אחרי תפקידים בשלל סרטים מצליחים משנות התשעים והאלפיים, בהם "סיכון כפול" ו"חתום בנשיקה", אשלי ג'אד הפכה בשנת 2017 לאחת המתלוננות הראשונות נגד המפיק ההוליוודי הידוע לשמצה הארווי וינשטיין. ג'אד, שהעידה כי וינשטיין הטריד אותה מינית והפיץ עליה שקרים בתעשייה לאחר שהיא דחתה את היוזמות המיניות שלו, היא ממובילות תנועת metoo# וההתעוררות הכללית בעולם הקולנוע בכל הנוגע להטרדות מיניות, ובמקביל עוסקת גם בפעילות הומינטרית, כולל ביקור במדינות שונות באפריקה. רק שבכל הנוגע לביקור האחרון שלה שם, לא בטוח שג'אד תזכור אותו לטובה.

ג'אד בת ה-52 התארחה בסוף השבוע בשידור לייב באינסטגרם של עיתונאי הניו יורק טיימס ניקולס קריסטוף, וסיפרה לו כי היא מתאוששת מפציעה "קטסטרופלית" ברגל שלה, לאחר שמעדה במהלך סיור בקונגו, וכי היא מאושפזת בימים אלה בבית חולים בדרום אפריקה. לפי ג'אד, התאונה התרחשה כשהיא לקחה חלק במסע בעקבות שימפנזים ננסיים (בונובו), הנמצאים בסכנת הכחדה. השחקנית נתקלה בעץ שנפל על הקרקע, מעדה - ונותרה עם שבר בארבעה מוקדים שונים ברגל, כמו גם עם נזק עצבי.

מאחר שג'אד הייתה באמצע יער גשם, הפציעה שלה הצריכה חילוץ מיוחד, שאחריו באו "55 שעות של ייסורים", לדבריה. השחקנית פונתה תחילה על ידי המטיילים שהיו לצדה, כשלפרקים החבורה נעזרה גם באופנוע, ולאורך כל החילוץ היא נעצה את שנייה במקל ו"ייללה כמו חיה פרועה". ג'אד אף איבדה כמה פעמים את הכרתה, והקפידה לשנן את עצמה פסוק נבחר מהתנ"ך ("ה' רועי, לא אחסר", תהילים כ"ג). 

למרות שהיא כבר מתאוששת מאותה פציעה, ועל אף העובדה שהיא חוותה טראומה לא מבוטלת, ג'אד הקפידה להדגיש בפני קריסטוף את הפריבילגיה האישית שלה, בתור תיירת בעלת כיסים עמוקים למדי. "ההבדל ביני לבין אדם מקונגו הוא הביטוח שאפשר לי להיות בחדר ניתוח בדרום אפריקה 55 שעות אחרי התאונה שלי", הסבירה. לדבריה, כל אדם אחר במדינה שהיה נפצע כמוה לא היה יכול להרשות לעצמו את אותו חילוץ, וכנראה היה מאבד את הרגל שלו - ואולי גם את חייו.

ג'אד אף פנתה לאינסטגרם והעלתה פוסט בו הדגישה את מצוקתם של המקומיים, בו כתבה: "אני אדבר על התאונה הקטסטרופלית הזאת (כמעט איבדתי את הרגל שלי) ומה המשמעות של להיות בקונגו עם עוני קיצוני ובלי גישה לשירותי בריאות, תרופות לכאבים או כל סוג של טיפול. בבקשה תצטרפו אלינו כדי ללמוד איך זה מרגיש לרוב העולם - ואיך אתם יכולים לעזור. הבונובו הם חשובים. וגם האנשים שנמצאים ביערות שלהם, כמו גם 25.6 מיליון אזרחי קונגו האחרים שזקוקים לסיוע הומניטרי".