9. וויל מקאבוי, "ניוזרום"
אפשר להתווכח לא מעט לגבי העונה הראשונה של "ניוזרום", מפגן הפטריוטיות של אהרון סורקין שנע בין אמריקאיות מבחילה (אמריקה היא לא המדינה הטובה ביקום, אבל היא יכולה להיות!), נאיביות פוליטית, דמגוגיה זולה וגאונות תסריטאית (והצליחה, בסופו של דבר, להיות אחלה טלוויזיה), אבל מה שבטוח זה שהדמות הראשית שלה, מגיש הטלוויזיה וויל מקאבוי, היא חתיכת נודניק. נאד נפוח ומתחסד שלעתים קשה להבדיל בינו ובין טור של יאיר לפיד, ועושה רושם שעם התקדמות העונה הוא הפך לגרוע אפילו יותר. או בפראפרזה על נאום הפתיחה שלו בסדרה – אולי וויל מקאבוי הוא לא הדמות הטלוויזיונית המעצבנת מכולם, אבל הוא יכול להיות.
8. פיט קמפבל, "מד מן"
הסיבה שפיט קמפבל כל כך מעצבן אותנו, היא שלפעמים אי אפשר שלא להזדהות איתו. הקטנוניות, הקנאות, חוסר הפרגון - על כל אחד התכונות האלו משתלטות לפעמים, אצל פיט קמפבל הן כבר דרך חיים. הוא טורח להזכיר לנו כל הזמן עד כמה הוא דושבאג עם ערכי מוסר גמישים, שלא יהסס לבגוד באשתו או בחבריו, ויקפיד לא לגלות גרם אחד של גדלות נפש. הדבר היחיד שעומד לזכותו, ומוביל מדי פעם אפילו לכמה רעים של חמלה, זה שלא משנה כמה נשנא אותו - הוא תמיד ישנא את עצמו קצת יותר.
7. ג'סה, "בנות"
באופן כללי "בנות" הקפידה על ייצוגי נשיות די ריאליסטים, וגם דמותה של ג'סה לא יוצאת מגדר הרגיל. לכולנו יש את החברה היפה והבלתי צפויה בעלת הנפש החופשיה והנטייה להיפיות, רובנו שונאים אותה בסתר. גם ג'סה, עם המבטא הבריטי הספק מזויף, גישת ה"אני יכולה להשיג כל גבר שאני רוצה" והדרמטיות המוגזמת, פשוט הופכים אותה לאחת מהבחורות האלה שאם אנחנו לא יכולות להיות הן, נעדיף לתעב אותן בדממה.
6. סוקי סטקהאוס, "דם אמיתי"
מוכרחים להודות שנתוני הפתיחה של סוקי סטקהאוס, כוכבת "דם אמיתי", מראש לא היו מי יודע מה. אחרי הכל מגלמת אותה אנה פאקווין, השחקנית הכי מעצבנת מאז ליאה מישל. תוסיפו לזה דמות עם כוחות על טבעיים שלא מבינה איך זה שכל גבר שפוגש אותה מיד מתאהב בה, גם אם הוא ממש ממש חתיך לוכסן ערפד, ושתמיד מתעקשת לעשות את הדבר הנכון – ותקבלו חתיכת פיה מעיקה. והכי גרוע זה שהיא ממאיסה עלינו גם את כל מי שמסביבה. מילא ביל קומפטון, הערפד הצמחוני, הוא היה ניג'ס גם בלעדיה, אבל ברגע שהיא הניחה את טלפיה המטונפים גם על אריק הלוהט מכל, זה כבר הפך לאישי.
5. וויל שוסטר, "גלי"
אם יש משהו מאתגר יותר מאשר להיות דמות מעצבנת, זה להיות דמות מעצבנת בסדרה שמלאה בדמויות מעצבנות. וויל שוסטר עומד במשימה בכבוד. מדהים לגלות שיותר מכל הגייז המעיקים והטינאייג'רז המתוסבכים שמאכלסים את "גלי", זוהר לו דווקא המורה הנאצל שנראה, שר ורוקד כמו הגרסה הלוזרית של ג'סטין טימברלייק, שמתעקש לא לצאת מהארון. איכשהו הוא מצליח להיות יותר ניג'ס ומעפן שם מכולם, סביר להניח שיש לזה קשר לאחריות הפדגוגית וגם, כמו שסו סילבסטר כבר איבחנה, לתלתלים.
4. זואי דשנל "ניו גירל"
העניין עם זואי דשנל זה שהיא לא מגלמת דמות מעצבנת, אלא שהיא עצמה מעצבנת. ברור לכל אחד שדמותה של ג'ס מ"הבחורה החדשה", המתוקה והמגושמת, המתישה והמשונה שתמיד אומרת את הדבר הלא נכון, מבוססת לחלוטין על דשנל ומאגר שמלות הוינטג' הבלתי נדלה שלה. רובנו שנאנו אותה כבר כששברה לג'וזף גורדון לויט את הלב ב"500 ימים עם סאמר", הסרט שבו הפכה באופן רשמי למודל הנשי של ההיפסטריות הנבוכות ומוגדלות העיניים שבטוחות שהן חמודות. ובכן, הן מה זה לא.
3. ננסי בוטווין, "העשב של השכן"
"העשב של השכן" אמנם כבר עברה לעולם שכולו חומר רפואי אבל הסדרה הזאת – שאמנם לא הייתה אחידה באיכותה אבל הייתה מהנה לכל אורכה – הכניסה את ננסי בוטווין לפנתיאון הדמויות הטלוויזיוניות המעצבנות. היא אולי נראתה מדהים והייתה סופר קולית, אבל בשלב מסוים (יש הטוענים שהחל מעונה חמש, יש כאלו שלפני), כל מה שהתחשק זה רק להעיף לה בפרצוף את כוס הקפה הקר או להכות אותה בעזרת הסטילטו הנצחי והאימתני שלה. עכשיו כבר אפשר להודות שננסי בוטווין הייתה טיפוס מנייריסטי, נוירוטי ומעצבן, היא הייתה אמא גרועה ואנוכית שידעה רק לקחת, ויותר מהכל – סתם סחית.
2. מרדית' גריי, "האנטומיה של גריי"
זה די טראגי ש"האנטומיה של גריי" נקראת על שם מרדית' גריי, מנתחת מחוננת אך עם זאת דמות משנית וחסרת חשיבות. היא אולי החלה ככוכבת הראשית, אבל "האנטומיה" הפכה מהר מאוד לסדרת אנסמבל שבה כל אחד מחברי הקאסט בולט, כריזמטי ומעניין יותר ממרדית' עצמה. בהתחשב במערכת היחסים היציבה שלה עם מקדרימי ובעובדה שהדרמה העיקרית שהתרחשה בחייה לאחרונה כללה אימוץ משמים, פלא שבחרו (זהירות, ספוילר לעונה 8) להרוג את אחותה, לקסי גריי, שהייתה יכולה לקחת פיקוד ולהפוך למרכז הסדרה - ואפילו את השם לא היו צריכים לשנות. השם יקום דמה.
1. ג'ופרי, "משחקי הכס"
יש דמויות שמעצבנות בלי כוונה, ויש כאלו שנולדו במיוחד כדי שנשנא אותן. ג'ופרי מ"משחקי הכס" למשל. הצאצא המרושע והמטונף של האחים לבית לאניסטר היה, מהרגע הראשון, ילד כאפות היסטרי. כשהתברר שהוא גם חתיכת סאדיסט מטורף, כולל עריפת ראשים והתעללות בנשים, היה ברור שהוא עומד להיכנס לפנתיאון הדמויות המסריחות של כל הזמנים, כולל קבוצת הפייסבוק תחת השם ההיסטרי "ג'ופרי באראתיאון יא חתיכת אפס אתה עוד תצטער על מה שעשית". אין ספק שכשתגיע הנקמה (וכולנו מקווים שהיא תהיה כואבת), זה יהיה רגע טלוויזיוני מזכך.