הפורסטר של סובארו הוא מראשוני הג'יפונים או הקרוסאוברים, כפי שהם מכונים כיום. אלא שלהבדיל מרוב מתחריו ששמו בשנים האחרונות יותר דגש על מראה קשוח מאשר באמת על היכולת בפועל, לפורסטר, מאז הושק ב-1997, היה מראה מנומנם ואנמי, אבל יכולות בכביש ובעיקר בשטח מעל המתחרים. עם מראה שהזכיר בעיקר סטיישן מוגבה ולא רכב שטח אופנתי הוא הוכיח שוב ושוב שהילד הכי נמוך בכיתה יכול להפתיע, להגיע הכי רחוק במעלה ההר ולסיים הכי מהר את הכביש המפותל.
האופי הזה קנה לפורסטר לא מעט מעריצים מושבעים ואפילו כאן בלבנט הוקם מועדון לבעלי פורסטר שמטיילים בכל הארץ, לא משהו שקרה עם הלקוחות של טויוטה ראב4, הונדה CRV ושות'.
בחלוף השנים הפכה קטגורית רכבי הפנאי לרחבה יותר וכיום אין כמעט יצרן רכב שמכבד את עצמו שלא מעמיד ג'יפון מרשים למראה באולם תצוגה. רובם אמנם רק נראים קשוחים ובניגוד לפורסטר מלבינים כשהם רק מריחים כורכר, אבל בסובארו הבינו לפני כמה שנים שהם חייבים לנסות להשתדרג גם בכל הקשור למראה וכבר בדור הקודם הפך הפורסטר למוחצן יותר, גבוה יותר ובעיקר בעל מראה מודרני יותר.
אחרי חמש שנים הפורסטר השלישי כבר התחיל להתיישן ובסובארו הבינו שנדרש מחליף. כעת, על הדור הרביעי של הפורסטר מוטלת משימה כבדה, כשמצד אחד עליו להצליח לשמור על האופי המסורתי ששבה את לב קהל הלקוחות הנאמן ומצד שני לפנות לקהל לקוחות חדש, שהכרחי לסובארו כמו אוויר לנשימה, בזכות שיפור המראה ותא הנוסעים.
ברמה המקומית הפורסטר הוא הסנונית הראשונה שמבשרת על קו הדגמים החדש בראשות האימפרזה שצפוי להגיע בזמן הקרוב ארצה ולהוציא את יפנאוטו היבואנית מהבוץ העמוק אליו נקלעה.
עיצוב ותא נוסעים
גם בדור החדש הפורסטר כנראה לא יזכה בתחרות מלכת היופי, בטח אל מול מתחרים כל כך בולטים כמו מאזדה CX5 וקיה ספורטאז'.
על אף שניכרת השקעה עיצובית בפרונט הכולל תפיחות על מכסה המנוע, פרט לכך, הן בפרופיל והן באחוריים, הפורסטר נשאר דומה מדי לדגם הקודם ובעולם המודרני זה ממש לא מספיק כדי למשוך את הרוב המכריע של הלקוחות של סגמנט רכבי הפנאי.
באופן אישי אני דווקא אוהב את החזרה הזו לחזית הרבועה שמזכירה את הדור הראשון של הפורסטר כמו גם את העדרם של פגושים מנופחים מדי ומופעי תאורת לד מוחצנים שהפכו לנחלת הקרוסאוברים המפונפנים של העשור הנוכחי, אבל כאמור בעיני הרוב הפורסטר החדש הוא עדיין אנמי למדי בקטגוריה בה לאפקט ההגעה יש משקל משמעותי בבחירה.
בתא הנוסעים נרשם שדרוג מבורך. החומרים ברובם איכותיים יותר ושילוב הצבעים נעים לעין, ואולי חשוב מכך: המרווח השתפר (בזכות בסיס גלגלים שהתארך ב-2.5 ס"מ לכדי 264 ס"מ), תנוחת הנהיגה הפכה גבוהה ושולטת בזכות הגבהת המושבים (ובעיקר זה של הנוסע) ושטחי חלונות גדלו ומכניסים הרבה נוף לתא הנוסעים.
עם זאת, לא הכל מושלם. המושבים צרים מדי ומספקים תמיכה בינונית, במקומות נסתרים יותר יש תזכורת לפלסטיק היפני האופייני, פתח ההטענה של תא המטען גבוה מעט ומשענת יד לנהג וכן משענת יד אמצעית לנוסעים מאחור מגיעות רק ברמת האבזור הגבוהה יותר XS שעולה עוד כמעט 30 אלף שקלים.
ואם באבזור עסקינן, רמת הגימור X הבסיסית ענייה יחסית ובעוד שיש בה הגה מצופה עור (שיפור מחייב לעומת ההגה הפלסטי בדגם הקודם) עם שליטה על מערכת השמע, דיבורית בלטות' ובקרת שיוט, חיבור USB, חלונות אחוריים מושחרים ו-7 כריות אוויר, היא מגיעה, למרות תג מחיר של 190 אלף שקלים, עם בקרת אקלים מכנית לא מפוצלת, לוח שעונים פשוט וחישוקי גלגל עשויים ברזל.
דגם XS כולל את כל מה שחסר לנו ברמה הבסיסית (חישוקים קלים, בקרת אקלים דיגיטלית ומפוצלת ולוח שעונים נאה יותר עם רקע לבן) ובנוסף מושב נהג חשמלי, חימום למושבים הקדמיים, חלון שמש גדול, מסך למחשב הדרך עם תצוגה צבעונית על שלל המערכות ומצלמת רוורס.
בכביש
יחידת הכוח זהה לזו של הדגם הקודם, 2.0 ליטר בהספק 150 כ"ס, אך תיבת ההילוכים המיושנת בעלת 4 יחסים הוחלפה בתיבה רציפה כמו ב-XV. כמו כן נוספה מערכת Stop&Start טובה יחסית המדוממת את המנוע בעצירה ומשפרת את צריכת הדלק, בעיקר בנסיעה עירונית.
על הכביש הפורסטר מרגיש הרבה יותר זריז ונמרץ מהדגם הקודם, תיבת ההילוכים מביאה במהירות את המנוע לרצועת הכוח אך למרות זאת עם עוד כמה סוסים המצב היה בהחלט טוב יותר. כמו כן, גם רעש המנוע בסל"ד גבוה מעט צורם.
המתלים הוקשחו לעומת אלה בדגם הקודם וזה פוגע מעט בנוחות הנסיעה במהירות נמוכה בכביש גלי ומשובש, אך בכל מקום אחר הפורסטר החדש שומר על ריסון מצוין. גם אחיזת הכביש טובה יותר מהדגם הקודם (ומרוב מכוניות המנהלים) והוא נשאר אדיש לרוב הניסיונות לדחוק אותו אל המגבלות.
ההגה אמנם מציע משוב משופר מבעבר ומעניק תחושת משקל טובה יותר, אך תקשורת אמיתית עדיין לא קיימת כאן.
השיפור המרשים ביותר בדגם החדש הוא יכולת השיוט שהשתפרה משמעותית. בידוד רעשי הדרך והרוח טוב מאוד וגם המנוע כמעט ולא נשמע, ב-100 קמ"ש הוא נח על 1,750 סל"ד בלבד.
דגם XS נבדל מהגרסה הבסיסית וכולל גם את מערכת Si Drive המציעה שני מצבי נהיגה, רגיל וספורטיבי, כשזה האחרון משנה את ניהול המנוע, תגובת הדוושה ותיבת ההילוכים והופך את כל החבילה לנמרצת יותר. הגרסה הבכירה כוללת גם משוטים להעברת הילוכים מההגה שהופכים את הנהיגה בכביש הררי למהנה ונשלטת יותר. ברמה הגימור הבסיסית יש רק מצב L בתיבה שמשנה את ניהול תיבת ההילוכים ומעלה את סיבובי המנוע, אך הוא הרבה פחות יעיל ומדויק להשגת בלימת מנוע בירידות או כדי להכניס את המנוע לרצועת הכוח בכניסה לפניות למשל.
בשטח
פורסטר תמיד הצטיין ביכולת השטח שהייתה מעל המתחרים ולא ביישה גם בהשוואה לרכבי שטח של ממש. להבדיל מהתרככות מתחריו שהתרחקו יותר ויותר מיכולות כלשהן בשטח לאורך השנים, בפורסטר החדש סובארו מבטיחה דווקא שיפור בנושא זה בזכות מרווח גחון שגדל בחצי ס"מ ל-22 ס"מ וזוויות גישה ונטישה טובות (26/25 מעלות בהתאמה). להשקה המקומית תכננה סובארו מסלול שטח באורך 50 ק"מ ממצפה רמון על שפת המכתש לכיוון גבעת געש, מעלה נוח, השבילים המהירים של המכתש, נחל ארדון, מעלה דקלים ודרך נחל גוונים חזרה לכביש. חובה להוריד את הכובע בפני אנשי סובארו שהעזו לקחת חבורת עיתונאים למסלול שטח לא פשוט שעשוי לאתגר גם רכבי שטח קשוחים והציב את הפרוסטר בגבול היכולת שלו. עם זאת לא נרשמו שום נזקים, פרט לפדיחה קטנה של עבדכם הנאמן (ושוב סליחה מאנשי סובארו שטראוס הנפלאים בחיפה).
בשבילים המהירים הפורסטר מזכיר את הגנים הסובארויים של פעם, מהימים בהם החברה היפנית שלטה ביד רמה באליפות העולם בראלי. עם הנעה כפולה קבועה הייחודית בקטגוריה (בשאר הג'יפונים עם הנעה כפולה מדובר בפלטפורמת הנעה קדמית המעבירה כוח אחורנית רק בחלק קטן מהזמן על פי דרישה) הפורסטר מציע אחיזה גבוהה גם בשבילים חלקים, המתלים הנוקשים שלא מתרגשים גם מבורות או מחריצים מרושעים ומשאירים את הפורסטר אדיש לחלוטין גם במהירות נסיעה חסרת תקינות פוליטית גם בכביש. התלונה היחידה בשביל המהיר היא על בקרת היציבות שנשארת היסטרית וגורעת מפוטנציאל ההנאה. בשטח חולי היא אפילו מפריעה עוד יותר וממש חונקת את המנוע. הרשימה אותנו גם היכולת בשטח טכני, מרווח הגחון הנדיב (יחסית) שיחד עם הפגושים הרחוקים מהקרקע ובקרת המשיכה מהירת התגובה אפשרו לצלוח בקלות הצלבות צירים ומעלות דרדרתיים עם רמת אחיזה נמוכה. מערכת X Mode המגיעה בדגם XS מציע גם מערכת בקרת ירידה במורד. המערכת אפקטיבית ביותר ומשנה את רגישות תגובת הדוושה ובקרת המשיכה והיא מקלה עוד יותר את עבודת הנהג בשטח טכני.
סיכום
פורסטר החדש טוב יותר מקודמו כמעט בכל סעיף. תא הנוסעים הפך מרווח ואיכותי יותר, היכולת בכביש השתפרה הן בבידוד הרעשים והן בהתנהגות הכביש, יכולת השטח, להבדיל ממתחריו, לא נפגעה ואפילו השתפרה וגם צריכת הדלק של 11 ק"מ לליטר בתנאי המבחן הדורשניים הפתיעה לטובה.
הביקורת היא על נוחות הנסיעה המעט נוקשה והאבזור הדל בגרסת X הבסיסית.
מצד אחד, דווקא היום בעולם בו המכוניות הולכות ונהיות יותר ויותר דומות האחת לשניה, מצליח הפורסטר גם להשתדרג וגם לשמור על הזהות שלו עם הרבה אופי וקסם שקנו לו את המוניטין הטוב בעשור וחצי האחרון.
מצד שני הוא עדיין סובל ממראה מגושם ולא קרבי מספיק ועם תג מחיר המתחיל ב-190 אלף שקלים לגרסת X הבסיסית (218 אלף ל-XS) הוא בוודאי לא ממש יוכל לנגוס בנתח השוק של רכבים כמו מאזדה CX-5 וקיה ספורטאז', אבל בעבור מי שמחפש תכולה ותוכן אמיתי ולא רק עטיפה יפה וסמל סטטוס – הפורסטר החדש הוא בחירה טובה מאי פעם.
>>ראש בראש: קיה ספורטאז', מיצובישי אאוטלנדר וקיה ספורטאז' במבחן השוואתי