האווירה שם מחשמלת, האנרגיה בשמים. יזהר כהן ברקע ולעתים נראה כאילו חזרת בזמן לתחרות ההיא ב-78'. הכל נראה כל כך דומה. הידיים במקום הנכון, הסיבוב בזתמון מושלם, כולם מדקלמים את מילות השירים בלי להתבלבל. צדי צרפתי היה גאה.
אז אמנם התחרות תתקיים רק בחודש מאי השנה באזרבייג'ן, אבל יש מי שלא צריכים לחכות עד לאירוע הגדול. עבורם כל ערב ראשון הוא ערב של דוז פואה. זוהי קבוצה של אנשים שמחים, צבעוניים שבאים פעם בשבוע לאויטה ועושים שמח. פלוס העמדה.
"הליין נולד ב'אאוט' (בר של גייז ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, שכבר נסגר מאז), לפני 13 שנים", אומר פיני זילבר – האיש והאגדה מאחורי הליין, "כניסיון להוציא אנשים ביום הכי חלש בשבוע: יום ראשון".
"מהר מאד הליין הפך ליום החזק בשבוע"
כמו הומו טוב, אירוויזיונים היו אהבת ילדות של זילבר, שמאז שהוא זוכר את עצמו, מצא את התחרות הזו מרתקת. "נהגנו לשבת תמיד כל המשפחה עם רשימות והימורים, זו הייתה ממש חגיגה ענקית".
הערבים הראשונים היו רגועים יחסית. "בהתחלה התבססנו על 2 דיסקים שדי חזרו על עצמם. הגיעו כ-15 חובבי אירוויזיון ולקוחות קבועים". אבל מהר מאד עברה השמועה מפה לאוזן, והליין עשה לו שם בקהילה הגאה ובקרב חובבי האירוויזיון הסטרייטים (כן, יש דבר כזה מסתבר), שהחלו להגיע ופשט התמכרו.
"חשוב לזכור שמדובר בימי תחילת האינטרנט - רחוק מימי הפייסבוק כיום. הליין תפס מהר מאד והפך ליום החזק בשבוע, עם המון שמחה, אהבה ואנשים מוכשרים שהתחילו לעשות העמדות מדויקות יותר ופחות של השירים".
שם גם התגבשה להקת היורופאלש, שהחלה להתמקצע וללמוד את הריקודים המקוריים כפי שהיו בתחרויות השונות, ושדרגו את הערב לרמות מקצועיות מדהימות.
לא מוותרים: מה"אאוט" ל"אויטה"
תוך מספר חודשים כבר הפך הליין לערב קאלט בסצנה, שעורר הרבה הדים. "כמובן שגם מבחר השירים הלך וגדל מחברים שהעשירו אותי בדיסקים", מספר פיני, ומודה לדי ג׳יי נתי נתן שנתן את תרומתו. "נתי חלק איתי אוצר נדיר באותם ימים של כל האירוויזיונים בדיסקים".
המסיבה כבר הפכה לסוג של בייבי גדול ומעין זריקת אנרגיה להמוני אנשים להמשך השבוע. אין פלא, שגם כשהבר נסגר, היה ברור לזילבר שימשיך בליין המצליח במקום אחר. "לאחר מספר ניסיונות בכמה דאנס ברים התמקמתי באוויטה שהרגיש לי הכי קרוב למה שהיה באאוט".
ביחד עם זילבר הגיעו גם היורופאלש. "אין ספק שמאז האוויטה לא רק השתדרג הליין, אלא גם החבורה התמקצעה בהרבה", אומר זילבר. "נוספו לה פנים חדשות ומרעננות והערב הפך להיות שם דבר באירופה עד לרמה שאנשים מתכננים את הנסיעה בהתאם לימי ראשון. זהו ערב אנרגטי, מיוחד ומקסים שנולד מאהבה ומלא באהבה".
"יורופאלש – לא יורופלאש"
ערן לונה, ממקימי היורו פלאש, לא יכול לעצור את התלהבותו מהתחרות ומהערב השמח שהוא מעלה ביחד עם הקבוצה כבר כל כך הרבה שנים. "הפעם הראשונה שלי באאוט הייתה מייד לאחר האירוויזיון שהיה בארץ. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול...3- במאי 1999, יצאתי במקרה לדייט באאוט וגיליתי ערב של שירי אירוויזיון, ומאז כמעט ולא פספסתי אף ערב".
עם הזמן, הוא ראה אנשים שרוקדים את התנועות מהאירוויזיונים, אבל זה לא היה משהו רציני, "זה היה חובבני ביותר, לדבריו. "החלטתי שאני לוקח שני חברים ולומד איתם כמה ריקודים. מפה זה כבר גדל והתפתח לרמה שאפילו אני אישית לא ציפיתי, עד שבשנת 2003 פנה אלי יגאל מהתיאטרון שנופיע אצלו בפופרינג, במסיבת האירוויזיון".
שנה אחרי שוב פנה יגאל שיופיעו שוב. "החלטנו שאם בגדול, אז צריך למצוא שם לחבורה, להקה, אנסמבל ההזוי הזה של ימי ראשון. ככה נולד השם יורופאלש (מהמילה פאלש-דמוי, לא אמיתי, חיקוי) ולא יורופלאש (כמו שרבים טועים)".
עדן משבדיה: "מתכננת את הטיולים בהתאם למסיבות של האירוויזיון"
ההתלהבות של זילבר ולונה הגיעה, כאמור, עד לחו"ל. הליין מושך מאות תיירים מדי שנה, שמגיעים במיוחד לחגיגות של מסיבות האירוויזיון. עדן (26) טרנסג'נדרית משבדיה הפכה את הליין של פיני לבית השני. "מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוהבת את התחרות של האירוויזיון. אני אוהבת את ישראל כמדינה ואת האנשים כאן, שתמיד נותנים לי להרגיש בבית", היא אומרת.
"כאן הרגשתי שייכת. האווירה, האוכל, התרבות ומזג האוויר מדהימים. משום שגדלתי כטרנסג'נדרית, התחרות הייתה בשבילי עולם פנטזיה לברוח אליו – עם כל המיסטיקה והנוצצים. זה היה מעין עולם ה"נוורלנד" שלי - רחוק בהרבה מהמציאות האפורה של היום יום".
>> הראל סקעת: אני רוצה להיות אבא"