כבר שבע שנים חלפו מאז דניאלה פיק וקוונטין טרנטינו באו בברית הנישואים, לשניים יש כבר שני ילדים - אבל אנחנו עדיין מתקשים להאמין שבינינו, ברחובות תל אביב, מתהלך אחד הבמאים הגדולים שידע עולם הקולנוע. חייו האישיים והמאוד-מסקרנים הם די נסתרים מעיני התקשורת והמצלמות, אבל מדי פעם הבמאי המוערך מסכים לחשוף קצת מהנעשה בבית פיק-טרנטינו - וקשה לנו להסתיר את ההתלהבות. 

אתמול (שני) השתתף טרנטינו בפאנל מיוחד שהתקיים בפסטיבל הסרטים סאנדנס שביוטה, שהגיש מבקר הקולנוע אלביס מיטשל. כבר בפתח הדברים, מיטשל ניגש מיד לעניינים ושאל את טרנטינו מדוע בשנים האחרונות הוא ממעט לכתוב ולביים - והרי הסרט האחרון שלו הוא מ-2019, "היו זמנים בהוליווד". "אני לא ממהר ממש לקפוץ להפקה", השיב הבמאי, "אני עושה את זה כבר 30 שנה. בחודש הבא ימלאו לבן שלי 5, ויש לי ילדה בת שנתיים וחצי. כשאני באמריקה, אני כותב. כשאני בישראל? אני Abba, כלומר אבא", אמר והסביר לקהל את פירוש המילה.

טרנטינו המשיך לדבר על ילדיו, ליאו ואדריאנה, ואמר כי בכוונתו להשהות את עשיית הסרטים עד שיגדלו מעט ויבינו מה הם רואים. "הרעיון של לקפוץ למסע כשהם צעירים מכדי להבין אותו, לא מפתה אותי. אני לא רוצה לעשות את הסרט שאני עושה עד שהבן שלי יהיה בן 6 לפחות. כך הוא יידע מה קורה, הוא יהיה שם, וזה יהיה זיכרון לשארית חייו". בהמשך הוא דיבר גם על בתו, ואמר כאבא גאה שהיא "כזאת גאונה! פשוט יש לה את זה". 

אז אומנם נראה שסרט חדש לא על הפרק, אבל הבמאי שעומד מאחורי "ממזרים חסרי כבוד", "כלבי אשמורת", "ספרות זולה" ועוד קלאסיקות קולנועיות שקצרה היריעה, הבהיר כי הוא בכל זאת עובד כיום על פרויקט חדש - ובכלל מכוון לבמות התיאטרון. "אם אתם תוהים מה אני עושה עכשיו, אז אני כותב מחזה - וזה כנראה יהיה הדבר הבא שאעשה", אמר לקהל הנרגש בפסטיבל. "אם זה יהיה פיאסקו אני כנראה לא אהפוך את זה לסרט. אבל אם זה להיט? זה יכול להיות הסרט האחרון שלי.

"זה עניין גדול, להוציא מחזה ואני לא יודע אם אני יכול, אז הנה זה בא. זה אתגר, אתגר אמיתי. אבל לעשות סרטים? נו, מה לעזאזל זה סרט עכשיו? משהו שמוצג בבתי הקולנוע במשך ארבעה שבועות? בסדר, ובשבוע השני אתה יכול לצפות בו בטלוויזיה. לא נכנסתי לכל זה בגלל ירידה בתשואות. זה היה מספיק גרוע ב-97'", הוא המשיך ודיבר על השנה שבה הסרט השלישי שלו "ג'קי בראון" עלה לאקרנים, "זה היה מספיק גרוע ב-2019 - וזו הייתה השנה האחרונה של הסרטים. זו הייתה עסקה גרועה, מבחינתי.

"בהיותי קולנוען, כמעט עשיתי את כל מה שרציתי לעשות. תמיד השוויתי עשיית סרטים לטיפוס על הרים. טיפסתי על האוורסט שלי, טיפסתי על הר הפוג'י שלי, הקילימנג'רו שלי. אין לי באמת עוד הרים לטפס מהבחינה הזו. נעצתי את הדגלים שלי. אני גאה בהישגים שלי". כתיבת מחזות זה כבר סיפור אחר מבחינתו. "תיאטרון הוא לא עוד הר לטפס עליו, זה מסע באוקיינוס", אמר טרנטינו. "אני נרגש לכתוב מחזה כי לסיים את זה זה עניין גדול. אי אפשר להקליט אותו. אין טלפון סלולרי. אתה הבעלים של הקהל במשך ההצגה לכל אורך הערב. זה שווה את זה בשבילם".

לא היינו ממהרים להספיד את העשייה הקולנועית שלו, אם כי זו לא הפעם הראשונה שבה טרנטינו רומז לסוף דרכו בעשיית סרטים: עם יציאת "היו זמנים בהוליווד", הוא הודה בגלוי שסרטו העשירי אמור להיות גם האחרון; שנתיים לאחר מכן הוא אמר כי "הסרטים האחרונים של רוב הבמאים הם גרועים - אז אולי אני לא צריך לעשות עוד סרט"; וגם ב-2023 הוא הכריז שהוא עתיד לפרוש אחרי הסרט הבא שלו, ולהפוך למעין מבקר סרטים.