דונמים של פח, צמד דלתות ענקיות ומנוע אדיר נפח היו בבסיס ה-DNA של מכונית הקופה האייקונית של קדילאק, הקופ-דה וויל, אך למרות אורך של כמעט 6 מטרים היא לא הייתה מרווחת במיוחד, על אף מנועי וי 8 בנפחים של בין 4.5 ליטרים (בגרסאות הצנועות) ל-8.2 (!) ליטרים בגרסאות הבכירות היא גם לא הייתה חזקה או מהירה במיוחד ועל התנהגות הכביש של היאכטה העצומה הזאת כדאי שבכלל לא נדבר.
אומרים שזר לא יבין זאת ואכן לדעת האירופאים וגם לדעתנו פה בלבנט הקופ-דה-וויל ביטאה באופן המדויק ביותר את כל מה שחשבנו שרע במכוניות האמריקאיות אבל האמריקאים היו מאוהבים בה, במושבים שהזכירו כורסאות טלוויזיה רכות, במזגן החזק ובמנוע המגרגר שהיה משייט בסיבובי עבודה נמוכים על הפרי וויי.
אמריקה מנסה ללמוד מאירופה
בסופו של דבר אפילו הפטריוטים האמריקאים האדוקים ביותר התחילו לפזול לצדדים ולראות שמעבר לים מייצרים מכוניות פאר אחרות לגמרי ויעלות בהרבה. הניסיון של תעשיית הרכב האמריקאית להתאים את עצמה לעידן החדש היה פתטי במיוחד בתחילת הדרך ובאופן פלאי הצליח לשלב בין הרע מכל העולמות. לקח לאמריקאים לא מעט שנים ואובדן הבכורה בכמעט כל הסגמנטים עד שבשנים האחרונות השכילה תעשיית הרכב האמריקאית לשלב בין היתרונות של כלי הרכב מאירופה ומהמזרח לטעם של הצרכנים האמריקאים.
קדילאק, שבעבר הייתה סוג של שם נרדף ליוקרה ואיכות הייתה צריכה לבנות למעשה את השם שלה מחדש. בהנהלת ג'נרל מוטורס הבינו שאם קדילאק רוצה להצליח במילניום השלישי היא אמנם יכולה לכלול מאפיינים שקהל היעד המרכזי באמריקה אוהב אבל צריכה להיות גם מסוגלת להסתכל למותגי היוקרה האירופאים בגובה העיניים.
הניסיון הראשון שבאמת הצליח לעמוד בדרישות הללו היה ה-CTS שהוצג ב-2003 וסימן את החזרה של קדילאק להנעה אחורית ולמנועים חזקים והדור השני שהוצג ב-2008 כבר הלך עוד צעד אחד קדימה בדרך למכונית סאלון אמריקאית באמת ראויה.
דגם הספורט, ה-CTS-V, שצויד במנוע עם מגדש העל של השברולט קורבט ובמערכת מתלים משודרגת נשלח למסלול נורובורגרינג הגרמני והצליח להשיג זמני הקפה טובים יותר מכל מכונית סאלון ספורטיבית מבית ב.מ.וו, מרצדס או אודי ורק פורשה הצליחה לאחר זמן ומאמצים לגזול ממנו את הבכורה בקטגורית הסדאן הספורטיביות עם הפנמרה טורבו שעולה יותר מפי 2 ממנו.
השנה, אחרי שנים ללא מכונית קופה משמעותית, קדילאק השיקה גרסת קופה לCTS.
לא חתיכה קלאסית אבל בהחלט מושכת
מבחינה חיצונית ללא ספק הצליח להם. ה-CTS קופה היא אולי לא היפהפיה קלאסית אבל כמו בחורה שהיא לא בדיוק הטעם שלכם אבל יש לה חיטובים מרשימים ונוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה, כך גם הקופה מעוררת ריגוש כשהיא לוקחת את קווי העיצוב המחודדים של הסדאן עוד כמה צעדים קדימה. אמנם עד לשמשה הקדמית אין כמעט הבדלים מול עיצוב הסדאן למעט ג'נטים עצומים בגודל 19', אבל מה שקורה מקו השמשה הוא כבר משהו אחר לגמרי עם שמשה הנמשכת בחדות אחורנית, גג מונמך, כנפיים תפוחות מאוד, יחידות פנסים צרות וארוכות, חלון אחורי כמעט אופקי ובעיקר פגוש אחורי סופר אגרסיבי עם פתח אגזוז מאיים ודפיוזר ותא מטען במבנה זוויתי מחודד. בקדילאק, אגב, טוענים שאת ההשראה לעיצוב הם קיבלו מחץ וקשת. לאחדים מאיתנו היא קצת הזכירה רובוטריק.
הקופה אמנם קצרה בכ-10 סנטימטרים ונמוכה בכ-5 סנטימטרים מגרסת הסדאן אך עדיין מדובר במכונית גדולה למדי הנמתחת לאורך של 4.8 מטרים.
מתחת למכסה המנוע אנו פוגשים מנוע הוי 6 בנפח 3.6 ליטרים המוכר של קדילאק שמצויד בהזרקת דלק ישירה ותזמון שסתומים משתנה המחלצים ממנו הספק של 304 כ"ס ומומנט מרשים של 37.8 קג"מ. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית רגילה עם 6 יחסי העברה ואפשרות לתפעול ידני, בארצות הברית מוצעת גם גרסה ידנית. גרסת הסופר ספורט CTS-V קופה המצוידת במנוע וי 8 בנפח 6.2 ליטרים שמפיק 556 כ"ס תגיע על פי הזמנה מיוחדת בהמשך השנה.
לא חסכו באבזור
תא הנוסעים מציג עיצוב מרשים המצליח לשלב בצורה די משכנעת בין יוקרה לספורטיביות וכולל הרבה עור, עץ וכמובן שלל אבזור וגאדג'טים כמו כניסה ללא מפתח, מתגי דלתות חשמליים, מערכת מולטימדיה משוכללת הכוללת GPS, מצלמה אחורית ומסך המתרומם חשמלית ממרכז הקונסולה, מושבים קדמיים עם קירור וחימום, התנעה מרחוק וגם דברים שהפכו לסטנדרט ברמות הללו כמו בקרת אקלים מפוצלת, הפעלת אורות אוטומטית ובקרת שיוט.
אבל לא הכל מושלם. המושבים הקדמיים שנראים מרשימים למדי התגלו כבעלי משענת קשה ונפוחה באופן שמצריך הסתגלות, הכניסה למושב האחורי, שאגב מפתיע במרווח רגלים וראש סבילים לאנשים לא גבוהים מדי, מסורבלת מאוד, הקונסולה המרכזית עשויה מפלסטיק פשוט בגוון כסוף שנראה זול בהשוואה למכלול ולמרות שאפשר להכנס לרכב ללא שימוש במפתח, כדי להניע את הרכב צריך עדין לסובב את הסוויץ' שבו תקוע סוג של מפתח קבוע.
למרות גודלה של המכונית והויתור על גלגל רזרבי לטובת ערכת ניפוח, חלל תא המטען מסתפק בנפח של 297 ליטרים, כמו במכוניות סופר מיני.
מרשימה בכביש הפתוח
על הכביש ה-CTS קופה מתגלה כמכונית מאוד נעימה לנסיעה. המנוע מוכן לספק הרבה כוח לגלגלים בכל רגע נתון ולמרות מימד הגודל שלה והראות המאוד מוגבלת לאחור ניתן להתרגל בקלות למימדים גם בתנועה צפופה, מה גם שעם לוק כמו שלה מרבית הנהגים מעדיפים, ליתר ביטחון, לא להתעסק איתך ולתת לך להשתלב.
בכביש הבינעירוני הקופה נעימה ביותר לשיוטים, היא קרוזרית אמיתית שמתאימה לנסיעות ארוכות בכבישים האמריקאיים האין סופיים ולמרות שכיול המתלים ללא ספק פונה לכיוון הנוקשה כל עוד האספלט הוא ברמה סבירה נוחות הנסיעה מצוינת והיא מצליחה לגמוע מרחקים במהירות גבוהה, בקלילות ובנעימות.
גם במאוצים היא בהחלט מרשימה. אמנם לא בטוח שניתן להגיע לנתון הרשמי של 5.8 שניות למאה (ניסינו ולא הצלחנו לרדת מ-6.4 שניות) אבל ללא ספק יכולת ההאצה שלה מאוד מוחשית בכל מהירות. בקצה טווח הסל"ד היא קצת מאבדת נשימה וממתינה בקוצר רוח למעבר להילוך הבא ולטווח הסל"ד שבין 3500 -5000 בו היא במיטבה. הגיר האוטומטי מתפקד טוב, גם השליטה הידנית באמצעות הכפתורים על ההגה די נוחה אבל אין לו את מהירות התפעול של גירים כפולי מצמדים.
לא מאכזבת בסיבובים
העניין הוא שאת רוב הדברים הללו שהזכרנו לעיל גם האמריקאיות של פעם ידעו לבצע לא רע בכלל וכדי לבדוק אם באמת אמריקה השתנתה החלטנו לקחת את הקופה לכבישים הנכונים והמפותלים שפעם כל אמריקאית הייתה משקשקת רק מלראות אותם על המפה. אנחנו לא סתם רעים, עם צמיגים סופר רחבים (275 מאחור ו-245 מלפנים), מתלים נוקשים שעברו כיול מחודש וברקסים מצוינים ל-CTS קופה בהחלט קיים, לפחות על הנייר, פוטנציאל לא מבוטל להפתיע.
לוקח קצת זמן עד שנותנים בה מספיק אמון. יכול להיות שזה בגלל הדעות קדומות על האמריקאיות, יכול להיות שזה ההגה שאמנם מדויק מאוד אבל מרגיש בתחילה קצת משונה בשל ההתקשחות כשעולה המהירות והמרכוז האיטי שלו, בכל מקרה מסיבוב לסיבוב האמון ההדדי נרכש, וכשהביטחון עולה אפשר גם להעביר את בקרת האחיזה למצב תחרותי שגורם למערכת לאפשר לזנב להראות כוח בעיטה של 304 סוסים באחוריים מהו. קשה להאמין שאנחנו מרגישים ככה באמריקאית אבל מפלס ההנאה נוסק אצל נוסעי המכונית מפניה לפניה ומבט קצר במד המהירות מגלה גם קצב תנועה מהיר בהרבה ממה שחשבנו.
אגב, למרות הקצב הבאמת מהיר עושה רושם שהמנוע הזה אפילו קצת קטן על השלדה שבכיף הייתה יכולה להסתדר עם מנוע וי 8 ועוד איזה 100 סוסים לעדר. יש להניח שחולה הגה אמיתי יהנה יותר על סיפונה של ניסאן 370 או ב.מ.וו 335 אבל חייבים לציין שלרוב המוחלט של הרוכשים הפוטנציאלים של קופה יוקרתית ספורטיבית, ה-CTS קופה יכולה להעניק הרבה יותר יכולות דינמיות מעבר למה שהם אי פעם ינצלו וכבונוס להעניק עוד דברים שבמכונת נהיגה מדהימה כמו הניסאן 370 צריך להתפשר עליהם.
לזכותה של הקדילאק יאמר גם כי בסיומם של קרוב ל-600 קילומטרים, כמעט ללא עצירות ביניים ועם הרבה הרבה כבישים מפותלים, חזרנו שמחים ורעננים. אפילו צריכת הדלק של כ-5.9 ק"מ לליטר הייתה מתקבלת על הדעת בהתחשב בדוושה שהייתה נעוצה רוב היום ברצפה.
לקחת את חבילת הסיוע האמריקאי?
כדאי שתשכחו את כל מה שחשבתם על מכוניות קופה אמריקאיות של פעם. ה-CTS קופה לא רק נראית אחרת, היא גם מרגישה אחרת לגמרי.
אמנם 380 אלף שקלים הם בכלל לא כסף קטן ולא בטוח שכל אחד יכול לחיות עם האפקט המאוד מיוחד של המכונית הזו על הסביבה. חשוב גם לציין שיש במכונית עוד כמה פינות בעיקר בתחום כיול השלדה והנדסת האנוש שאפשר לשפר אבל אם במרבית הסעיפים היא לא נופלת כמעט ממתחרותיה האירופאיות המובילות מבית אודי (A5), מרצדס (E קופה) וב.מ.וו (335 קופה) ומוצעת עם מנוע חזק יותר, אבזור נדיב יותר ובמחיר הנמוך ממחיר המתחרות בעשרות אם לא מאות אלפי שקלים.
