"ספר הוא לא עוד מוצר מדף, הוא אוצר תרבותי", אמרה שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, כשעבר חוק הספרים בכנסת. ואולם, שנה למן כניסתו לתוקף של חוק הספרים, שהעביר מהעולם את מבצעי הארבעה ספרים ב–100 שקל, בענף טוענים כי ספרים נהפכו למוצר שצרכנים אינם מרשים לעצמם לקנותו. בנוסף, לפי הערכות של הרשתות בענף, היקף המכירות של ספרים חדשים צנח בעד 35%, ומכירות הספרים בכלל נחתכו בכ–15%.
חוק הספרים קבע בין השאר כי ב–18 החודשים שלאחר הוצאתו לאור של ספר (תקופת ההגנה), חנויות הספרים אינן רשאיות למוכרו במחיר נמוך מהמחיר הקטלוגי המוטבע על גבו, למעט בתקופות שייקבעו בחוק (כמו שבוע הספר) ובפלטפורמה אינטרנטית, שבה מותרת הנחה של 10%. כלומר, המבצעים על ספרים חדשים נאסרו והרשתות יכולות להציע מבצעים רק על ספרים ישנים יותר.
"החוק הזה רע לכולם", אומרת רוני מודן, מבעלי הוצאת הספרים מודן (הנמנית עם הבעלים של רשת צומת ספרים). "בחנות ספרים סיפרו לי על שישה אנשים שנכנסו באותו הזמן לחנות, כולם ביקשו ספרים חדשים בתקופת ההגנה וכל השישה יצאו בלי לקנות ספר. בסך הכל, מאז כניסתו לתוקף של החוק ירדו מכירות הספרים החדשים בעשרות אחוזים, ונוצר מצב שבו הספרים החדשים מהווים רק כשליש מהמכירות. (לעומת כשני שלישים לפני כניסת החוק לתוקף) השאר הם ספרים ישנים שנמכרים במבצעים".
לדברי ערן זמורה, מבעלי כנרת זמורה ביתן, "זה לא החוק להגנת הספרות והסופרים אלא החוק לפגיעה בספרות ובסופרים. אולי לא לכך התכוונו החכמים שהובילו אותו, אבל זו התוצאה. זה חוק שרק עושה נזקים, וכל מי שאומר שזה חוק חדש ושצריך עוד זמן וסבלנות עד שהקונים יתרגלו, פשוט מבלבל את המוח".
לא רק הוצאות הספרים כנרת זמורה ביתן ומודן, שהתנגדו לחוק מראשיתו, מעידות על תוצאותיו ההרסניות לענף. בהוצאות רבות סיפרו אתמול כי החוק פגע בכמעט כל שרשרת המזון של ענף הספרים, וחלקן מדווחות על התרסקות של 40%–60% בהיקף מכירת הספרים החדשים, ושל כ–20% בהיקף מכירת הספרים בכלל. עם זאת, ברשתות הספרים מספרים כי הירידה במכירות הספרים החדשים מסתכמת בכ–35%.
ככל הנראה, הסיבה להתרסקות במכירות היא שבניגוד להבטחות של יוזמי החוק, מחירי הספרים לא ירדו משמעותית. הספר הראשון שיצא אחרי כניסת החוק לתוקף, "מלאכים" של יורם קניוק, תומחר אמנם ב-50 שקל, אך מאז כבר הספיקו מחירי הספרים לעלות, והם נעים בטווח של 68–98 שקל. המחיר הקטלוגי השכיח לספר קריאה לפני כניסת החוק לתוקף היה 84–98 שקל, אך מגוון מבצעים אגרסיביים של 1+1, ארבעה ספרים ב–100 שקל או שלושה ספרים ב-79 שקל הולידו מחיר ממוצע בפועל של כ-35 שקל לספר.
"המחירים הקטלוגיים שירדו מכ–90 שקל לכ–70 לספר לא מוכיחים עצמם. הקהל קונה ספרים חדשים בעשרות אחוזים פחות", אומר ערן זמורה. לדברי איציק שלו, סמנכ"ל הסחר של סטימצקי, "לאחר כניסת החוק לתוקף, המו"לים נבהלו מכך שאנשים לא קונים ספרים והורידו את המחירים ל–59–62 שקל, אבל במשך השנה הם העלו שוב את המחירים ל–69 שקל בממוצע לספר חדש". עם זאת, לדבריו, מדובר במחיר ריאלי לספר, שבלעדיו המו"לים לא היו יכולים לקיים את עצמם.
המו"לים מוכרים במחיר הפסד
תמר פלג מהספרייה החדשה אומרת כי "עד כה ההערכות שלנו התממשו במלואן - ירידה במכירות ותקבולים נמוכים למו"ל בשל ההסכמים הגרועים עם הרשתות. הוצאנו השנה ספרים חדשים של א.ב. יהושע ודויד גרוסמן, ולכן עברנו את התקופה הזאת בשלום, אבל מכירותיהם של סופרים שמעמדם פחות מבוסס נפגעו. יש שיפור מסוים במצבן של החנויות הפרטיות, עד כמה שיכולתי להתרשם, וכן התרחבות משמעותית של השוק הזעיר־עדיין שלספרים דיגיטליים, שאינם מוגנים בחוק ולכן מאפשרים הנחות עמוקות יותר".
גם הזרוע האינטרנטית של ההוצאות, שלפי החוק רשאית להציע הנחה של 10% לא התחזקה: "מכירותינו הישירות באינטרנט לפני החוק התבססו על הנחות גדולות, וכעת אנו יכולים להציע ספרים חדשים בהנחה של 10% בלבד - אותה הנחה המותרת בכל אתר אינטרנט ואינה ייחודית לאתר המו"ל. כתוצאה מכך דווקא נפגעה המכירה הישירה שלנו. באחרונה היא בתהליך התאוששות, לאחר שהתברר לנו שאנו יכולים להציע את הספרים שלנו במכירה מוקדמת, טרום הדפסה, ללא מגבלות החוק. אפשרות זו היא בלעדית למו"ל, ומעניקה לו יתרון קצר־מועד".
המו"לים טוענים כי אין ביכולתם למכור ספרים במחירים נמוכים, כפי שהבטיח החוק, משום שההסכמים המסחריים שלהם עם צומת ספרים וסטימצקי מחייבים אותם לתת לרשתות הנחות מופלגות על המחיר הקטלוגי (55%–60% פלוס הנחת שינוע והפצה). לדבריהם, גם אם הם מרוויחים כיום מעט יותר על כל ספר שנמכר, הירידה החדה במכירות לא מאפשרת להם למכור ספרים במחיר קטלוגי נמוך יותר מבלי להפסיד כסף.
רחלי אידלמן, מו"ל הוצאת שוקן ויו"ר התאחדות הוצאות הספרים בישראל, שהיתה ועודנה תומכת נלהבת של חוק הספרים, טוענת כי הדבר היחיד שהחוק לא פתר הוא שלא נקבעה תקרה להנחות שרשתות הספרים יכולות לדרוש מהמו"לים. לדבריה, מסיבה זו מחירי הספרים צפויים לעלות עוד יותר בהמשך הדרך. "המחירים יעלו בהדרגה עוד יותר כי למתחרים שלי לא תהיה ברירה אלא להעלות מחירים (באופן מסורתי, הוצאת שוקן לא מציעה את ספריה במבצעים — עד"מ ור"ל). כיום המחיר הוא 76 שקל בממוצע, שזה מחיר הפסד למו"לים, והם יעלו את המחירים. ההנחה לרשתות לא צריכה לעלות על 45%–50% ולבטל לחלוטין את התשלום עבור שינוע שהוא המצאה ישראלית".
"כבר לא קונים ספרי ילדים ונוער"
התחום שספג את המכה הקשה ביותר הוא ספרי הילדים והנוער. מנהלת חנות של צומת ספרים מספרת כי "אנשים כבר לא קונים ספרי ילדים ונוער. למכור ספר שפונה לנוער ב–60 שקל ויותר זה פשוט לא לעניין. אין ספק שאנשים היו קונים יותר אילו המחיר היה בסביבות 40 שקל. בספרי הילדים והנוער המחירים הקטלוגים הגבוהים לא השתנו משמעותית בעקבות החוק, אך הם לא יכולים להשתתף במבצעים — אז אנשים קונים הרבה פחות וממתינים לשבוע הספר שיחול ביוני. הספרים היחידים שנמכרים הם שמות מוכרים או של סדרות שקוראיהן מחכים לספר ההמשך".
מודן מזהירה מההשלכות על הספרות בכלל ועל ספרות הילדים והנוער וסופרי ביכורים בפרט. "מאז כניסת החוק לתוקף, הוצאת ספרים חדשים צומצמה ביותר מ–60%. אם בחודש ממוצע היינו מוציאים לאור לפחות 20 ספרים חדשים, עכשיו אנחנו מוציאים 5–6 ספרים בחודש בלבד. עם הזמן ירגישו יותר ויותר את הדלות על המדפים, וכבר עכשיו יש דברים טובים שלא מוציאים לאור".
בניגוד לעמדתה של המנכ"לית הקודמת של סטימצקי, איריס בראל, שלו אינו תומך בחוק: "לדעתי, היינו רואים התמתנות במבצעים והגעת השוק לאיזון גם בלי החוק הזה. הקמעונאים היו יורדים מהעץ של המבצעים, שאף אחד לא הרוויח בהם, וגם כיום אנחנו רואים התמתנות בכל הנוגע למבצעים של הרשתות על ספרים ישנים".
שלו מתנגד נחרצות לקביעת גובה הנחה מקסימלי שמותר יהיה לרשת לדרוש מהוצאה לאור: "אין היגיון לעקר את הקמעואני מכל הכיוונים — הרי קובעים לנו את המחיר לצרכן, את שכר המינימום ואת שכר הדירה, אז אי אפשר לקבוע לנו גם מה תהיה הרווחיות שלנו. החוק כן טעה בכך שקבע תקופת הגנה ארוכה מדי, שבה לא ניתן למכור ספר במבצע. יכלו להסתפק בתקופת הגנה של 10 חודשים".
גם בעלי רשת צומת ספרים, אבי שומר, שמספר על ירידה של כ–35% במכירות הספרים החדשים ושל כ–15% במכירות הספרים בכלל בשנה האחרונה, מבטל את דברי המו"לים ואומר: "אם ההנחות גדולות מדי, איך מסבירים המו"לים את השתוללות ההנחות שלהם בגופים מוסדיים ובספריות, שם נאסר על הרשתות להתחרות בהם. כפי שנאמר, כל הפוסל במומו פוסל. הירידה במכירות הספרים לא מפצה על הגדלת ההנחות. בשל מצב ענף הספרים, נאלצות הרשתות להגדיל את מגוון ה–non books (סחורה שאינה ספרים, כמו צעצועים או כלי כתיבה) כדי למזער נזקים".
לדברי עילי מלצר מהוצאת ספרי עליית הגג, "ההיתלות של שומר בהנחות של המו"לים לספריות מוזרה, כי הרי ידוע שמרבית המכירות שלנו הן לרשתות הספרים. אם לא היתה הבעלות הצולבת של צומת ספרים וכנרת זמורה ביתן, לא היו צריכים את חוק הספר מלכתחילה, כי לצומת ספרם לא היה כוח גדול מדי ולא היתה בעיה בענף. הקמפיין האידיוטי שצומת ספרים יצאו אתו לפני שהחוק נכנס לתוקף, 'קנה עכשיו לפני שהמבצעים ייגמרו', עבד בצורה פנטסטית, כי אנשים באמת הפסיקו לבוא לחנויות. הרשתות יכולות להרוויח גם אם ההנחות שיקחו על המחיר הקטלוגי יהיו סבירות ונורמליות".
"המו"לים שכחו כמה גרוע היה לפני החוק"
חלק מהמו"לים עדיין טוענים כי החוק שיפר את המצב בענף. "נכון שהמכירות של ספרים חדשים ירדו, אבל החוק נכנס לתוקף בפברואר, ומאז היינו עדים למלחמה, האטה כלכלית והתמוטטות של סטימצקי", אומרת אידלמן מהוצאת שוקן. "אז בעצם החוק עובד בקושי ארבעה חודשים, ואני חושבת שאנחנו כן הולכים בכיוון הנכון".
מלצר מספרי עליית הגג מוסיף כי "גם מבחינתי היתה שנה גרועה, ואין ספק שקודם מכרו הרבה יותר ספרים. דבר נוסף שהחוק לא פתר הוא המרווח שמשאירים לרשת, אבל עדיין היו לי השנה שני רבי מכר, ואז פתאום נכנס לי כסף, מה שלא היה בעבר. בעבר הייתי נותן לרשתות 70% הנחה והייתי מוכר המוני ספרים ולא רואה כסף. המו"לים שוכחים כמה גרוע היה לפני החוק. זו לא חוכמה לגזור את דינו של החוק לפי שנה כזאת".
לדברי פלג מהספרייה החדשה, "אנו תומכים בהסדרת שוק הספרים באמצעות חוק. החוק שהתקבל כולל כמה סעיפים חיוביים, אבל בסך הכל הוא חוק בעייתי. למרות זאת, לא היינו רוצים לחזור למצב הקודם".
"אף אחד לא בונה את הסופרים של העתיד"
אחת המטרות שעמדו לעיני המחוקק היתה שיפור תנאיהם של הסופרים בישראל. לפי החוק, סופר יקבל לא פחות מ–8% ממחירו הקטלוגי של הספר במשך שנה וחצי לאחר הוצאתו. זאת בניגוד למצב הקודם, שבו הסופרים קיבלו אחוזים ממחיר הספר בפועל, שנמכר לרוב בכ–25 שקל. בין השאר צוטטו סופרים ידועים, שסיפרו כי הרוויחו שקל בודד מכל עותק של ספרם שנמכר.
על פניו נדמה היה כי החוק ייטיב עם אותם סופרים, אך ההוצאות לאור טוענות אחרת: "יש ירידה משמעותית בהוצאה של ספרי ביכורים ובנכונות להסתכן ולהשקיע בהם", אומר ערן זמורה מהוצאת כנרת זמורה ביתן (הנמנית עם הבעלים של צומת ספרים). "גם סופרים ידועים מהשורות הראשונה והשנייה, שלכאורה היו אמורים להרוויח יותר, נפגעו — הקוראים נמנעים מלרכוש את הספרים במחיר מלא, והדבר הוביל לצניחה בכמות הספרים שהם מצליחים למכור. השקלים הנוספים שהם מקבלים על כל עותק שנמכר לא מכסים אפילו בקירוב על הצניחה בכמות".
בשורות דומות מגיעות מרשת סטימצקי. איציק שלו, סמנכ"ל הסחר של הרשת, מספר על ירידה במכירת הספרים של סופרים חדשים ועל כך שיותר ויותר סופרים חדשים נאלצים להוציא ספרים במימון עצמי לאחר שנדחו בידי הוצאות הספרים.
"הסופרים מאוד מדוכאים מהחוק", אומרת רוני מודן מהוצאת מודן (השותפה אף היא בבעלות על רשת צומת ספרים). "אף אחד לא קונה ספר של סופר לא מוכר במחיר מלא, והחשש הוא שאחרי שנה וחצי, כשכבר ניתן יהיה למכור אותו במבצע, אף אחד כבר לא יתעניין בו".
לדבריה, אנחנו עדים להרס תרבותי. "יש סופרים חדשים שאף מו"ל לא יבנה כדי שעוד עשור תהיה נבחרת של סופרים מוכשרים חדשים שיחליפו את הקיימים. מעבר לאובדן הכסף, יש פה עניין של תרבות שנבנתה ונעצרה".
סופרת ספרי ילדים אמרה ל–TheMarker כי "מההתרשמות שלי, בחנויות לאנשים מאוד קשה לקנות ספר ילדים - גם אם מספיקים לקרוא אותו בחנות, מדובר בהימור, כי זה לא מבטיח שהילדים ייהנו ממנו. לשלם 60 שקל בשביל ספר שלא צפוי להיקרא מספר פעמים, זה קשה".
עוד ב-TheMarker:
מה גוגל יכול ללמד אותנו על חיי מין
החוקר הישראלי שפיצח סוד ששווה הרבה מאוד כסף