השחקנית הבריטית מגי סמית' הלכה לעולמה הבוקר (שישי) בגיל 89. סמית' זכורה במיוחד כפרופסור מינרווה מקגונגל מסדרת סרטי "הארי פוטר" וכוויולט קרולי מסדרת הטלוויזיה "אחוזת דאונטון", והניחה אחריה שני בנים וחמישה נכדים. ממשפחתה נמסר היום כי "אנו מודיעים בצער רב על מותה של דיים מגי סמית'. היא הלכה לעולמה הבוקר בבית החולים כשמשפחתה וחבריה לצידה".
דיים מרגרט "מגי" סמית' נחשבה לאחת השחקניות הבולטות בעולם. לאורך הקריירה שלה, שהתפרשה על יותר מ-70 שנה וכללה עשרות סרטים ותוכניות טלוויזיה, היא זכתה בשני פרסי אוסקר, פרס טוני לתיאטרון וארבעה פרסי אמי לטלוויזיה, וכן בפרסי גלובוס הזהב. סמית' קיבלה את התואר "דיים" מהמלכה אליזבת' השנייה בשל תרומתה לאומנויות בשנת 1990.
סמית' נולדה בדצמבר 1934 באילפורד שבמחוז אסקס. אמה הייתה סקוטית ואביה היה פתולוג שעבד באוניברסיטת אוקספורד, ועל כן עברה המשפחה לאוקספורד כשסמית' הייתה בת 4. היא החלה את הקריירה שלה בגיל 17, אז הצטרפה לתיאטרון "אוקספורד פלייהאוס". שנתיים לאחר מכן, בשנת 1954, הופיעה סמית' לראשונה בטלוויזיה, כשהשתתפה בתוכנית בשם "Oxford Accents". ב-1956 התחילה להשתתף בהצגות בברודוויי, ובאותו זמן עשתה גם את צעדיה הראשונים בעולם הקולנוע: ב-1958 היא הייתה מועמדת לראשונה לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר - על הסרט הראשון אי פעם שבו קיבלה קרדיט רשמי, אשר נקרא "Nowhere to Go".
בשנות ה-60 קריירת התיאטרון של סמית' המשיכה לתפוס תאוצה. בשנת 1962 היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי "Evening Standard", שהינו טקס פרסי התיאטרון הוותיק ביותר בבריטניה, והפכה לשחקנית בלהקת התיאטרון "התיאטרון המלכותי הלאומי". סמית' בלטה במיוחד ביכולותיה הקומיות, ומתוך הנחה שיכולותיה הדרמטיות יהיו לא פחות טובות נבחרה לככב בהצגה "אותלו" ולגלם את דמותה של דסדמונה לצדו של השחקן לורנס אוליבייה. סמית' אף הודתה בעבר כי אוליבייה, שהיה ביריבות מקצועית חריפה עמה, נהג כלפיה באלימות פיזית וסטר לה בפניה במהלך הפקת ההצגה.
את המועמדות הראשונה של סמית' לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר היא קיבלה על תפקידה בעיבוד למסך של "אותלו" בשנת 1965, לצדו של אוליבייה. הזכייה המיוחלת הגיעה ארבע שנים לאחר מכן, כשזכתה בפרס השחקנית הראשית על תפקידה ב"האביב של מיס ברודי" - שעליו היא גם זכתה בפרס הבאפט"א הראשון שלה. ב-1967 נישאה סמית' לשחקן רוברט סטיבנס, ולשניים נולדו שני בנים, השחקנים טובי סטיבנס וכריס לרקין (שבחר להשתמש בשם במה כדי להרחיק את עצמו מהוריו השחקנים המפורסמים).
בשנות ה-70 המשיכה סמית' לככב בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע, והמשיכה לצבור עוד ועוד מועמדויות וזכיות בפרסים החשובים ביותר בעולם התרבות. ב-1972 הייתה מועמדת לפרס האוסקר השלישי שלה בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר על "Travels with My Aunt", ב-1975 הייתה מועמדת לפרס הטוני על תפקידה בקומדיה "Private Lives" ושלוש שנים אחר כך זכתה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה על תפקידה ב"California Suite" - שבו גילמה, למרבה האירוניה, שחקנית שמועמדת לפרס האוסקר אך לא זוכה בו. באותה השנה התגרשה סמית' מרוברט סטיבנס, וחודשיים אחרי גירושיה התחתנה בשנית עם המחזאי בוורלי קרוס, והשניים נשארו נשואים עד למותו ב-1998.
בשנות ה-80 המשיכה השחקנית לעבוד בעשרות הפקות, כשעל רבות מהן הייתה מועמדת וזוכה בפרסי באפט"א לקולנוע ולטלוויזיה, בפרס אוליבייה, בפרסי "Evening Standard", בגלובוס הזהב וגם באוסקר. ב-1990 זכתה סמית' בפרס הטוני הראשון שלה על תפקידה ב"Lettice and Lovage" שנכתב במיוחד עבורה על ידי המחזאי פיטר שאפר.
גם העשור הבא היה עמוס בעשייה עבור השחקנית. לצד המשך עבודה קדחתנית על הבמה ובקולנוע, סמית' הייתה חלק מכמה שוברי קופות - ביניהם "הוק" של סטיבן ספילברג, לצדם של דסטין הופמן, רובין וויליאמס וג'וליה רוברטס, "הנזירות בלוז" מ-1992 וסרט ההמשך שלו. בשנים העוקבות המשיכה סמית' לקטוף אינספור תארים: היא זכתה בפרס הבאפט"א החמישי שלה והייתה מועמדת לפרס אוליבייה פעמיים, בפעם החמישית והשישית. בשנת 1999 שיחקה לראשונה לצדו של דניאל רדקליף, בעיבוד טלוויזיוני של רשת BBC ל"דיוויד קופרפילד", תפקיד שעליו הייתה מועמדת לפרס אמי.
הקפיצה הגדולה הבאה בקריירה של סמית' הייתה, כמובן, תפקידה כפרופסור מינרווה מקגונגל בסדרת סרטי "הארי פוטר". בין 2001 ל-2011 גילמה השחקנית את המורה לשינוי צורה וראש בית גריפינדור בהוגוורטס, מה שהפך אותה לשחקנית מוכרת בכל בית ברחבי העולם. ב-2003 זכתה בפרס האמי הראשון שלה, על תפקידה ב"My House in Umbria", ובכך הפכה לאחד מהאנשים היחידים בעולם שזכו ב"כתר המשולש על משחק" ("Triple Crown of Acting") - מונח המתאר את מי שזכו בפרסי אוסקר, אמי וטוני גם יחד. כיום רשימה זו מונה 24 שחקנים בלבד. בשנת 2007 פורסם כי סמית' אובחנה עם סרטן השד, ושנתיים לאחר מכן היא הודיעה כי החלימה מהמחלה לחלוטין. בזמן שהייתה חולה המשיכה השחקנית בצילומי "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם".
בשנת 2010 החלה סמית' לגלם את דמותה של ויולט קרולי, הרוזנת מגרנתהם, בסדרת הדרמה התקופתית "אחוזת דאונטון". היא גילמה את הדמות במשך חמש שנים וזכתה בפרסים רבים על תפקידה. בסך הכל, זכתה סמית' לאורך הקריירה שלה - שהתפרשה כאמור על פני למעלה מ-70 שנה - בשני פרסי אוסקר, ארבעה פרסי אמי, פרס טוני, חמישה פרסי באפט"א (בנוסף לשני פרסי באפט"א של כבוד), שלושה פרסי גלובוס הזהב ובחמישה פרסי גילדת השחקנים. בעבר סיפרה על מערכת היחסים שלה עם עולם המשחק ואמרה: "אני אוהבת את זה, אני בת מזל שאני עושה את זה, ואני לא יודעת איפה הייתי בלי המשחק".