בגיל 80 נראה שרומן פולנסקי נמצא בתקופת שיא של יצירה מחודשת. האיש שחתום על יצירות כמו "צ'יינהטאון", "תינוקה של רוזמרי" ו-"הפסנתרן", ביים שלושה סרטים מצליחים בשלוש השנים האחרונות. הספק שכמוהו ידע רק בתחילת שנות ה-70, בהן הפך לאחד הכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע. אבל הכתם הגדול על תדמיתו של הבמאי הפולני-אמריקאי ממשיך לרדוף אותו גם היום. בימים אלה יוצא לאור "הנערה", ספרה של סמנתה גיימר, האישה אותה אנס פולנסקי בצעירותה, ובו היא מגוללת לראשונה ובפירוט נרחב את אירועי הלילה הקשה ההוא.
"הוא הציב את המצלמה על הרצפה ואמר שהוא יצטרף אלי", כותבת גיימר, "רציתי לצאת. כמה מטומטמת יכולתי להיות, זאת מחשבה קשה לחיות איתה. המים היו חמים והאדים הפכו את הכל למעורפל אפילו יותר. ידעתי שמה שקורה שם לא בסדר. ואז הכל הכה בבת אחת: האדים, החום, האלכוהול, הכדור והפאניקה. קרה לכם פעם שנגעו בכם בצורה שגרמה לכם לרצות לקפוץ מהעור של עצמכם?"
"לאיש הזה היה מוניטין של מאהב גדול", ממשיכה גיימר, "אבל הבעיה הייתה שהוא לא היה המאהב הגדול שלי. הייתי יכולה להיות כל בחורה, כל עוד הייתי אישה וצעירה. הוא החזיק את הזרועות שלי לצדי הגוף ונישק אותי ואני אמרתי 'לא, מספיק', אבל בין השמפניה לכדור זה היה נראה כאילו הקול שלי מגיע ממרחק גדול מאד...הייתה לי תחושה של ריקנות מוחלטת. הוא שאל אם מה שהוא עושה לי מרגיש טוב, מה שהיה נכון ובאותה מידה היה נורא. לא רציתי את זה, המוח שלי נרתע, אבל הגוף שלי בגד בי". פולנסקי אנס את גיימר פעמיים באותו ערב, מעשה אותו הכחיש מאז ועד היום. "בסך הכל עשינו אהבה", הסביר.
הידיד האנס שלי
חברתו של ניקולסון באותה תקופה, אנג'ליקה יוסטון, ידעה על נוכחותו של פולנסקי והגיעה למקום כשהשניים עדיין נעולים בחדר האמבטיה. יוסטון החלה לחשוד וביקשה הבהרות מהבמאי שהרגיע אותה והסביר כי בסך הכל רצה שלא יפריעו להם במהלך הצילומים. "בזמן שהם דיברו אני התלבשתי והרגשתי שמחה שאני עומדת לחזור הביתה", מסבירה גיימר, "אבל הייתי מותשת והמומה וכל זה ביחד גרם לי לפרוץ בבכי של זעם והקלה. ידעתי שמשהו נורא קרה ושעשיתי דברים טיפשים. אבל שמחתי שאהיה בסדר".
משפטו של פולנסקי זכה לסיקור תקשורתי נרחב ומיטב מנהלי הוליווד הסכימו לדבר בשבחו כעדי הגנה. אולם השופט בפרשה התעקש למצות את מלוא חומרת הדין עם הבמאי שהואשם בשורה ארוכה של עבירות (ביניהן אונס קטינה וניצול על ידי מתן סמים). פולנסקי, שהבין כי הוא עשוי לבלות שנים רבות בכלא, החליט להימלט וניצל את אזרחותו הצרפתית כדי להימנע מהסגרה לארה"ב. ב-2009 נעצר פולנסקי בשוויץ בעקבות צו הסגרה מחודש שהוצא בארצות הברית. אחרי דיונים ארוכים הוחלט שוב שלא להסגירו והבמאי בילה חודשיים בכלא בציריך, לפני ששוחרר והוגדר "אדם חופשי" על ידי השלטונות.
אבל החלק המוזר באמת בסיפור הזה הוא שגיימר ופולנסקי נמצאים כיום ביחסי ידידות מוזרים, שנראה כאילו נלקחו מתוך סרט של הבמאי. בראיון שהעניקה לאחרונה לקראת צאת ספרה יצאה גיימר כנגד המרדף הנחוש שמנהלות רשויות החוק בארה"ב אחרי פולנסקי עד היום הזה. היא הביעה תקווה שהאישומים כנגדו יוסרו ושיוכל לשוב ולחיות בארה"ב ללא חשש. סטיב קולי, התובע בתיק מטעם משטרת לוס אנג'לס טוען כי גיימר זכתה לפיצוי בן שש ספרות מפולנסקי בתמורה לתמיכתה. "בכלל, תשאלו אותה כמה היא נהנית מתשומת הלב כשהיא מוזמנת לצעוד על השטיחים האדומים באירועים נוצצים. כל זאת תוך שהיא מגנה על מנצל ילדים נתעב".
>> בואו לפייסבוק שלנו