מוזיאון נייד בגאנה, ארכיון השטייטעל, חקר עצמות בקפריסין, ההיסטוריה של קוקה קולה ומחשבה חדשה לגמרי על השחורים בארה"ב: אלה רק כמה מהפרויקטים והמחקרים שלהם אחראים זוכי פרס דן דוד לשנת 2022. פרס דן דוד, שניתן להיסטוריונים וחוקרים בתחילת או באמצע דרכם המקצועית "המאירים באור חדש על העבר האנושי באופן יצירתי ונועז", יוענק בטקס באוניברסיטת תל אביב בחודש מאי. כל אחד מהזוכים יקבל מענק בגובה 300 אלף דולר. 300 אלף דולר נוספים ייתרמו לתוכנית פוסט דוקטורט חדשה בתחומי ההיסטוריה באוניברסיטה. הסכום הכולל של הפרס - שלושה מיליון דולר - הופך אותו לפרס הגדול ביותר בתחום ההיסטוריה.
אלה הם תשעת הזוכים:
נאנה אופוריאטה עיים היא קולנוענית, חוקרת תולדות האמנות וסופרת מגאנה, שהקימה את הגלריה הפוסט-קולוניאלית הראשונה במולדתה, ופיתחה מוזיאון נייד הנשען על מסורות מקומיות של ידע. בנוסף, אופוריאטה עיים מנהלת את מכון ANO לאומנויות וידע באקרה, היא פועלת למען בניית מוזיאונים שאינם מבוססים על המורשת הקולוניאליסטית, ושותפה לכתיבת הדו"ח הממשלתי החדש בגאנה על עתיד המוזיאונים.
נטליה רומיק, פוסט-דוקטורטנית פולנייה בקרן להנצחת השואה בפריז, יצרה את "ארכיון השטייטעל הנודד", שפועל להנצחת ההיסטוריה היהודית. רומיק היא היסטוריונית, אדריכלית ואוצרת ועבודתה מתמקדת בהנצחת השואה במזרח אירופה ובאתרים נשכחים בהיסטוריה היהודית, בהם מקומות מסתור מזמן המלחמה.
בארט אלמור, פרופסור באוניברסיטת אוהיו סטייט, הוא היסטוריון סביבתי, החוקר את ההיסטוריה של הקפיטליזם המודרני. ספרו הראשון עסק בהיסטוריה של חברת קוקה קולה וספרו החדש דן בהשלכות של כימיקלים לחקלאות וזרעים מהונדסים גנטית של חברת מונסנטו.
מרים ברוסיוס, עמיתת מחקר בהיסטוריה גלובלית וקולוניאלית במכון ההיסטורי הגרמני בלונדון, היא היסטוריונית של תרבות ומדע הכותבת בימים אלה ספר על העברת חפצים עתיקים מהמזרח התיכון למוזיאונים מערביים. הפרויקט "100 היסטוריות 100 עולמות בחפץ אחד" שהובילה, חושף את המשמעויות שיש לחפצים מוזיאוניים עבור אנשים במקומות שמהם הם נלקחו.
קימברלי וולש, היסטוריונית של המשפט מאוניברסיטת ונדרבליט האמריקאית, משתמשת בארכיונים משפטיים מקומיים בדרום ארה"ב מהתקופה שלפני מלחמת האזרחים כדי לחקור תביעות משפטיות שהוגשו בתקופה הזו על ידי אנשים שחורים חופשיים ומשועבדים.
אפת'ימיה ניקיטה מקפריסין, מרצה בכירה לביו-ארכיאולוגיה במרכז המדע והטכנולוגיה לחקר הארכיאולוגיה והתרבות במכון הקפריסאי, חוקרת עצמות בשיטות חדשניות. מחקר שלה שופך אור על סיפוריהם של האנשים שהודרו ממקורות כתובים, כגון נשים, ילדים ועבדים וחושף את ההיסטוריה הארוכה של ההגירה בעולם הים-תיכוני.
טיירון פרימן, פרופסור חבר ללימודים פילנתרופיים באוניברסיטת אינדיאנה-פורדו באינדיאנפוליס, הוא מחבר ספר על פילנתרופיה של נשים שחורות בימי ההפרדה הגזעית בארה"ב. המחקר שלו קורא תיגר על התפיסה הרווחת בארה"ב, לפי אנשים שחורים הם בעיקר "מקבלים" ו"נזקקים", באמצעות הצגת.מערכת חזקה ותומכת של גיוס כספים בתוך הקהילות האפרו-אמריקאיות.
ורנה קרבס היא היסטוריונית גרמנייה מאוניברסיטת רוהר בבוכום, גרמניה, החוקרת את יחסי אירופה ואפריקה בימי הביניים. המחקר שלה משרטט תמונה שונה מאוד מהנרטיב המקובל על יחסי אירופה-אפריקה, ומתמקד באתיופיה כממלכה תרבותית חזקה. קרבס מראה, למשל, שהאתיופים הגיעו לאירופה בתור ממלכה עשירה שביקשה לייבא חפצי אמנות דתיים כדי לקשט כנסיות באתיופיה עצמה.
קריסטינה ריצ'רדסון, המלמדת בקווינס קולג' וב-CUNY בניו יורק, כתבה ספר העוסק בנכות ושונות בעולם המוסלמי של ימי הביניים. היא חוקרת כתבי יד שלא נחקרו ומתמקדת בקבוצות שנדחקו לשוליים. ספרה החדש עוסק בצוענים בימי הביניים ובהשפעתם על הפצה של רעיונות וטכנולוגיות.
פרס דן דוד נוסד ב-2001 על ידי היזם והפילנתרופ המנוח דן דוד לאות הוקרה בהישגים בתחומי המדעים ובמדעי הרוח. בשנה שעברה הוחלט כי הפרס יהפוך לפרס לחקר ההיסטוריה, וזו הפעם הראשונה שהוא יוענק בפורמט זה.