תרבות

11 ספרים שאתם צריכים לקרוא בחגים

עוד ביוגרפיה של אהוד ברק, עוד רומן מדובר של ג'ונתן פראנזן, הספר שילמד אתכם לחשוב כמו כותבי "פריקונומיקס", הוצאה מחודשת לקלאסיקה אמריקאית, ספר מעזבונו של דודו גבע ועוד המון ספרים טובים שיסגרו לכם את החודש

צליל אברהם | mako | פורסם 18:14 10.09.15 

שנה גודל אות

מלחמות חיי / אהוד ברק (כנרת-זמורה-ביתן)

אהוד ברק הוא אחת הדמויות המסקרנות והמיתולוגיות בתולדות הפוליטיקה הישראלית: הוא הפך מגיבור מלחמות ישראל לכוכב נולד שהיה אמור להביא עידן חדש, ובמקומו הביא אינתיפאדה והפך להחמצה הגדולה של דורו. הוא היה במשך שנים אחד האנשים השנואים ביותר הן על השמאל והן על הימין, ולאחרונה זכה שוב לעדנה מסוימת מתוך געגוע למנהיגים המסוגלים לכל הפחות לקבל החלטות וליזום צעדים נועזים. לא הוא כתב את הספר הזה אלא אילן כפיר ודני דור, אבל הם התבססו על שעות רבות של ראיונות עם ברק, ויכול להיות שהצליחו לפתור חלק מהחידה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שאתם מחכים לאוטוביוגרפיה של ברק, אותה הוא כותב בימים אלה.

 

הנערה ברשת העכביש / דיוויד לגרקרנץ (מודן)

הנערה ברשת העכביש היא ליסבת סלאנדר, והספר הזה הוא ספר המשך לטרילוגיית "נערת עם קעקוע דרקון", שהופיע יש מאין בסוף השבוע שעבר בחנויות הספרים בכל העולם אחרי מבצע מו"לי חשאי חובק 27 מדינות. לא סטיג לרסון המנוח כתב את הספר הזה, אלא דיוויד לגרקרנץ, והספר הזה יוצא לאור כשאופף אותו חשד כבד של מה שכינו בשוודיה "שוד קברים" שמטרתו להרוויח טונות של כסף מהתהילה של לרסון. לרסון עצמו כתב גם הוא ספר רביעי בסדרה, אבל הוא מעולם לא ראה אור.

ואם אין לכם כח לקרוא: שמענו עליכם. אם קראתם את הטרילוגיה, לא הגעתם למשפט הזה כי אתם עכשיו בחנות הספרים.

 

הברווז בעובי הקורה / דודו גבע (עם עובד)

עשור אחרי מותו של דודו גבע יצאה לאור מנה קטנה ואחרונה, עד כמה שידוע לנו בכל אופן, לכל המתגעגעים. "ברווז בעובי הקורה – בלבטי שליחות אזרחית" הוא ספר עשוי מכתבים וקריקטורות שילדיו של גבע מצאו לאחר מותו באחת המגירות שלו, והשאירו אותו כמעט בלתי נגוע. בלבו עומד שוב כתבן המכתבים האובססיבי הנלחם בסבך הבירוקרטיה, מוקף בדמויות משנה נוקדניות המתכתבות זו עם זו במרץ, והוא מלא בתרשימים, תשבצים, חידות ושירים על חיי המשרד. הזדמנות נדירה ומפתיעה לצלול שוב אל עומק התל אביביות, האשכנזיות והניינטיזיות.

ואם אין לכם כח לקרוא: הריעו למכתב שבו מר מעוז דורש מהברווז לגזור את הצמה הקטנה על העורף שלו, והמשיכו לשיחה נוסטלגיות על צמות עורף.

 

אל תיגע בזמיר / הרפר לי (עם עובד)

אנחנו נבנה עכשיו לרגע גשר מעל פער תרבותי קטן: פרסומו של הרומן הגנוז שכתבה נל הרפר לי "ניצב כל הלילות" בארצות הברית בחודש שעבר היה בשורה ספרותית פנטסטית שמעריצים חיכו לה 50 שנה. "אל תיגע בזמיר" הוא אצלנו אחד הספרים שמופיעים ברשימות הקריאה לבגרות; בארצות הברית הוא אחד הספרים החשובים, האהובים והאמריקאים ביותר, רומן קלאסי מודרני שעומד באותה שורה עם "התפסן בשדה השיפון", למשל. ובשעה בארצות הברית מתפלמסים על הספר החדש-ישן של לי, שככל הנראה נשדד מכספתה כשהיא כבר קשישה חירשת, עוורת ודמנטית, בעם עובד עשו עמנו חסד והוציאו לאור מחדש את יצירת מופת שלה – סיפורה של לואיז פינץ', ילדה מעיירה קטנה באלבמה, שאביה משמש כפרקליטו של שחור הנאשם על לא עוול בכפו באונס. מי שרוצה להבין את ארצות הברית של היום, את הפצעים שהיא מקלפת ואת התהום הגזעית שהיא צריכה לגשר מעליה, צריך לקרוא את הספר הזה.

ואם אין לכם כח לקרוא: לא ייאמן שכך זה היה לפני פחות ממאה שנה!

 

קובלנה של בלש / שמעון אדף (כנרת זמורה ביתן)

בתחילת שנות ה-2000, "קילומטר ויומיים לפני השקיעה", סיפר את סיפורם של צעירי שדרות שמחפשים את עצמם בתל אביב. הספר ההוא, הרומן הראשון של אדף, כולל כמה מקטעי הפרוזה היפים ביותר שנכתבו הן על העיר הזו והן על תושביה, ויש בו מתח לא מדובר וכמעט מסוכן בין מרכז לפריפריה, מטען עדין כל כך שרק אדף יכול להניח מבלי לפוצץ. אוהבי הספר ההוא והמתגעגעים אליו יכולים לקרוא עכשיו את "קובלנה של בלש", ובו אליש בן זקן, סופר הרוק השנוא מהספר הקודם, עושה את הדרך בחזרה, מתל אביב לשדרות, כדי לפתור תעלומה.

ואם אין לכם כח לקרוא: השיבולת של קוראי הספר הזה – "דליה שושן".

 

טובת הילד / איאן מקיואן

שווה לאהוב את איאן מקיואן. פעם בשנה, כמו מנוי, אתם מקבלים כמה ימים של קריאה חסרת מאמץ אבל לא מזלזלת באינטליגנציה, כתיבה מעולה אבל לא מתאמצת להרשים, וסוף מפתיע אבל אמין. כל כך כיף לקרוא את מקיואן שבסוף הספר שלו אתם בטוחים שהריכוז חזר אליכם, ושעכשיו תבלעו ספרים בזה אחר זה; אבל לא, זה הקסם המקיואני, ממוקם בדיוק באמצע בין פופולרי וגבוה, מאסטר אמיתי בטוויית סיפור. "טובת הילד" הוא לא ספר גדול כמו "כפרה" ולא יסחרר את ראשכם כמו "דברי מתיקה", הוא עוד סיפור שבמרכזו בריטים מבוגרים ואמידים שחוויה משנת חיים אורבת להם – במקרה הזה פיונה, שופטת בת 60, שאירוע רב מימדי משנה את חייה האישיים והמקצועיים.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שיפה איך שמקיואן תמיד מלמד אותך את המקצועות של הגיבורים שלו על הדרך, ושעכשיו אתם יכולים לגשת לבחינות לשכה.

 

לחשוב כמו פריק / סטיבן דבנר וסטיבן לויט (כנרת זמורה ביתן)

לפני עשור הוציאו לאור הכלכלנים האמריקאים סטיבן דבנר וסטיבן לויט את "פריקונומיקס", והעולם עצר להתפעל מדרך החשיבה המקורית ופוקחת העיניים שלהם. ב"פריקונומיקס" הם הראו איך הירידה החדה בפשיעה בשנות ה-90 לא היתה תוצאה של אכיפה משטרתית מוגברת אלא של התרת ההפלות 18 שנים קודם לכן, כך שהילדים שהיו אמורים להפוך לפושעים פשוט לא נולדו. הם הראו איך שמות של עשירים מתגלגלים והופכים להיות שמות של עניים, והוכיחו מתמטית שכשהאוטובוס עמוס תמיד יגיע חמש דקות אחריו אוטובוס ריק. מאז יצאו עשרות ומאות ספרים מהז'אנר הזה, ולהצמיד שאלה חברתית לפתרון מתמטי הפך להיות מהלך אינטלקטואלי נדוש – ובכל זאת, הם הוציאו עוד ספר, שאמור ללמד אתכם לחשוב כמוהם, ואולי הם עוד יצליחו להפתיע.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שקראתם את כל דן אריאלי.

 

הביאו את הגופות / הילרי מנטל (בבל)

הילרי מנטל היא אישה שזכתה פעמיים בפרס בוקר, על שני ספרים באותה סדרה. וולף הול, מ-2009, רומן היסטורי עב כרב בעל כ-600 עמודים, העלה שוב לכותרות את הסאגה המשפחתית ההיסטורית הידועה ביותר – זו של חצר המלך הנרי השמיני, שפירק את הכנסיה והפריד את ראשן של נשותיו מגופן בשל חרמנות וכך הניע את גלגלי ההיסטוריה. החלק השני של הסיפור המשוגע הזה, אחד היפים שיצרה ההיסטוריה, הוא "הביאו את הגופות" (אחד השמות המוצלחים בזמן האחרון, אגב), וכעת המלך הנרי נשוי לאן בולין, ויש לו רק שתי בנות, זעם רב, ועוזר שמוכן לעשות הכל.

ואם אין לכם כח לקרוא: The Tudors s01e01 torrent.

 

מפוענח / מאי ג'יה (פן וידיעות ספרים)

כל העניין הזה עם סין לא כל כך נעים. בכל זאת, מדובר במעצמה ענקית, מיליארד ורבע בני אדם, שעד לא מזמן אפילו חשבנו שכדי לשרוד נצטרך ללמוד את השפה שלהם. אבל לקרוא את הספרים שלהם? זה לא הכי זורם. לפני כמה שנים אחד מהם, מו יאן, אפילו זכה בפרס נובל, אבל קשה לומר שהוא הפך לרב מכר סדרתי פה. אבל יש סיני אחד שהצליח לשבור את המחסום הזה: קוראים לו מאי ג'יה והוא היה איש ביון סיני, ואחר כך הלך וכתב רומן ריגול משוגע, שמערבב בתוכו את מלחמת העולם השניה, את ממשלת סין הקומוניסטית ואפילו את ישראל, ועוסק באחד הנושאים הסקסיים בספרות המתח – שבירת צפנים.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שטוב, כבר לא יכולתם עם הסקנדינבים האלה והגופות שלהם על השלג.

 

ניו יורק 1 תל אביב 0 / שלי אוריה (כתר)

לא ציוני ולא חינוכי להגיד, אבל ככל הנראה הסופרת הישראלית שלי אוריה עשתה את הדבר הנכון: בזמן שלמדה וחיה בניו יורק היא עברה לכתוב באנגלית, שלחה את הסיפורים שלה לכתבי עת אמריקאים, והלכה אט-אט במסלול האמריקאי לפרסום ספר, בו יש פרסים, מקדמות וסיבובי הופעות. כל זה קרה לפני כמעט שנה, היא קיבלה ביקורות טובות ועכשיו הספר שלה רואה אור גם פה, מתורגם לעברית. הסיפורים שלה, באופן טבעי, מסתובבים בין ישראל לארה"ב ובפרט בין תל אביב לניו יורק.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שעד שלא נעשה קצת יותר קריר בחוץ אתם לא יכולים לקרוא על ישראלים שחיים בחו"ל.

 

Purity / Jonathan Franzen (Farrae, Straus & Giroux)

פראנזן הוא אחד משלושה-ארבעה סופרים אמריקאים שחלק ממעריציהם הישראלים לא יחכו שנה-שנתיים לתרגום, ויקראו אותם באנגלית. פראנזן מוציא לאור היום (1 בספטמבר) את Purity, "טוהר", ככל הנראה ספר מינורי יותר מקודמיו, שהשמועות רחשו סביבו במשך שנים. פיוריטי, הגיבורה, היא צעירה בוגרת קולג', מבולבלת וחסרת כיוון, מאוהבת בגבר נשוי ומסובכת בהלוואות סטודנטים, ובחוסר האונים שלה היא מתגלגלת לחיפוש בינלאומי אחר זהותו של אביה. ביקורות ראשונות על הספר מתארות אותו כרומן בוגר יותר, שליבו הוא העלילה ולא הסגנון, ושהדמויות בו הן מורכבות ורב שכבתיות יותר מחלק מבני האדם האמיתיים שאתם מכירים, כמו תמיד אצל פראנזן. וכן, זה גם על אמריקה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו את מה שקולם טויבין כתב בניו יורק טיימס: פראנזן פחות אירוני וחכמולוג בסגנון שלו בספר הזה, וזה יפה לו.

 

ועוד ספרים שיצאו החודש:

לילות קיץ ארוכים / אהרן אפלפלד (כנרת-זמורה-ביתן). סיפור נדידתם של יאנק הקטן וסביו סרגיי בשדות ויערות.

שיר לאיזי ברדלי / קריס בריי (סנדיק). רומן עכשווי של סופרת מורמונית לשעבר על חייה של משפחה מאחת הדתות המסקרנות הקיימות היום בעולם ועל התמודדותה עם אבל פתאומי.

שטן בירושלים / נעמי רגן (כנרת-זמורה-ביתן). רומן המבוסס על פרשת הרב אליאור חן.

רגע המזל הקטנים של אמא / מתיו קוויק (אחוזת בית). גבר אדיפלי בן 40 מתמודד עם אובדן אמו באמצעות כתיבת מכתבים לריצ'רד גיר. מאת מחבר "אופטימיות היא שם המשחק".

הנה ימים באים / אברום בורג (דביר). ביוגרפיה של פוליטיקאי מסקרן נוסף, הפעם כזו שעוסקת באליטה אחרת, בציונות הדתית בירושלים.

תוחלת החיים של אהבה / ינץ לוי (כנרת-זמורה-ביתן). מחבר סדרת ספרי הילדים "הרפתקאות דוד אריה" ברומן עצוב למבוגרים על פרידה מאח גוסס.

יומנו של חנון / חופשה על גלגלים (כנרת). מעריצי "יומנו של חנון" המקוריים כבר בצבא, אבל אולי יימצאו חדשים.

בן גוריון – דמותו של מנהיג / אניטה שפירא (עם עובד). ביוגרפיה של מי שבעיני שפירא הוא המנהיג הגדול האחרון והמתנה הבאה שתקנו לאבא שלכם.

לשבור את החזיר / אתגר קרת ודוד פולונסקי (כנרת-זמורה-ביתן). הסיפור הכי אהוב ומפורסם של קרת בגרסת ספר ילדים.