העיתונאי, סופר וחבר כנסת לשעבר אורי אבנרי, 94 מאושפז במצב קשה מאז יום שבת. הוא מחוסר הכרה וחבריו הקרובים מבקרים אותו. ביום שבת איבד אבנרי את ההכרה בדירתו אשר ברחוב רופין בתל-אביב והובל לאיכילוב. בחודש ספטמבר הקרוב אמור אבנרי לחגוג יום הולדת 95 ולפי סטטוס שפרסמה אתמול אחת מחברותיו הקרובות, העיתונאית והצלמת ענת סרגוסטי חבריו ומוקיריו הרבים הכינו לכבודו אירוע בצוותא.

אורי אבנרי הוא אחת הדמויות המוערכות והמשפיעות ביותר על החברה הישראלית בעשרות השנים האחרונות. מי שהיה העורך הראשי של שבועון העולם הזה מאז 1950 השפיע על דורות של קוראים, מסוקרים ועיתונאים. במשך 40 שנה בהן ערך את העיתון הוביל מספר רב של חשיפות פרשיות שחיתות וגם הצהיב את העיתונות הישראלית, תוך שהוא היה הראשון לפרסם סנסציות מיניות, תמונות עירום ורכילויות, דברים שלא היו מקובלים בעיתונות המפלגתית הישראלית של אותם הימים.

קריאה נוספת:

 

ב 1950, אחרי תקופת כתיבה קצרה בהארץ, רכש את השבועון העולם הזה, ועם הסיסמה "בלי מורא, בלי משוא פנים" הפך את העיתון לפופולרי מאוד ובעל תפוצה רחבה. ל'עולם הזה' היתה אג'נדה מובהקת של ביטול הממשל הצבאי על הכפרים הערביים, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, ביקורת קשה נגד שלטון מפא"י. בין החשיפות של העולם הזה ניתן למנות את טבח כפר קאסם, פרשת ידלין (שוחד), פרשת אבהרם עופר, שר השיכון מטעם המערך שהתאבד לאחר החשיפות, פרשת עסק הביש (לבון) ועוד.

אחרי מלחמת יום הכיפורים הקים אבנרי עם עמוס קינן, מאיר פעיל ואחרים את "המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני" - גוף אזרחי שפעל כדי לשכנע את הממשלה בראשות יצחק רבין להכיר באש"ף ולהוביל יוזמות מול הפלסטינים. בשנת 1979 חזר לכנסת והיה מבין התומכים בהסכם השלום בין ישראל למצרים אשר הובל על ידי ממשלת הליכוד בראשות מנחם בגין. הוא גם התנגד לחרם שהוטל על ידי ישראל על בכירי החמאס בעזה ובגדה והמשיך להיפגש עם ראשי החמאס.

"אין לי הרבה משותף עם אנשי החמאס מבחינה אידאולוגית. אני אדם חילוני שבהיותי חבר כנסת נאבקתי בכל כוחי למען הפרדת הדת מהמדינה, הם אנשים דתיים הרוצים לבנות מדינה דתית. כל זה לגמרי לא מפריע לי לנהל אתם דו-שיח פורה. הדבר החשוב היחיד הוא שהם מייצגים כוח חשוב ומשמעותי בחברה הפלסטינית, ושלום שלא יכלול אותם פשוט לא יחזיק מעמד", אמר אבנרי.

הכתבה פורסמה במקור, בנוסח מורחב, באתר גלובס