לאחרונה תושבי קריית מוצקין נחשפו לעבודת אמנות חדשה בעירם: דמויות ענק של חיות שונות כמו תנין, תרנגול וג'ירפה צוירו בצבעים עזים על חומת החי פארק, גן החיות העירוני, ויחד מהוות יצירה רחבת ידיים שאורכה כ-300 מטרים. מי שעומדות מאחורי ציור הקיר המדובר הן חברות קבוצת האמניות "הברביזון החדש" (ליתר דיוק, שתיים מחברות הקבוצה, שפעלו בשם הקבוצה כולה). זהו ציור הקיר הראשון של חברות הקבוצה ואין ספק שהוא מרהיב, אבל לצד ערכו האסתטי הברור, עלתה תהייה באשר לערכו החברתי.

החי פארק, כידוע, עלה לכותרות לא פעם – וגם ממש לאחרונה – בעקבות טענות חוזרות ונשנות על הזנחה מחפירה של בעלי חיים. בחודש אפריל, למשל, נחרדו המבקרים לראות במקום בעלי חיים רזים ותשושים מאוד: אחת מהם הייתה הטיגריסית שרה, שתמונה שלה כשהיא שרועה על האדמה נפוצה ברשת בליווי תיאורים של תשישותה. לבסוף, שרה מתה במהלך בדיקה רפואית, במהלך ביקור של משרד החקלאות. לאחרונה, התחדש הכעס על האנשים שמפעילים את גן החיות, כשמבקרים שהגיעו למקום הבחינו בהיעדר שטחים מוצלים במתחם הפילות ובכך שמשאבת המים, שתפקידה לצנן אותן בימי החום, אינה עובדת. ואלה, למרבה הצער, רק דוגמאות מעטות. הטענות הרבות נגד החי פארק הציתו מחאה חריפה שמבקשת "לעצור את ההתעללות" ולסגור את הפארק; הן אף הובילו את הנהלת החי פארק לנסות להרגיע את הרוחות ולהזמין את המבקרים להגיע למקום ללא עלות למשך מספר ימים, ולראות בעיניהם את הטיפול המסור של העובדים, לדבריה, בחיות.

כעת, כשציורי חיות צבעוניים מכסים את חומתו של המקום שמאכלס בתוכו חיות שנטען כי הן אומללות, נשאלת השאלה: האם הציור של "הברביזון החדש" הוזמן, כפי שהוא, כחלק מהניסיון הרחב יותר לשקם את שמו של גן החיות - או שמא הניגוד הבולט בין החיות שמצוירות מבחוץ לבין אלה הסובלות שמבפנים הוא בעצם סוג של הפוך-על-הפוך, והציור בעצם נוצר ממניעים אקטיביסטיים?

פילים חי פארק קריית מוצקין (צילום: Nir David@Nir David, facebook)
החי פארק מבפנים. רבים יצאו נגד גן החיות בטענה שאין מספיק שטחים מוצלים|צילום: Nir David@Nir David, facebook

אמניות עם היסטוריה של ביקורת חברתית

כל חמש חברות "הברביזון החדש" עלו לישראל מברית המועצות לשעבר וחיות בארץ כבר שנים רבות. שם הקבוצה מתייחס לאסכולת הברביזון הצרפתית, קבוצת ציירים שפעלה במאה ה-19 והושתתה על עקרון ההתבוננות: עבודותיהם של חברי הברביזון המקורי דיברו את הסביבה בה הם פעלו ונשאו אמירות ביקורתיות על החברה, בין השאר על הפערים בין העניים לעשירים. לא סתם בחרו נשות "הברביזון החדש" לאמץ את שמה של אותה קבוצת ציירים: גם הן מקפידות ליצור מתוך התבוננות במציאות החיים וגם הן, לאורך השנים, ביטאו עמדה חברתית בעבודותיהן - כשיצרו וערכו מפגשי ציור במקומות שמייצגים סוגיות חברתיות רחבות, כמו שכונת נווה שאנן בתל אביב או מתקן חולות שבנגב. בהתחשב בהיסטוריה הזו, כשנחשפתי לראשונה לעבודת האמנות של "הברביזון החדש" בחי פארק, הייתי משוכנעת שמדובר ביצירה שעצם קיומה נובע מרצון להדהד את הבעייתיות שבגן החיות. ובכן, זה לא המצב - אבל הסערה סביב המקום לא פסחה על האמניות.

"זו לא יצירת מחאה, כי אנחנו לא ידענו על מה שקורה בחי פארק, צריך להגיד את האמת. אבל בשבילי, באופן כללי גן חיות זה קשוח. אני לא אוהבת את הקונספט"

ציור הקיר של "הברביזון החדש" נעשה כחלק מפרויקט רחב יותר של מפעל הפיס, "למעלה" שמו, ובמסגרתו נצבעו עשרות קירות במבנים ציבוריים ברחבי הארץ – בנהריה, קריית עקרון, גני תקווה, קריית שמונה ועוד. השאיפה היא ליצור מעין "חוצה ישראל" של אמנות במרחב הציבורי. לדברי דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ואמנות, "הפרויקט הוא חלק מחזונה ומאמציה של מועצת הפיס לטפח את המרחב הציבורי ולהפוך אותו למרחב אמנותי שפוגש קהל גדול ומזדמן 'על הדרך' - ומאפשר לו ליהנות מיצירה אמנותית איכותית וייחודית. כל יצירה מושפעת מהמקום בו היא נוצרה ובהשראתו".

בשיחה עם mako, מספרת נטליה זורבובה (47) - אחת מאמניות "הברביזון החדש" - כי החומה של החי פארק היא הקיר שעיריית קריית מוצקין הציעה לפיס, ולכן הן הגיעו לצייר עליו. הציור עצמו, לדבריה, הוא רעיון שלהן מתחילתו ועד סופו: "בצד השני של הקיר ישנו החי פארק, אז ביקרנו שם. נולד הרעיון להביא את מה שיש בפנים החוצה, אל הקיר החיצוני", היא אומרת. במהלך הביקור בחי פארק, רשמו זורבובה ואנה לוקשבסקי, חברתה לקבוצה, סקיצות קטנות – ובהסתמך עליהן ציירו את אותם ציורי ענק. כשבועיים נדרשו להן על מנת לכסות את החומה הארוכה בציורים. "אנשים שגרים בבניינים הקרובים הגיעו לשאול על העבודה, הם היו מושקעים בזה", היא צוחקת. אבל הימים שבהם השלימו האמניות את העבודה - חציו השני של חודש יולי - הם גם הימים בהם התלהט מחדש הזעם הציבורי נגד החי פארק, יחד עם הדרישות לסגור את המקום; בהתאם, התגובות ליצירה המוגמרת היו חלוקות.  

ציור הקיר על חומת החי פארק,
ציור הקיר של "הברביזון החדש" על חומת החי פארק|צילום: מיכאל שבדרון

בעוד חלק מהמגיבים לציור הקיר התפעלו מיופיו ומגודלו, אחרים האמינו שהעליזות שמשדרת היצירה לא מקרית – ושהיא נוצרה למטרות יחסי ציבור חיוביים להחי פארק. "היו אנשים שכתבו שאנחנו מעודדות את ההנהלה של הפארק, אבל זה ממש לא נכון", מבהירה זורבובה, "זה פשוט הסגנון שלנו – אנחנו מציירות עם הרבה צבע". לדבריה, גם אחד מחברי ההנהלה של החי פארק לא היה מרוצה מהתוצאה הסופית. "שמעתי שביום שבו סיימנו את הציור יצא אחד המנהלים והוא לא אהב את הקיר. זה לא היה מה שהוא חשב, הוא חשב על משהו אחר, והייתה לו ביקורת", היא אומרת. "הוא לא הסכים עם הבחירה של החיות שציירנו – הוא אמר שיש לו בגן החיות חיות אחרות, 'יותר רציניות', כמו פיל. אבל אנחנו ראינו את הפיל הזה, ובאמת... הוא היה במצב מאוד קשה, ולא רצינו לצייר אותו כי הוא נראה מסכן. אנחנו עשינו למשל ציור של תרנגול – יש קבוצה של תרנגולות בחי פארק, והן נראות הכי חופשיות". 

"אני שמחה שהיצירה שלנו עוררה דיון"

ניכר שזורבובה ולוקשנסקי הבחינו בסבלן של חלק מהחיות בחי פארק, אבל למעשה, הן לא היו מודעות לתלונות נגד המקום. כשאני שואלת את זורבובה אם היה מניע מחאתי ליצירה שלהן, היא מודה: "אני לא חושבת שזו מחאה, קודם כל בגלל שאנחנו לא ידענו על מה שקורה שם, צריך להגיד את האמת". עם זאת, זורבובה אומרת שהיא עצמה לא מאמינה שגני חיות – באופן כללי – צריכים להתקיים. "בשבילי, באופן כללי גן חיות זה קונספט קשוח. יש לי ילדה בת 19 כמעט, וכמעט אף פעם לא ביקרתי בגן חיות, בשום מדינה – בשבילי זה דוחה, אני לא אוהבת את הקונספט הזה, שבעלי החיים בתוך כלוב".

ציור הקיר על חומת החי פארק,
ציור הקיר של "הברביזון החדש" על חומת החי פארק|צילום: מיכאל שבדרון

גם אם זו לא הייתה כוונת המשורר, היו מי שפירשו את היצירה של "הברביזון החדש" כיצירה אקטיביסטית, או לפחות ניצלו את ההייפ סביב היצירה על מנת להעלות לשיח את עוולות החי פארק. "היו מי שהגיבו לנו החי פארק הוא מקום קשוח, ויש אנשים שחושבים שצריך לסגור אותו", אומרת זורבובה, "ויכול להיות שזה נכון". 

"אני לא חושבת שאמנות הציור יכולה בפני עצמה להיות מחאה", אומרת זורבובה, "אבל הציור יכול לעורר מחשבה. זה קורה הרבה בעבודה שלנו, של 'הברביזון החדש', וזה מה שקרה גם עכשיו. אני שמחה שהיצירה שלנו עוררה דיון, אני חושבת שזה מה שאמנות צריכה לעשות – היא שופכת אור על איזה מקום או על קבוצת אנשים, היא כמו פרוז'קטור. היא לא אומרת 'זה לא טוב' או 'אני אראה לכם', אבל היא מעוררת דיון. כשפרסמנו את הציור ברשתות החברתיות, הוא קיבל תשומת לב מהרבה אנשים, ואנשים למדו יותר על החי פארק, וגם אנחנו למדנו על מה שקורה שם יותר לעומק. ככה זה עובד. ואם יש מחאה נגד החי פארק, אני רק אשמח. אם הוא ייסגר אני רק אשמח, כי לי אישית מאוד קשה עם גני חיות".