האם וודי הרלסון היה האיש המרתק ביותר בהוליווד ועד עכשיו לא שמנו לב לזה? שבועיים חלפו מאז שכוכב "בלש אמיתי" פרסם - ואז מחק - פוסטים שקושרים בין פריסת רשתות 5G להתפרצות נגיף הקורונה, ועל אף שהסערה הקטנה הזו שככה, שמו של הרלסון עלה שוב לכותרות בסוף השבוע, הפעם בזכות קשריו לפושע שהורשע בשוד מזוין ושתי רציחות (והואשם בשלישית). שמו של הפושע: צ'רלס הרלסון, והוא אביו הביולוגי של וודי.
הרלסון האב הואשם ברציחתו של אדם בשם אלן הארי ברג ב-1968, וזוכה מחמת הספק ב-1970. במקביל, הואשם הרלסון כי קיבל 2,000 דולרים עבור רציחתו של סם דג'יליה, חוואי ואב לארבעה, שנקלע לסכסוך עסקי. הרלסון הורשע אז בסיוע לרצח, וריצה עונש מאסר של 5 שנים (מתוך ה-15 שנגזרו עליו במקור). את העשור סיים הרלסון שוב בבית הסוהר, אחרי שהורשע בהתנקשות בשופט המחוזי ג'ון ווד, שנורה על ידי הרלסון מחוץ לביתו ב-1979. הרלסון נשכר לבצע את הרצח על ידי סוחר סמים נודע בשם ג'מיאל צ'גרה, ונגזרו עליו שני מאסרי עולם.
חייו ופשעיו של צ'רלס הרלסון יעמדו במרכזו של "Son Of A Hitman" (בן של מתנקש), פודקאסט חדש מבית אפליקציית הסטרימינג ספוטיפיי. את הפודקאסט ינחה העיתונאי ג'ייסון קאוונה, וירואיינו בו שני אחיו של וודי הרלסון, ברט וג'ורדן. השחקן עצמו שמר על קשר עם אביו גם במהלך תקופת מאסרו, וב-2003 אף פעל למען שחרורו, אחרי שצ'גרה חזר בו מעדותו במשפט הרצח של השופט ווד.
הרלסון ביקר את אביו במאסרו במשך שנים ותיאר את צ'רלס, שעזב את המשפחה כשוודי היה בן 7, כאדם "מקסים" ומשכיל. בראיון מ-1988 אמר: "אני עדיין מנסה להעריך אם הוא ראוי לנאמנות ולחברות שלי. אני מסתכל עליו כעל מי שיכול להיות חבר במקום מי שהיה אבא". באותו ראיון טען גם הכוכב כי אביו סבל מאפליה בבית המשפט, ושהשופט שגזר עליו את מאסרי העולם היה מקורב לווד.
הפודקאסט של ספוטיפיי, שיעלה במהלך החודש הבא, יכיל 10 פרקים שיחזרו אל קורות חייו של הרלסון האב, יציגו את הפשעים הקונקרטיים שהורשע בהם ויעסקו גם בתאוריות הקנוניה הרבות שעוסקות בו. צ'רלס הרלסון עצמו טען במהלך עימות עם המשטרה כי הוא הרוצח של הנשיא האמריקאי לשעבר, ג'ון פ. קנדי, אם כי מאוחר יותר חזר בו והסביר שהיה תחת השפעת סמים. חובבי תאוריות קונספירציה אף טענו כי הרלסון הוא אחד מ"שלושת הנוכלים" - שלושה גברים שצולמו כשהם נלקחים על ידי שוטרים מזירת הרצח של קנדי, וגורלם לא היה ידוע במשך עשרים שנה עד הצהרת משטרת העיר דאלאס, שפיענחה את זהותם והבהירה שאיבדה את טפסי המעצר שלהם.