הבמאי האמריקאי דייוויד לינץ' הלך לעולמו בגיל 78, כך הודיעה הערב (חמישי) משפחתו. לינץ' חשף בשנה שעברה כי הוא אובחן כחולה נפחת (אמפיזיה, מחלת ריאות קשה) כתוצאה מעישון כבד. בפוסט בפייסבוק נמסר מטעם משפחתו: "יש חור גדול בעולם עכשיו כשהוא כבר לא איתנו. אבל, כמו שהוא היה אומר - 'שים עין על הסופגניה ולא על החור'". לינץ' נחשב לאחד מיוצרי הקולנוע והטלוויזיה הגדולים בדורו, ורבות מיצירותיו זכו למעמד פולחני, בהן הסדרה "טווין פיקס" והסרטים "קטיפה כחולה" ו"מלהולנד דרייב".
סטיבן ספילברג ספד ללינץ': "אהבתי את הסרטים של דייוויד. 'קטיפה כחולה', 'מלהולנד דרייב' ו'איש הפיל' הגדירו אותו כבעל חזון ייחודי". ספילברג התייחס גם להופעת המשחק הקצרה של לינץ' בסרטו מ-2022: "הזדמן לי להכיר את דייוויד כשהוא גילם את ג'ון פורד ב'הפייבלמנים'. כך אחד הגיבורים שלי - דיוויד לינץ' - שיחק את אחד הגיבורים שלי (ג'ון פורד, א"ר). זה היה סוריאליסטי ונראה כמו סצנה מתוך אחד מהסרטים של דייוויד עצמו. העולם הולך להתגעגע לקול כל כך מקורי וייחודי. הסרטים שלו כבר עמדו במבחן הזמן והם תמיד יעמדו".
לינץ' נולד ב-1946 במונטנה. את דרכו כבמאי החל בפילדלפיה, שם למד באקדמיה לאומנות והחל לביים סרטים קצרים. סרטו הראשון באורך מלא היה "ראש מחק" שיצא ב-1977, וזכה להצלחה קופתית מפתיעה. אחריו ביים וכתב לינץ' את הסרט "איש הפיל", בכיכובם של אנתוני הופקינס וג'ון הארט, שיצא ב-1980. גם "איש הפיל" זכה להצלחה ולשבחי המבקרים ואף קיבל שמונה מועמדויות לאוסקר, בהן שתי מועמדויות ללינץ' עצמו - על בימוי ותסריט. כבר בסרטיו הראשונים בא לידי ביטוי סגנונו הקולנועי הייחודי והאפל של לינץ', שהתאפיין בשילוב של סוריאליזם ואימה.
בסך הכל ביים וכתב לינץ' עשרות רבות של סרטים, סדרות טלוויזיה וסרטים קצרים. בין הבולטות שביצירותיו ניתן למנות את מותחן האימה "קטיפה כחולה" מ-1986, בכיכובם של דניס הופר ואיזבלה רוסליני, ושעליו היה לינץ' מועמד שוב לפרס אוסקר על בימוי, "לב פראי" מ-1990, "סיפור פשוט" מ-1999 ו"מלהולנד דרייב" מ-2001, שהעניק ללינץ' את מועמדותו הרביעית לאוסקר.
לינץ' הותיר גם חותם עצום על עולם הטלוויזיה עם סדרת הפולחן זוכת גלובוס הזהב שיצר - "טווין פיקס". הסדרה שודרה לראשונה בין השנים 1990 ל-1991, וכללה שתי עונות ו-30 פרקים, שאתם מרביתם כתבו לינץ' ושותפו ליצירת הסדרה מרק פרוסט. "טווין פיקס", שעקבה אחר חקירת רצח נערה בשם לורה פאלמר בעיירה אמריקאית קטנה, נחשבת לפורצת דרך בטלוויזיה, הביאה למסך הקטן את המאפיינים הייחודיים שהיו מזוהים עם סרטיו של לינץ', וכבר בזמן אמת הייתה להצלחה מסחררת וריתקה למסך צופים רבים ברחבי העולם. בישראל שודרה הסדרה בערוץ הראשון.
לאחר סיומה של העונה השנייה של "טווין פיקס" יצא ב-1992 סרט המשך לסדרה בבימויו של לינץ' - "טווין פיקס: אש הולכת איתי". ב-2017 חידש לינץ' את הסדרה לעונה שלישית, עם חלק גדול מחברי הקאסט המקורי, כולל קייל מקלכלן בתפקיד הסוכן דייל קופר, ושאירועיה מתרחשים 25 שנה אחרי אירועי שתי העונות הראשונות.
ב-2006 ביים לינץ' את הסרט "אינלנד אמפייר", כשאחריו הפסיק למעשה לביים סרטים באורך מלא. ב-2019 הוענק לו אוסקר של כבוד.
not Lynch's movie, i know, but god, what a sendoff pic.twitter.com/zwHDOh3SKQ
לינץ', שהעיד על עצמו כמי שעישן מגיל 8 עד 76, תיאר בנובמבר האחרון בריאיון למגזין People את ההרגל כ"משחק באש" - ואמר ש"זה יכול להתנקם בך. אני הימרתי, וזה התנקם". באותה עת הבמאי הזדקק למחולל חמצן בכל פעם שבה הלך יותר ממספר צעדים, ובריאיון איתו הסביר כי הוא מעוניין להזהיר מעשנים אחרים מאותן סכנות. "ראיתי את הכתובת על הקיר, והיה כתוב עליו ש'אם לא תפסיק אתה תמות תוך שבוע'", אמר, "אני בקושי הצלחתי ללכת בלי להזדקק לאוויר, גמילה הייתה האפשרות היחידה שלי". לינץ' היה נשוי ארבע פעמים, והניח אחריו שתי בנות ושני בנים.