עבור דור שמנהל את חייו בתגיות וסטטוסים עשויה תצורה כזו, שלא החליטה מי היא רוצה להיות, להוות הצעה מבלבלת. כדי להקל לכולם את החיים נגיד כבר עכשיו: במבחן התוצאה היא אכן עונה על הציפיות בהיבט הזה - התצורה של ספייסבק מביאה את השימושיות של מכוניות סטיישן למרכב קומפקטי באופן יחסי (היא קצרה מראפיד סדאן ב-18 ס"מ) כך שבהרבה מובנים היא משלבת בין יתרונות הסטיישן לאלה של ההאצ'בק, אבל מה אומרות האותיות הקטנות?
הקנקן
כבר במפגש הראשון עם הספייסבק קל לגבש דעה על העיצוב החיצוני - הקווים נקיים, נאים ו...קצת משעממים. אין פה גימיקים או ניסיונות נועזים בעיצוב אך לטעמי לפחות היא נראית טוב בהרבה מהראפיד בתצורת הסדאן שמזכירה לי רישום של ילד בן חמש שהתבקש לאייר מכונית.
לספייסבק יש גם גרסת גג פנורמי נדיב מידות שרץ מקו המושבים הקדמיים ועד תא המטען והחלק העליון של הדלת האחורית ממשיך את גימור הזכוכית של הגג ובגרסה זו אפשר להיסחף ולציין שהיא אפילו נראית טוב.
תא הנוסעים הוא מקום שדורש מבט מעמיק יותר. סקודה ניצלה את השקת הספייסבק כדי לבצע מקצה שיפורים מסוים באזור זה של כל גרסאות הראפיד, זאת בעקבות הביקורות הלא מחמיאות לה זכתה הקבינה של גרסת הסדאן בשל איכותה הפושרת.
ראשית טופל המראה הקודר ולמרות שגם את גרסת הסדאן ניתן היה להזמין עם תא נוסעים בשני גוונים, כעת נוספו מספר גימורים ופס שעובר לרוחב התא מאלומיניום מוברש, מתכת מט או שחור מבריק, המצליחים לשפר במשהו את התחושה הפשוטה של סביבת הנהג.
גם גלגל ההגה הוחלף באחד בעל שלוש צלעות, המציע שליטה מלאה על מערכת השמע ותצוגת מחשב הדרך, כמו גם על תפריטי המדיה. גם בגלגל ההגה ניתן לבחור בין שלושה גימורים שונים לצלעות שלו, וכן נוספו שקעי AUX ו-USB לחיבורי נגני מוזיקה וטלפונים סלולריים.
המושבים עצמם שופרו ונוספו אפשרויות ריפוד חדשות וסוף סוף נוספה שליטה בחלונות האחוריים מהחלק הקדמי של הרכב (כן, זה מפתיע, אבל זה לא קיים בראפיד סדאן).
בסקודה טוענים שגם רמת החומרים והדיפונים שודרגה. מצד אחד אין ספק שכעת אזור המחיה של הנהג פחות זועק שמדובר ב"מכונית תקציב", אך מאידך הפלסטיקה עדין נוקשה ומעט חלולה.
המושב האחורי מרווח וטוב. כמו בגרסת הסדאן, יש מקום לשני מבוגרים, הברכיים והרגליים לא מקופלות בחוסר נוחות והמושב עצמו נוח יותר. בנוסף לכך, כאן בתצורה זו שופר מרווח הראש, אחת מהחולשות של גרסת הסדאן, והוא נותר מצוין גם כאשר גג השמש הפנורמי סגור.
תא המטען של הספייסבק עם 415 הליטרים שלו אולי נשמע כמו פשרה לעומת 550 הליטרים האדירים של גרסת הסדאן, אבל הוא עדיין גדול יותר ובפער ניכר מאלה של גרסאות ההאצ'בק של משפחתיות קומפקטיות אחרות. הוא מרווח למדי, הפתח שלו גדול ושימושי ורק סף ההטענה גבוה מדי במקרה שצריך להניף פנימה מזוודה כבדה, שישיית מים וכדומה. לחלל האחסון יש רצפה כפולה, שבתור גימיק שימושי להפליא יכולה להיות דו צדדית – ריפוד בצד אחד ואם הופכים אותה היא מציעה רצפה קשיחה להנחת חפצים מלוכלכים או כאלה שעלולים לפגוע בריפוד.
אה, כן, יש גם מגרד קרח נשלף לשמשות שמגיע כסטנדרט ומאוחסן בגב דלתית התדלוק – חשוב במיוחד ללקוחות הפוטנציאלים באילת...
מה שיש בו
למרות היותה חדשה, הראפיד לא עושה שימוש בפלטפורמת ה-MQB המודולרית והעדכנית של פולקסווגן, וכאן מדובר במישמש המשלב בין פלטפורמת הפולו הנוכחית מלפנים ובאוקטביה דור ראשון מאחור.
לטענת סקודה, במסגרת השיפורים שעברה הראפיד, במקביל להשקת הספייסבק והמיני מתיחת פנים של הסדאן טופלו המתלים ומערכת ההיגוי.
יחידות הכוח הרלוונטיות אלינו הן ה-1.2 וה- 1.4 ל', שתיהן מסדרת ה-TSI המוגדשת.
לראשונה 105 סוסים ומשום מה בראפיד היא מוצעת רק בשילוב תיבת הילוכים ידנית בת שישה יחסי העברה.
בשנייה 122 סוסים ותיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמד (DSG).
המנוע הקטן יותר בהחלט גמיש ונעים, אבל נדרשת הורדת הילוך כאשר רוצים לבצע עקיפה בכביש מהיר או בעליה. הוא לא נושם בטבעיות במהירויות גבוהות וגם תיבת ההילוכים הידנית סובלת מיחסי העברה קצרים מדי.
המנוע הגדול יותר והרלוונטי אלינו כבר מציע יותר "בשר" ומעניק לספייסבק קצב תנועה שלא מתקשה להעביר אותנו מרחקים במהירות גבוהה ועם די והותר עתודות. הגמישות של מנוע הטורבו הזה נפלאה (20.4 קג"מ החל מ-1,500 סל"ד למי שחייב מספרים). הוא מספק תאוצה טובה מאוד לכל אורך קשת הסל"ד וכמובן שתיבת ההילוכים המתוחכמת כפולת המצמד מסייעת לו בחילוץ המיטב.
גם מערכת ההגה הוחלפה. כעת יש כאן הגה חשמלי לחלוטין בניגוד לזה החשמלי-הידראולי של הראפיד סדאן המוכרת. התגובה שלו להפניה טובה והוא נוח מאוד בתמרונים עירוניים. המשקל שלו לא ממש שונה משל הגה רגיל אבל כצפוי אין פה משוב של ממש.
למעשה, ואני אתייחס לזה בפסקה קצרה בלבד, ממש כמו כל המסר היעיל, השימושי והפרקטי שלה – לסקודה ראפיד ספייסבק אין שום יומרות דינמיות מעבר להגעה הביתה בשלום. כך היא תוכננה, כך נבנתה וכך היא מתנהגת.
בקרוב אצלנו
היא יוצאת ממנו כמוכנית מוצלחת יותר בהתאם ליעוד המקורי שלה, עם הופעה מודרנית ונאה, תא נוסעים מרווח ומשופר בהיבט של תנאי המחיה בו, שימושיות משפחתית שלא על חשבון גדילה בממדים וכמובן, אחד הקלפים החזקים שלה - יחידות הכוח המוצלחות של פולקסווגן.
החסרונות נותרו נוחות נסיעה שאמנם השתפרה אך עדיין לא מיטבית ויכולות דינמיות פושרות עד קרירות. החיסרון הראשון, במפתיע, לא ממש מפריע לרוב האנשים ועל החיסרון השני הם יגיבו ב"תהיה בריא ותשתה מים" כשתנסה להסביר להם מה זה אומר, כך שבשורה התחתונה יש כאן מכונית נכונה ומוצלחת שהשאלה אם נראה אותה במספרים נאים על הכבישים נוגעת פחות לאיכויות הטרומיות שלה ויותר מכל לתמחור שלה.
דבר במספרים נכון לעכשיו, התמחור של ראפיד ספייסבק עדיין אינו סגור ונתון למשא ומתן, אולם השאלה המרחפת מעל תג המחיר הצפוי מסקרנת במיוחד בשל הנסיבות הלא פשוטות של מיצוב ותמחורמחירה (המופרז, יש לומר) של ראפיד סדאן 1.4 מתחיל ב-118 אלף שקלים. אם הספייסבק תגיע עם תג מחיר מעל לסכום זה היא תאלץ להיות מאוד מאוד אטרקטיבית מבחינת האבזור (גג פנורמי, ריפוד מפואר, אבזור מקסימלי וחישוקים גדולים), בהתחשב בכך שמשפחתית מוצלחת ורבת מוניטין כמו טויוטה קורולה הנוכחית מתחילה ב-124 אלף שקלים ושאר המשפחתיות עולות 128 אלף שקלים. אם הספייסבק תתומחר מתחת למחיר הסדאן זו תהייה הודאה בכך שמחירה של הסדאן היה מלאכותי מלכתחילה, שכן ספייסבק היא מכונית משודרגת וחדשה שלכאורה אמורה לעלות יותר (כך גם המצב בשווקים באירופה). יתרה מכך, מהלך שכזה עשוי ליצור לצ'מפיון היבואנית בעיה מול ציי הרכב והלקוחות הפרטיים שכבר רכשו אלפי יחידות של ראפיד סדאן שעלולות בן לילה לספוג מכה משמעותית לערך השוק שלהן. |