בשנותיו בבית הלבן, נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה דאג לשתף את כל העולם בטעם התרבותי העשיר שלו, והפלייליסטים שיצר הפכו למסורת שנשארה פופולרית עד היום. אבל מה לגבי העדפותיהם של מנהיגים אחרים, ליתר דיוק - מנהיג הדיקטטורה המאיימת ביותר בעולם? עכשיו, הודות לדיווח של הניו יורק טיימס, קיבלנו את התשובה לשאלה שלעולם לא חשבנו שנשאל: מה קים ג'ונג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה, חושב על מוזיקת קיי-פופ (פופ קוריאני)?
התשובה: שהיא "סרטן מרושע". כך, לפחות, לפי מסמכים פנימיים שהודלפו לראשנה על ידי כלי התקשורת הדרום קוריאני Daily NK. אותם מסמכים מצביעים על קמפיין שמתנהל במדינה נגד הפופולריות הגוברת של הז'אנר המוזיקלי המצליח מדרום קוריאה - וחשיפתם של האזרחים לתרבות "אחרת" - תוך טענה כי למעשה מדובר בתנועה שמשחיתה את דור העתיד, עם דגש על ה"לבוש, השיער, הדיבור וההתנהגות" שלהם. במסגרת המהלך, כלי התקשורת של השלטון מזהירים מפני הפתיחות התרבותית, ומסבירים שהיא עלולה לגרום לצפון קוריאה "להתפורר כמו קיר רטוב".
לצד הצלחתה של דרום קוריאה בעולם המוזיקה, עם להקות כמו BTS ובלאקפינק, שכנתה של הדיקטטורה האסייתית הוכיחה את עצמה ככוח מוביל גם בעולם הקולנוע, בין השאר הודות להצלחתו של הסרט "פרזיטים", שהפך לזוכה האוסקר הראשון שאינו דובר אנגלית. בחודשים האחרונים, לפי אותו דיווח, לא עבר יום בו קים ג'ונג-און עצמו, או מי מכלי התקשורת מטעמו, לא יצא בפומבי נגד ההשפעות ה"אנטי-סוציאליסטיות" שמתפשטות במדינה, עם דגש על סרטים, דרמות ושירי קיי-פופ.
"צעירים צפון קוריאנים חושבים שהם לא חייבים כלום לקים ג'ונג-און", הסביר יונג גוואנג-איל, עריק מצפון קוריאה שמבריח מוזיקת קיי-פופ לתוך המדינה, "הוא חייב להנחיל מחדש את השליטה האידיאולוגית שלו על הצעירים, אלא אם הוא רוצה לאבד את היסודות של עתיד השליטה של השושלת שלו". כיום, האמצעי העיקרי במסגרתו מוברחת תרבות דרום קוריאנית לתוך המדינה הוא כוננים חיצוניים, שאותם צעירים משיגים דרך סין - כשבהמשך הם צופים בתוכנם בסתר, מאחורי דלתיים סגורות ותריסים מוגפים.