הו, "השעות". כמה בכינו מולך. כמה התרגשנו מאפּה רב המבע של ניקול קידמן, שגם זיכה אותה באוסקר על גילום וירג'יניה וולף בסרט. כמה חזרנו אליו שוב ושוב, ואיך כל פעם מחדש גילינו שחקנית מוכרת נוספת שהשתתפה בסרט בלי ששמנו לב - אליסון ג'אני, מה את עושה פה? קלייר דיינס, מה? טוני קולט? אוקיי. אבל כולנו יודעים מי הכוכב האמיתי של הדרמה המרגשת, שמספרת שלושה סיפורים מקבילים ששואבים השראה או סובבים סביב "גברת דאלווי" של וולף. נכון מאוד, זה הילד הקטן, ריצ'י, קרי הבן של ג'וליאן מור מהעלילה שמתרחשת בפיפטיז. אתם יודעים, זה שצורח את נפשו בחלון כשאמו מרימה ידיים ממלאכת האפייה ונוסעת לקרוא לבדה בבית מלון.
16 שנה אחרי שיצא ודיכא לנו את החיים, לא יכולנו להתאפק ויצאנו לבדוק מה עלה בגורלו של ג'ק רובלו, שגילם את ריצ'י, וגילינו שני דברים חשובים. הראשון, הוא לא מתעסק כל כך במשחק. הוא שיחק תפקיד משני באופרת הסבון "One Life To Live", הופיע בתפקיד משני עוד יותר בסרט אימה זניח עם ליאם ניסן וכריסטינה ריצ'י, ותפקיד המשחק האחרון שלו אירע לפני שנתיים בסרט אימה נוסף שמתרחש במועדון חילופי זוגות. א-הב-נו. פחות אהבנו: את הסרטון הזה, שצולם בימי הקולג' של רובלו, בו הוא מסביר שעבר הרבה זמן מאז שקיים יחסי מין בלי לשלם על זה:
מה מריל סטריפ היתה אומרת?
רובלו תיעד חלקי נרחבים מחייו בפייסבוק, וכך גילינו שהיום הוא אבא מסור ובן זוג מסור בסך הכל, שמגדל גם את הבת שנולדה לבת זוגו במערכת יחסים קודמת. או כפי שהוא עצמו ניסח את זה בסטטוס מ-2017: "לכל הברונטיות היפהפיות שפגשתי ולכל המילפיות, לכל האנשים שחשבו שאני בטלן ולכל הילדים שנאבקים - תאמינו לי, זה משתפר. חיו את החיים ותהיו מאושרים". האם זה מוריד מערך ההצהרות הדוחות שפלט לפני כמה שנים? כנראה שלא, אבל אפשר להתנחם בעובדה שימי הזוהר שלו היו קצרצרים וכנראה לא ישובו. אין שמחה כשמחה לאיד.