לעתים רחוקות מזדמן לנו לרדת לעומקה של תופעת רשת. ועזבו את הרשת, כמה יוצא לנו כבר לחזות בהיסטוריה תרבותית בזמן אמת? המונה ליזה, למשל, מי יודע מה עומד מאחורי חיוכה ומי יסביר בדיוק את פשרה? שום אדם, וזה מבאס. למזלנו, אנחנו בעידן בו הכל מתועד, לכן החידה היפה ששמה "א. אינני מושלמת ב. מדובר בג'וינט" היא כזו שאפשר לענות עליה.
כי כן, פייסבוק ואינסטגרם התמלאו בשבועות האחרונים באזכורים למשפט הזה, והם הגיעו כמו משום מקום - ממים, פוסטים, תמונות ואיורים ואפילו עמוד ייעודי שמוקדש כולו למשפט:
ועל אף שלא לגמרי ברורה לנו הדרך הנפתלת בה המשפט הזה שב לתודעה, חשוב לנו להצביע על מקורו. בסוף 2014, הצטלמה העיתונאית נרי ליבנה בבודפשט לבושה מעיל חורף ובידה סיגריה מגולגלת. היא פרסמה את התמונה בפייסבוק והוסיפה את הכיתוב: "קר טיפה בבודפשט. לכל הנודניקים שמעניינים לדעת 'למה סיגריה' אשיב: א. אינני מושלמת ב. מדובר בג'וינט". שירה צרופה? אתם אמרתם. תגובות רבות לתמונה פורסמו קרוב למועד פרסומה, לפני שלוש וחצי שנים, אולם בשלושת השבועות האחרונים נצברים בה עוד ועוד תיוגים של גולשים, שנחשפו אל תוכן התמונה והכיתוב שלה בעמודי ממים ברשתות החברתיות:
זמן קצר לאחר פרסומה המקורי, הופיעה התמונה בדף הפייסבוק הפופולרי "כשאבא ואמא בני דודים", שם זכתה ליותר מ-9,800 לייקים ולמעלה מ-1,700 תגובות. "פתאום, לפני איזה שבוע, אולי טיפה יותר ואולי טיפה פחות, שמתי לב שאני מקבלת המון לייקים בפייסבוק לתמונה שהעליתי בפייסבוק ב-14 בדצמבר 2014", אומרת ליבנה בשיחה, "ולא הבנתי מה קורה פה, כי לפני זה הודיעו שהתמונה והכיתוב עלו לעמוד 'כשאבא ואמא בני דודים', יעני יצאתי מה זה דבילית, למרות שאנשים שראו את זה בעמוד דווקא נורא התלהבו מזה, וחשבו שזה לא נורא. כתבתי לאחד שהעלה את התמונה אם הוא מודע שזו תמונה מ-2014, והוא כתב שכן, שהוא מעריץ אותי מאז באופן עקבי ורצוף".
"אני ממש לא מבינה מה הסיבה לפופולריות של הפוסט הזה, למעט התמונה המצוינת שצילם ניר סלונים", היא מספרת, "היינו שנינו בנסיעת עיתונאים... בבודפשט, בדצמבר. היה קר - חורף בבודפשט זה גיהנום. גיהנום של קור. ועמדנו על שפת הדנובה, והייתי באחת מהפסקות העישון הרבות שלי, כרגיל, בכל פעם שאני מפסיקה לעשן, אני מודיעה לכולם על זה ואז אחר כך צריכה לחזור אבל לא חשוב. כולם מודעים לעובדה וכולם כתבו לי 'יישר כוח' ו'כל הכבוד!' ו'חזקי ואמצי' והכל... באותו זמן, בגלל שהייתי עסוקה בלהסתיר ממכריי את העובדה שאני לוקחת שכטה פה ושם של סיגריות רגילות, נורא פחדתי שכשיראו תמונה שלי מעשנת, כולם יחזרו אלי עם השאלה 'למה חזרת לעשן', ולמה פה ולמה שם, מכאן ההערה".
"אז למה זה פופולרי?", תוהה ליבנה, "כתבתי, לדעתי, במהלך חיי פוסטים שנונים וחשובים מזה, אני לא מבינה מה סוד הפופולריות של הפוסט הזה והתמונה הזאת. זאת תמונה מאוד יפה, כמובן, אבל לא לזה מתייחסים שם. אני לא חושבת שיש בשנת 2018 בישראל אנשים שמשתאים מהעובדה שמישהו מעשן ג'וינט, לא חושבת שזה העניין, או שאולי אנשים משתאים מהעניין שאני לא מושלמת... אני חיה בידיעה שאני מה זה לא מושלמת".
ליבנה הזכירה את התמונה גם בטור שכתבה ל"הארץ" בינואר 2015, שעסק בנסיונות הגמילה שלה מעישון. המכתם זכה אז להרחבה ובטור נכתב, בין השאר, "בתקופה שבה צולמה התמונה, כמו במשך רוב חיי מאז גיל 16, עישנתי. שנית, הוספתי בתחתית התמונה, מדובר בג'וינט, כלומר בסיגריה מסוג אחר. כנראה החלק הזה של ההערה הפך אותי בבת אחת ממפגע בריאותי סביבתי מהלך למגניבה, מיוחדת, קולית (עוד משתמשים במילה הזאת?), אחת שכל הכבוד לה, בגילה. מתוחכמת". ואכן, נראה שזה עיקר האפיל גם של המשפט המדובר. מעבר למוזיקליות הנעימה מאוד שלו - נסו לומר "אינני מושלמת" בקול רם ותגלו שזה מענג - הוא בו זמנית מעודכן ולא מעודכן, פורע חוק אבל גם מהוגן ומנוסח היטב, ילד רע מבית טוב באירופה.