לאחר יותר מעשור בו מאזדה שלטה בשוק הרכב הישראלי ללא עוררין, השנה, אם לא יתרחשו הפתעות בלתי צפויות, יונדאי תכבוש לראשונה את הפסגה ותהפוך למותג הנמכר בישראל.
אמנם חשוב להזכיר שאיבוד הגובה של מאזדה נובע גם מסיבות שהן מעבר לאיכות של רכב זה או אחר כמו שער מטבע (הין היפני) גבוה ולא תחרותי, הצונאמי ביפן והעובדה שחלק גדול מציבור המשתמשים במכוניות משפחתיות כבר עשה כבר סיבוב אחד (ולעיתים שניים) על ה-3 שנמצאת איתנו, פחות או יותר באותה תצורה, כבר מאז שנת 2004.
מצד שני אי אפשר לתלות את הזינוק של יונדאי רק בשער מטבע (דולר) נמוך המאפשר ליבואנית יותר גמישות מול ציי הרכב ומגוון הדגמים הגדול וחייבים לציין שהמכונית שהייתה פעם ברירת מחדל למי שלא יכול היה להרשות לעצמו משפחומטית יפנית עומדת היום ומסתכלת למתחרות מכל ארץ מוצא בגובה העיניים.
מתוך שלל הדגמים של יונדאי בישראל דווקא בסגמנט החשוב ביותר, המשפחתיות הקומפקטיות, חסרה לחברה בשנים האחרונות מכונית כמו שמר ישראלי באמת אוהב: סדאן עם תא מטען נפרד.
אמנם ה-i30, למרות מבנה האצ'בק, הצליחה להגיע למספרים יפים אך לכל היה ברור שכדי לעקוף את ה-3 בצמרת ולהפוך למכונית של מר ישראלי נדרש תא מטען נפרד.
ועכשיו הוא כאן, עם נפח של 485 ליטרים ב-i35 החדשה שנוחתת השבוע על כבישי ישראל.
מתרשמים
סדרת דגמי ה-i של יונדאי נחתה כאן עם ה-i30 בשנת 2008 וסימנה את המהפך הגדול שעברה החברה הקוריאנית בעיצוב, בתכנון ובטכנולוגיה, מגמה שהתעצמה עם השקת רכב הפנאי ה-ix35 שהפגין נוכחות בשטח עם עיצוב מוחצן בעל שלל זוויות וקימורים.
ה-i25 שנחתה כאן לפני מספר חודשים המשיכה את אותה מגמה והייתה לתת משפחתית הכי מועצבת בציון.
ה-i35 החדשה מגיעה לכאן אחרי שהושקה לפני כשנה בארצות הברית ובקוריאה, מציגה מבנה סדאן לא קופסתי ומזכירה מאוד בעיצובה את ה-i25.
מקדימה היא מרשימה עם יחידות תאורה צרות הנמשכות לאחור, סבכה וכונס אוויר נוטים קדימה וכן פנסי ערפל וכנפיים תפוחות המעניקים למכונית מראה אגרסיבי וספורטיבי. גם במראה זוויתי נוצרת תחושה של משפחתית נאה מאוד. עם זאת, במראה צידי ואחורי, לטעמנו לפחות, העיצוב פחות מרשים ונראה מעט מתאמץ מדי וכולל זוויות וקימורים מעט מוגזמים.
עיצוב הדשבורד מנסה להמשיך את הקו העיצובי החיצוני המיוחד אך בשילוב חומרים פשוטים ומאוד פלסטיים למראה התוצאה, מה לעשות, לא מוצלחת במיוחד. עם קונסולה מרכזית בעיצוב מקומר מתחכם ומיותר, שעון זמן פשוט שנראה שהגיע מעודפי מלאי, מתגים להפעלת המזגן בהשראת רדיו טייפ מהאייטיז ופתחי אוורור הממוקמים נמוך מדי אל מול ברכי הנהג והנוסע.
הדשבורד ללא ספק מצטייר כנקודה החלשה של המכונית גם ביחס לדשבורד המוצלח בהרבה של אחותה המבוגרת ה-i30.
בצד החיובי ניתן לציין את דוושות האלומיניום שנראה שנלקחו היישר ממכונית כמו פורשה, את המרווח המצוין ליושבים מקדימה והטוב ליושבים מאחור (מאחור מרווח הראש מעט מוגבל לנוסעים בגובה מעל ל- 1.8- מטר), המושבים הנוחים ואבזור כמו מערכת שמע עם חיבור לנגנים, מחשב דרך, הגה מצופה עור עם שליטה על מערכת השמע ובקרת השיוט המגיעה כסטנדרט בכל רמות הפאר.
רמת הפאר הגבוהה מציעה בנוסף גם חלון שמש חשמלי, חישוקים קלים, בקרת אקלים מפוצלת וריפוד מושבים המשלב בד ועור.
מפרט הבטיחות כולל מערכת בקרת יציבות מתקדמת שיכולה אף לעשות תיקוני היגוי קלים ו-6 כריות אוויר.
לידיעת ההורים לילדים קטנים, כרית האוויר בצד הנוסע לא ניתנת לניתוק.
יחידת ההנעה כוללת גרסה משופרת של מנוע ה-1.6 ליטרים המוכר מה-i30 שכעת, בשילוב מערכת תזמון שסתומים משתנה כפול וסעפת בתכנון מתקדם, מפיק, לטענת יונדאי, הספק מרשים של 132 כ"ס ומומנט של 16.1 קג"מ. בשילוב גיר אוטומטי חדש עם 6 יחסי העברה עם אפשרות לתפעול ידני ה-i35 החדשה מציגה נתון צריכת דלק רשמי משולב של כ-14 קילומטרים לליטר ונתון פליטת מזהמים נמוך יחסית לסגמנט הממקם את המכונית בדרגת זיהום 4.
נוסעים
על הכביש היונדאי מתגלה כמכונית נוחה למדי המציעה פשרה מוצלחת בין נוחות לקשיחות.
היא מצליחה לחסוך מנוסעיה חלק מנפלאות הסלילה של מע"צ ולשמור על קצב תנועה מהיר. אך למרות נתוני הספק מאוד מרשימים ויכולת שיוט נינוח במהירויות ממש גבוהות התחושה במציאות היא שעדר הסוסים שלרשותך קטן או לפחות צנום יותר ולמרות תיבת העברה לא עצלנית יכולות ההאצה וזמינות הכוח לא מתעלות מעל אלו של מתחרותיה המרכזיות, שלפחות על הנייר אמורות לסבול מנחיתות ברורה.
שלא תטעו ה-i35 בהחלט לא תבייש את בעליה בפורמולה המשפחומטיות אך עם רגל ימין נעוצה ברצפה ציפינו ליותר און.
מגבלות האחיזה שלה בהחלט גבוהות וההגה שלה, למרות היותו אילם כמו מרבית חבריו החשמליים, מצליח להיות מדויק אך צמיגים ירוקים עם דגש לחיכוך נמוך ומתלה אחורי מעט מיושן ובולמים רכים יחסית מעניקים ליונדאי המשפחתית תחושה קצת פחות מהודקת, פחות דינאמית ופחות מהנה לנהיגה מזו של חלק ממתחרותיה, כולל אחותה הותיקה ה-i30. על אף הנאמר חשוב לציין שביכולתה של ה-i35 לתקוף פניות במהירות גבוהה יותר ממה שכל נהג משפחתי ככל הנראה יצטרך אי פעם.
צריכת הדלק סבירה ועם רגל כבדה על הדוושה בעיקר בנסיעה בין עירונית הi35 הצליחה לחלץ כ-11 קילומטרים לכל ליטר של דלק.
ציון של 5 כוכבים במבחני הריסוק הקוריאנים (לא נבחנה על ידי NCAP האירופאי)
המושבים שהרשימו בחניה ממשיכים להיות נוחים גם לאחר כמה מאות קילומטרים והמזגן, למרות פתחי האוורור הנמוכים בגובה הברכיים שמקפיאים את הרגלים והידיים האוחזות בהגה, מצליח להגיע גם לחלק הגוף העליון של הנוסעים ולקרר היטב את כל חלל המכונית למרות טמפרטורה של מעל ל-40 מעלות בחוץ. גם מד חום המנוע לא מתרגש מהחמסין וגם לאחר נהיגה ממושכת עם רגל נעוצה ברצפה. חום המנוע לא עובר לרגע קו האמצע.
מסכמים
יונדאי ממשיכה בנחישות להוכיח שהכוונה שלה להפוך בתוך שנים ספורות למותג השלישי בגודלו בעולם רצינית לחלוטין וכמו מרבית הדגמים שהחברה הציגה בשנים האחרונות גם ה-i35 היא עוד שלב מכובד בדרך להגשמת שאיפתה של יונדאי להיות לטויוטה הבאה.
למרות שעל עכוזה המעוצב, לבד מהכיתוב i35, אפשר גם לפגוש את שמה של המכונית בשוק האמריקאי "אלנטרה", שם שלא זכור לטובה בדברי הימים של עולם הרכב בישראל, לא יהיה קשה להעריך שבניגוד לקודמתה האלנטרה i35 החדשה תתקבל באהבה על ידי מר ישראלי ותתמקם בצמרת המכירות בישראל ובכך תעניק ליבואנית, חברת כלמוביל, דחיפה נוספת לתנופה הגדולה בה היא מצויה בכל מקרה.
למעט דשבורד מאכזב ה-i35 לא סובלת משום חסרון בולט ומצליחה להתמודד בצורה מרשימה ביותר אל מול מתחרותיה בכל הסעיפים כשבנושאים כמו מרחב פנימי ונפח תא מטען היא בהחלט בולטת לטובה. ה-i35 מוצעת ב-2 רמות גימור inspire שמתאימה בעיקר לציי רכב ו-supreme מאובזרת יותר הכוללת חישוקים קלים, חלון בגג ובקרת אקלים ומיועדת להמכר יותר ללקוחת פרטים. תג המחיר, למרות שער דולר נמוך ביותר, לא במפתיע מיישר קו עם נבחרת המשפחומטיות עם 120 אלף שקלים לדגם הבסיסי ו-124 לדגם המאובזר.
האם מדובר בדגם שכמו ה-3 של מאזדה בזמנו ישנה את חוקי המשחק בסגמנט החשוב ביותר בשוק הרכב הישראלי? לא בטוח, אבל ללא כל ספק מדובר באחד השחקנים המרכזיים שיתחרו על ליבו של מר ישראלי בשנים הקרובות.
>> נבחרת הליסינג של ישראל