זאב ז'בוטינסקי עסוק בימים האחרונים. פריימריס בליכוד הוא תמיד הזמן שבו זוכה מנהיג בית"ר, שמעון המפלגה קרוי על שמו, לעדנה מחודשת. בשבוע שעבר הוא אף זכה להתארח בבית ציוני אמריקה לצד יריבו האידאולוגי ברל כצלנסון – ממנהיגי תנועת העבודה. השניים היו גיבורי ערב חד פעמי שביים דן רונן ושנערך במלאת 70 שנה למותו של כצנלסון, ובמסגרתו גילמו אלון נוימן (כצנלסון) ומאיר סוויסה (ז'בוטינסקי) את דמויות המנהיגים שישבו ודנו בעניינים אקטואליים: מקריסתו של המגזר הציבורי ועד דפני ליף.
"היה קשה לצאת מהדמויות", מספר נוימן. "כבר שבוע שאנחנו ממש חיים את זה ומישהו כבר אמר לי שהוא לא רגיל לראות אותי כל כך רציני. את יודעת שברל כצנלסון המציא את הבורקס?".
תסריטאי המופע, חן אביגדורי, מספר כי "עבודת הכתיבה הייתה שונה מכתיבת קטעי קישור לשתי דמויות מומצאות. לצד הצורך להביא הומור ולנסח את הטקסטים בדיבוריות בת זמננו - אני לא מאמין שכצנלסון השתמש אי פעם במילים 'חי בסרט' או 'חופר' - הייתי צריך להקפיד שהטקסט ששמתי בפיהן של הדמויות גם יתאים להשקפת עולמם של כצנלסון וז'בוטינסקי. אחרי התחקיר הראשוני על חייהם ופועלם של שני המנהיגים התחלתי לכתוב, כשהאתגר היה לשלב את הערכים והאמירות של שני המנהיגים האלה מבלי לצאת דידקטיים ומשעממים. לדעתי, הצלחנו במשימה". נוימן מסכים: "מגיע לרונן ולאביגדורי מילה טובה על כך שלקחו נושא אידאולוגי והפכו אותו לנגיש. לקחו ערכים כמו דאגה לזולת, שהם הכי לא 'קול' היום, והצליחו לחבר אותם לימינו אנו".
"המחזה הוא על שני אנשים שדיברו אידאולוגיה והגשימו אותה", אומר סוויסה. "היום יש בעיקר סיסמאות ללא אידאולוגיה. זה סוג של ריקבון - התחושה שהמדינה צריכה לעשות ניקוי קיבה. שהפוליטיקאים יפסיקו להתייחס לפוליטיקה כמו לכדורגל".
"מטרת האירוע הייתה להנגיש את הערכים והמעשים של כצנלסון", מספר דורון אלחנני, יו"ר קרן ברל כצנלסון שיזמה את המופע. "המפגש הווירטואלי בין ברל לז'בוטינסקי הוכיח שהיה הרבה מן המשותף בין השניים, יחד עם השונה. אך המפגש הבליט באופן חד את המצב המדורדר אליו הגיעה החברה הישראלית, הן מבחינת אי הצדק החברתי והן מבחינת הגזענות והאלימות – תופעה ששניהם היו מסכימים עליה אם היו שואלים אותם".
איפה המדינה ואיפה החזון
מה באמת היו אומרים ז'בוטינסקי וכצנלסון לו היו נשאלים על מצבה של החברה הישראלית היום? "אם הם היו באים היום לישראל, הם היו דופקים יו-טרן כבר בנתב"ג וחוזרים במהירות למדינות המוצא", טוען נוימן. "אין שום קשר בין החזון שלהם למדינה ומה שראו בעיני רוחם לישראל שלנו היום. יש המון אנשים והתארגנויות מדהימות במיקרו, יש פה תרבות יוצאת מן הכלל. אבל יש נתק גדול, כי אנשים מצביעים על אוטומט, וזה חוסר אחריות של אנשים כלפי העתיד שלהם ושל הילדים שלהם. תראי את בנט למשל - אפס עשייה, אפס עשייה חברתית, שום חקיקה משמעותית לקהילה שהיא לא הקהילה שלו. ועדיין מצביעים לו כמויות אנשים שבינם לבינו אין כלום והוא גם לא יעשה עבורם כלום".
ולא רק בנט מכעיס את נוימן. "זוכרת את שביתת נהגי המוניות שאמרו 'נתראה בבחירות'?", הוא שואל. "אז הנה הגיעו הבחירות והם הצביעו ביבי. תחשבו שנייה מה חשוב לכם ומי הם האנשים שיעשו את זה לפני שאתם מצביעים. תבדקו אותם לפי העשייה ולא לפי הדיבורים".
"לי יש אמירה קצת יותר אופטימית", מנסה סוויסה למתן את הכעס של שותפו. "תראי כל המלחמות פה - אלה מלחמות נדל"ן. אז יש לי רעיון: אם נוכל לגייס את אנשי המנהרות של עזה, נוכל להכפיל את שטחה של המדינה על ידי מנהרות תת קרקעיות. תהיה מדינה שלמה מתחת למדינת ישראל. זה רעיון מאוד יעיל, כי פעם הערבים יהיו למטה, ופעם אנחנו".
עוד ב-Mako תרבות:
מחזה חדש בבריטניה טוען שהנסיך הארי נולד מחוץ לנישואים