"אז מה בדיוק השתנה במתיחת הפנים?", החלטתי לשאול ולקטוע את הסבריו של הדובר מטעם מיני שהעדיף, במסיבת העיתונאים הכי לא מעונבת שחוויתי אי פעם בהשקת רכב בינלאומית, לדבר על מורשת המותג ועל אופנת המיני ולהתעלם לחלוטין מהרכב שלשמו הרחקנו עד דנמרק.
הדובר הרהר לרגע ואז הבטיח להפנות אליי בהמשך את אחד מהאנשים שהיו בצוות הפיתוח של הרכב, כדי שאקבל הסברים באופן אישי, והציע לשאר הנוכחים לא להטריד את עצמם בפרטים טכניים ופשוט להמשיך ליהנות ממזג האוויר הנהדר בשיא בקיץ, מהאוכל הטעים ומהאווירה המשוחררת על רקע הנוף של מפרץ קופנהגן, בהתאם כמובן לאותה רוח מיני שבחברה מנסים לשמר ולטפח.
הדובר כנראה קיווה שבהמשך אני אגלה יותר עניין באלכסנדרה היפהפיה, עורכת מדור החיים הטובים ב-ELLE אוקראינה, שהגיעה לסקר את ההשקה וישבה לידי, אך למרות שבהחלט מדובר בבחורה מהסוג שקשה להתרכז במשהו אחר כשהיא נמצאת לידך, לנוכח הקאנטרימן המחודש שעמד מולי במחלצות יותר מדי מוכרות התעשתי והתעקשתי למלא את חובתי העיתונאית ולהבין בדיוק מה התחדש ברכב שלפנינו.
עוד בערוץ הרכב של mako
ההפנינג השנתי של מיני שבר השנה שיאים
קונספט מרהיב לפיק-אפ לשטח על בסיס הפייסמן
מבחן דרכים: מיני קופר 2014
לאחר התייעצות קצרה בין כמה אנשי ב.מ.וו, אינגריד, היח"צנית הנמרצת של ב.מ.וו, החליטה לשלוח אלי את יואן שהיה אחראי על הצד הטכני במסגרת מתיחת הפנים.
"אני מנחש שעיקר השינויים כאן הם מתחת לפני השטח, אני מניח שגולת הכותרת הם בוודאי המנועים החדשים", ניסיתי לשבור את הקרח ולפצוח בשיחה.
"לא בדיוק", מיהר יואן לתקן אותי. "המנועים הם אותם מנועים שהיו בקאנטרימן עד כה והשינוי הוא שהתאמנו אותם לתקנות הזיהום של יורו 6, את המנועים החדשים היה קשה להתאים לתא המנוע הנוכחי והוחלט לוותר על זה".
אהה, אני מבין. אז אני משער שבוודאי היו שינויים חשובים במערך המתלים?", ניסיתי שוב.
"לא, בסעיף הזה ממש שום דבר לא השתנה", הסביר יואן וכדי לקצר את הזמן ולחסוך עוד שלל שאלות חסרות תוחלת בחר לפרוש את רשימת העדכונים המלאה.
"למעשה, לבד מהתאמות ליורו 6 ותוספות אבזור מסוימות, השינויים התרכזו בשיפור היעילות האווירודינמית על ידי כמה מסיטי אוויר חדשים בתחתית המרכב, בידוד רעשים משופר, שינויים בצבעי מסגרת הגריל והפנסים הראשיים והוספת תאורת לד לפנסי הערפל. כמו כן נוספו חישוקים בעיצוב שונה וכמה צבעי מרכב חדשים".
מתרשמים
על אף שככל הנראה מדובר במתיחת הפנים הכי מינורית שאי פעם נתקלתי בה בכל שנותיי בעולם הרכב ולמרות שההשפעה של מסגרת פנס וגריל בצבעים שונים ועיטור לד בפנס הערפל ללוק הכללי היא כמובן זניחה ועד כמה שזה ישמע לכם משונה, בעבר לא ממש התלהבנו מהקאנטרימן שהרגיש לנו מעט גמלוני וצ'אבי ואילו כעת לדעתנו הוא בהחלט נראה די טוב.
זה לא שהראיה שלנו הטשטשה או שהטעם שלנו השתנה מהקצה אל הקצה אלא, ממש כמו שרוב האנשים לא מתלהבים מסושי בפעם הראשונה שהם חווים אותו ובהמשך מתמכרים לגליל האצות היפני, כך גם במקרה של הקאנטרימן - מדובר כנראה בטעם נרכש ובעוד שבתחילת הדרך הוא היה קשה לנו לעיכול, כעת הוא יורד מצוין בגרון ואפילו מרגיש נכון ומדליק.
יתכן שהסיבה לכך היא העיצוב והמימדים המגודלים של המיני האצ'בק החדשה שיוצרים חיבור טבעי יותר לקאנטרימן, יתכן כי מדובר בשלל הג'יפונים הקטנים שתוקפים מכל עבר ומצוידים בפרופורציות דומות ויתכן שהתמקדות בפרטים המרשימים שהוא כולל יוצרת בראש מכלול שלם יותר המבטל את הרתיעה הראשונית מהמראה הגמלוני.
עם זאת, יש לזכור שעדיין לא מדובר ברכב "חתיכי" במובן הקלאסי של המילה והעיצוב שלו יקרוץ בעיקר לחובבי מיני שמחפשים דרך פרקטית יותר לממש את אהבתם.
תא הנוסעים מזכיר מאוד בעיצובו את זה של המיני האצ'בק מהדור הקודם וכולל דשבורד בפריסה ייחודית אבל לא ממש שימושית עם מד מהירות עגול ענק במרכז הקונסולה המרכזית ומד סל"ד קטן מאחורי ההגה, שילוב של הרבה מוטיבים עגולים, הקפדה על פרטים וכמובן ניחוחות רטרו. התוצאה בהחלט מרשימה למראה אך ברכב עם תג מחיר במחוזות הפרימיום היה ניתן לצפות לשימוש בחומרים קצת יותר איכותיים וחבל גם שבמסגרת מתיחת הפנים המהנדסים לא אימצו את הפרשנות השימושית יותר לעיצוב רטרו כמו שמציג הדשבורד של המיני האצ' החדשה.
היתרון הגדול של הקאנטרימן אל מול מיני רגילה הוא במרווח בקבינה שמציעה הרבה מקום מקדימה וחשוב מכך - אפשרות להגיע לשורת המושבים השניה מבלי שיהיה צורך להפגין יכולת גמישות של מתעמל אולימפי וכל מה שצרך לעשות הוא פשוט לפתוח את הדלת האחורית ולגלות ספסל מתפצל הנע על מסילה קדימה ואחורה ומציע מרווח לא רע לשני מבוגרים או לשלושה ילדים.
תא המטען, עם נפח של 350 ליטר, אולי לא מתאים לכל עגלת תינוקות מוגזמת בהתאם לצו האופנה, אבל בהחלט יכול להספיק לכמעט כל שימוש אחר ומציע גם נפח של 1,170 ליטר בעת קיפול שורת המושבים השניה.
בחזית, כאמור, אנחנו לא פוגשים את דור המנועים המודולרי החדש של מיני בנפחים של 1.5 ו-2 ליטרים הסובל מבעיות התאמה לגודל תא המנוע, אלא את יחידות ההנעה (בנזין ודיזל) המוכרות מהדור הקודם של המיני שעברו במתיחת הפנים מקצה שיפורים כדי לעמוד בתקני זיהום האוויר המחמירים על פי תקן יורו 6.
אופציות הבנזין הרלוונטיות לישראל מציעות מנוע בנפח 1.6 ליטרים שתוכנן יחד עם קונצרן פיג'ו בגרסאות אטמוספריות ומוגדשות בהספקים שבין 98 כ"ס (במיני קאנטרימן ONE שלא יובאה לארץ), דרך 122 כ"ס בקופר, 190 כ"ס בקופר S המוגדשת שהתחזקה ב-6 כ"ס במתיחת הפנים ועד 218 כ"ס בגרסת ג'ון קופר וורקס.
את כל הגרסאות ניתן לקבל בשילוב גיר ידני או אוטומטי עם 6 יחסי העברה ולבד מהג'ון קופר המגיעה כסטנדרט עם הנעה כפולה ו-ONE שמוצעת עם הנעה קדמית בלבד, ניתן לבחור גם בין הנעה קדמית לכפולה.
נוהגים
אחת השאלות המרכזיות היא האם מעבר לקשר העיצובי הברור למיני האייקונית שניתן לראות באולם התצוגה, הקאנטרימן מצליח גם על הכביש לשמור על קשר לאותו אופי שובב וחד שמאפיין את המכוניות הנושאות את לוגו מיני כבר משנת 1959.
באזורים אורבניים הקאנטרימן מתגלה כפרטנר יעיל למדי ועל אף שלא מדובר ברכב שיכול להכנס לכל חור, עם אורך של 4.11 מטרים הוא עדיין מציג מימדים במחזות הסופר מיני ויחד עם עמדת הישיבה הזקופה טיפה מעל לגובה הממוצע נהג הקאנטרימן נהנה מראיה מרחבית טובה שמשפרת את ההרגשה בעיר.
מצד שני, המתלים שנותרו קשיחים למדי גם אחרי מתיחת הפנים דואגים להעביר יותר מדי מידע על הנעשה שם למטה גם במדינות עם סלילה איכותית למדי כמו דנמרק ושבדיה בהן נערכה ההשקה.
בכביש בין-עירוני נוחות הנסיעה משתפרת אך בידוד רעשי הכביש והרוח לא עומד ברמה של מה שניתן לצפות ממכונית מודרנית ויקרה למדי.
בהשקה נכחה גרסת הקופר S עם 190 כ"ס המצוידת בהנעה כפולה. השילוב בין יחידת ההנעה למכונית מוצלח ובהחלט יש תחושה של מנוע חי עם כוח זמין בכמעט כל מצב.
עם זאת, למרות שדף הנתונים יודע לספר על ביצועים מרשימים כמו תאוצה למאה קמ"ש בתוך 7.5 שניות, במציאות התחושה היא של מכונית פחות כוחנית ועצבנית מהצפוי.
בכביש המפותל הקאנטרימן, לפחות בגרסת ההנעה הכפולה, מספק את הסחורה. אמנם ההגה מעט פחות חד ממה שניתן לצפות ואין לקאנטרימן את האופי ה"קארטינגי" של המיני האצ'בק, אבל בהחלט מדובר במכונית מהנה יחסית לנהיגה.
מערכת ההנעה הכפולה הקבועה מחלקת במצב רגיל את הכוח בצורה אחידה בין הסרנים ומסוגלת במצבים מסוימים להעביר עד 100 אחוזים מהכוח לסרן האחורי.
עם זאת, זו אינה המכונית שתשתף איתכם פעולה בסחיפות זנב כוחניות בסגנון מכוניות ראלי.
עם מרווח גחון מצומצם מאוד ותג מחיר גבוה לגרסאות ההנעה הכפולה, יש להניח שלקוחות המחפשים רכב לטיולי שטח קשוחים בכל סופ"ש ימצאו את מבוקשם במקום אחר, אבל גם לקוחות עם דרישות צנועות בהרבה השוקלים לנטוש מדי פעם את האספלט ולהרחיק לשבילי קק"ל יתקשו למצוא כאן פרטנר של ממש לכל נתיב מעבר לשבילי כורכר כבושים היטב.
פייסמן
ההצלחה הגדולה של ב.מ.וו, בעלת הבית של מיני, עם ה-X6 - רכב הפנאי-שטח בעיצוב קופה המבוסס על ה-X5, גרמה למקבלי ההחלטות בקונצרן לחשוב שגרסת קופה המבוססת על הקאנטרימן בהחלט יכולה לזכות להצלחה לא מבוטלת בקרב קהל לקוחות שמראש העיצוב נמצא אצלו במקום גבוה בסדר העדיפויות וב-2011 הוצג הפייסמן במרכב 3 דלתות דמוי קופה.
מבחינת מימדים, הפייסמן שומר על נתונים דומים לאלה של הקאנטרימן למעט במימד הגובה, הודות לגג נמוך וזוויתי יותר. כמו כן, גם האחוריים שונים ומעניקים לפייסמן יציבה כוחנית יותר ופחות בולבוסית.
עם זאת, בניגוד ל-X6, הפייסמן לא זכה להצלחה דומה וניתן להעריך שהגרסה מתוחת הפנים תהיה האחרונה של הדגם.
כצפוי במרכב 3 דלתות ועם מרווח פנימי מוגבל יותר, הפייסמן הוא פחות שימושי ופרקטי מהקאנטרימן, אך בגרסת ג'ון קופר וורקס עם קבינה מעוצבת ובעיקר מנוע מצוין שמפיק 218 כ"ס ומציג ביצועים ראויים, הוא בהחלט עושה חשק וקצת קשה להבין את כישלונו המהדהד.
מסכמים
הקאנטרימן נולד ב-2010 מתוך רצון לשלב בין כמה תכונות מנוגדות לנוכח צורך להגדיל את היצע הדגמים של המותג האופנתי ובעקבות הבנה כי קטגורית רכבי הפנאי היא מקום בו מיני חייבת דריסת רגל.
לכאורה, לרוב חיבורי ה"קומבו" שכאלה, של הכל מהכל, נידונים מראש לכישלון, אבל בקאנטרימן נראה שמהנדסי מיני הטיבו לרקוח מינונים די מדויקים מכל מרכיב בטווח שבין מימדים שמתאימים לתנועה במרחב האורבני לתא נוסעים מרווח, בין התנהגות כביש שובבה וחדה לאופי שמתאים יותר לשימוש משפחתי ובין מראה שמתחבר לעיצוב המיני הקטנטנה המקורית ליציבה ולנוכחות של ג'יפון.
אכן, אין ספק שמעל ל-350 אלף יחידות שנמכרו ברחבי העולם מאז ההשקה מוכיחות שבמיני כנראה הצליחו במשימה.
מתיחת הפנים הקלה שעברה על הדגם אמנם מינורית אבל מחדדת חלק מהנקודות החזקות של הדגם ובהחלט נותנת לו עוד אוויר לנשימה אל מול אין סוף קרוסאוברים קטנים שהציפו את השוק בכל טווחי המחירים בשנים האחרונות, ואל מול הדור החדש של המיני האצ'בק שיוצע בקרוב גם בגרסת 5 דלתות שבוודאי תגזול מהקאנטרימן חלק מהלקוחות.
_
על אף שהקאנטרימן הוזל באופן משמעותי בישראל עם העברת זיכיון היבוא לדלק מוטורס בשנת 2012, עם תג מחיר שמתחיל במעל ל-180 אלף ש' (לגרסת קופר עם 122 כ"ס והנעה קדמית) ומגיע לכמעט רבע מיליון שקלים בקופר S כפולת ההנעה, עם עיצוב שלא ממש התחבב על הקהל המקומי ויציבה שלא העניקה לרוכשיו את תחושת ה"על הגובה" שאהובה כל כך בקרב קהל הלקוחות הישראלי, הוא התקשה לרשום פה הצלחה ממשית.
מתיחת הפנים ככל הנראה לא תשנה את המצב, אך מי שהתרגל או למד לאהוב עם השנים את עיצוב ולא מחפש את הרכב שיתן לו את יחס העלות-תועלת-מרחב-ביצועים הגבוה ביותר לכל שקל, בהחלט יוכל למצוא כאן פרטנר ששומר על ערכי היסוד של מותג מיני, משלב מרווח פנימי ראוי לשימוש משפחתי וכזה שגורם לבעליו לחייך כשהוא פוגש אותו בבוקר בחניה.
הכותב היה אורח מיני