישיש ערירי שאצלו גורן מתגורר. ולפתע - יהודה נעלם.
מי? עמית נגלר, סופר ותסריטאי שהסתיר בעצמו את הטרשת הנפוצה שלקה בה במשך לא פחות משמונה-עשרה שנים.
למי? אוהבי רומנים ישראליים עכשוויים, סטודנטים לקולנוע, ישישים עריריים והדיירים שלהם.
כמה? 261 עמודים, הוצאת מוסקט
"רעב", רוקסן גיי
על מה? הספר הזה זכה להדים מטורפים בארצות הברית, כמו רוב ספריה של רוקסן גיי. אצלנו לא תמיד יודעים להעריך מסות אישיות, אבל ההצלחה הגדולה של ספרי דיוייד פוסטר וואלאס ו"בין העולם וביני" של טא-נהסי קואטס אולי הזיזו אותנו קצת לכיוון, וטוב שכך. ב"רעב" רוקסן גיי כותבת, וכותבת נפלא, על תולדות הגוף שלה ויחסיה המורכבים איתו, על הפגיעה המינית שעברה בילדותה וגרמה לה להשמין ולהשמין, ועל איך זה להיות אישה שחורה גדולת גוף בחברה הממשטרת של ימינו. בונוס: עטיפה מהממת למהדורה הישראלית.
מי? זהו אמנם ספרה הראשון של רוקסן גיי שמתורגם לעברית, אבל היא כותבת קבועה בניו יורק טיימס ובעוד שלל מגזינים נחשבים. יש מאחוריה כבר קובץ מאמרים מצליח, רומן עטור פרסים, שני קבצי סיפורים קצרים וריצה קצרה ב"הפנתר השחור" (הקומיקס) בהוצאת מארוול.
למי? האוהדים יגידו שכולם צריכים לקרוא את הספר הזה, ובכל זאת: לאוהבי מסות אוטוביוגרפיות, למתעניינים בכל מה שקשור לדימוי גוף בעידן שלנו ולמי שרוצה להיות מאוד מעודכן בספרות המוערכת והנחשבת ביותר בארצות הברית.
כמה? 266 עמודים, הוצאת בבל. מאנגלית: דבי אילון
"אני בריא! אל"ף בי"ת של בריאות", יורם טהרלב
על מה? "יש לי גבס על הרגל / כי הרגל נשברה / ואני הולך כמו דב / ומרגיש כבד נורא. / כולם ציירו לי על הגבס / סתם להתלוצץ, / אך הכי חשוב שרותי / צירה לי לב עם חץ." (מתוך "ג- גבס")
ז'אנר ספרי האל"ף-ב"ית הנפוץ מאוד בחו"ל (ראו יצירת המופת A is for Musk Ox, בו כל ה ABC עוסק בחיה השכיחה כבש המושק) לא תפס בארץ, אבל אולי הפעם? יורם טהרלב בשירים קטנים ומצחיקים על בריאות ומחלות המסודרים לפי סדר האותיות. תמצאו פה ויטמינים, יישור שיניים, שלשול וגם טיפול נפשי - והכול מאויר בחן רב על ידי אבנר גלילי הנהדר. חשבו על זה כעל "הילד הזה הוא אני" פינת "האנטומיה של גריי". אבל בלי סקס והפסקות חשמל.
מי? יורם טהרלב, המוכר יותר כפזמונאי של קלאסיקות ישראליות רבות מספור ("הבלדה על יואל משה סלומון", "גבעת התחמושת", "נח", "ברבאבא", "בים בם בום"), מזכיר לנו שהוא אחראי גם על "גברת אחת מרחוב בצלאל", "חמור עף" ולא מעט ספרי ילדים.
למי? בנות ובני 5-7, היפוכונדרים, אוהבי חריזה משעשעת, ובהחלט יכול להיות נחמד גם לראשית קריאה ולילדים שכבר מתכננים קריירה ברפואה.
כמה? 48 עמודים, ספריית פועלים. אייר: אבנר גלילי
.jpg "אני בריא!")
"חבורה של קוסמים", ניל פטריק האריס
על מה? ספר ראשון בסדרה על חבורת ילדים יוצאי דופן. קרטר נולד לזוג הורים נפלא, אבל הם נעלמים והוא עובר לגור עם הדוד סליי האיום. זו נקודת מוצא קלישאתית כמעט לספר התבגרות קורע לב, אלא שכאן תמצאו הרפתקאות והמון קסמים, ומה שמסתמן כאחד מספרי הנוער צעיר הכיפיים יותר שיש למדף להציע, כולל הוראות לביצוע קסמים, חידות באמצע הספר ועוד שעשועים.
מי? דוגי האוזר! בארני סטינסון! ד"ר הוריבל! הדוויג! ניל פטריק האריס הוא לא רק אחד השחקנים המקסימים ביותר שיש, אלא גם מחבר רבי מכר, שהורים אוהבים - וילדים עוד יותר.
למי? בני ובנות 9-10, גם כאלה שלא בהכרח אוהבים לקרוא אבל קוראים יפה בלי ניקוד, יהנו מכל האקשן שיש לספר הזה להציע. אם הם חובבי קסמים - על אחת כמה וכמה.
כמה? 255 עמודים, הוצאת ידיעות ספרים, מאנגלית: סיגל גפן
