קרוב לארבעה עשורים לאחר שהחליפה את החיפושית המיתולוגית, הושק לאחרונה הדור השביעי של הגולף באירופה וכעת הוא עושה עליה ללבנט בשתי גרסאות ועם תג מחיר של החל מ-129,900 שקלים.
אמנם נהגנו בגולף החדשה ודיווחנו לכם על כך בהרחבה כבר לפני מספר חודשים, בהשקתה הרשמית באירופה, אך עם נחיתתה בארץ מיהרנו לשים ידינו על צמד הגרסאות המקומיות כדי לבחון מה מכל הטוב והטכנולוגיה שפגשנו באירוע ההשקה בסרדיניה הועמס על הגרסאות שעשו עליה.
הגרסאות שהגיעו לארץ
בשלב זה, כאמור, מגיעות לארץ שתי גרסאות של הגולף שישווקו ברמת גימור אחת שנקראת טרנדליין.
גרסת ה-1.2 תוצע במחיר דומה למחיר של גרסת ה-1.2 של הדור היוצא ב-130 אלף שקלים ואילו גרסת ה-1.4 תוצע ב-146 אלף שקלים המבטאים עליה של ששת אלפים שקלים אל מול הגרסה המקבילה בדור הקודם.
דפי הנתונים אמנם מציגים בשתי הגרסאות נתוני הספק ומומנט זהים לעבר אך בפולקסווגן מציינים ששני המנועים תוכננו מחדש וכוללים שינויים רבים, כמו לדוגמא ראש מנוע עם גל זיזים עליון ו-16 שסתומים ב-1.2.
בחברה בחרו במכוון שלא להעלות את ההספקים ולהתמקד בשיפור משמעותי של צריכת הדלק ופליטת המזהמים.
כך למשל, במקביל לתכנון המחודש של המנועים, הגולף החדשה, המתבססת על פלטפורמת MQB המודולרית, מציגה הפחתת משקל של כ-100 קילוגרם לעומת הדור הקודם וכל הגרסאות מצוידות במערכת "עצור וסע" המכבה את המנוע בעת עמידה.
גרסת ה-1.2 מציעה הספק של 105 כ"ס ומומנט של 17.8 קג"מ ומשודכת לגיר אוטומטי כפול מצמדים מסוג DSG עם 7 יחסי העברה. האצה למהירות תלת ספרתית על פי הנתונים הרשמיים נמשכת 10.2 שניות והמהירות המרבית היא 192 קמ"ש. נתוני צריכת הדלק הרשמיים בתנאי מעבדה מספרים על נתון של קרוב ל-21 קילומטרים לליטר ודירוג בקבוצת זיהום 3 הנמוכה.
גרסת ה-1.4 מציעה הספק של 122 כ"ס ומומנט של 20.4 קג"מ ומשודכת אף היא לאותה תיבת DSG. הנתונים הרשמיים מדווחים על מאה קמ"ש בתוך 9.2 שניות, 203 קמ"ש מרביים, צריכת דלק של 20 קילומטרים לליטר ודירוג בקבוצת זיהום 3.
חישוקי ברזל וטאסות
כך למשל צמד הגרסאות (כן, גם גרסת ה-1.4 שעולה 146 אלף שקלים) מגיע עם צמיגים בחתך 65 לא ספורטיבי, חישוקי פלדה וטאסות קישוט. בדי הריפוד של המושבים הם פשוטים, כהים ומזכירים בעיקר רכבי ליסינג ואין גם חיישני רוורס, חיישני אורות ועוד כמה פיצ'יפקעס שדי הפכו לסטנדרט ברכבים משפחתיים.
עם זאת, האבזור טוב מבעבר וכולל בשתי הגרסאות בקרת אקלים מפוצלת עם חיישן לחות, מערכת שמע עם מסך מגע, 8 רמקולים וכניסת AUX, מחשב דרך, בלם יד חשמלי ו-7 כריות אוויר.גרסת ה-1.4 תכלול מערכת שמע משודרגת עם מסך גדול יותר, חיבורי USB ו-AUX וקישוריות בלוטות' מלאה, בקרת שיוט עם מגביל מהירות והגה עם כפתורי שליטה על מערכת הסאונד, המחשב והקרוז קונטרול.
מתרשמים
אם אתם מסוג האנשים הרוצים שכולם יראו למרחוק שאתם נוהגים במכונית חדשה שהיא המילה האחרונה של עולם הרכב, הגולף החדשה היא כנראה לא בשבילכם מאחר שלמרות שהיא בהחלט עונה על ההגדרה לעיל היא נראית בעיקר כמו... גולף, ויש להניח שאחרי מבט חטוף ברחוב למרבית האנשים היא תראה דומה עד זהה לגולף המוכרת.
מבט מדוקדק יותר על הדור ה-7 ובמיוחד כאשר לשם השוואה עומדת לידה גולף מהדור ה-6 מגלה שהגולף החדשה חדה, רחבה, נמוכה ודינמית מבעבר.
מכיוון שהמעצבים לא קיבלו הרשאה לעשות שינויים משמעותיים במראה הכולל של המכונית החשובה ביותר של פולקסווגן, שקרוב ל-30 מיליון אקזמפלרים שלה יוצרו במהלך השנים, השינויים נמצאים בפרטים הקטנים וכך ניתן להבחין בפנסים ראשיים עם תאורת לד מעניינת ופס ניקל הממשיך מהגריל אל תוך הפנסים ומשתלב עם קו המתאר לאורכו של הגוף (אגב, אותו אלמנט עיצובי חוזר לצדודית הרכב לראשונה מאז הדור השני), ושינוי "קיצוני" בדמות הוספת חלון משולש קטנטן בין הדלת לקורת החלון הקדמי.
למרות המפרט המקומי הדל, ריפודי המושבים הפשוטים והגימור הכל-שחור של הקבינה, תא הנוסעים מציג קפיצת מדרגה ולמרות שכל מי שרגיל למכוניות המותג ירגיש כאן מיד בבית אי אפשר שלא לשים לב לשדרוג המקיף בכל פרט ופרט.
איכות החומרים מעולה - מהדשבורד הרך, הקונסולה המרכזית המדויקת, דיפוני הדלתות המרשימים ועד לגלגל ההגה המזמין.
המרווח מקדימה מצוין ושלל אפשרויות הכיוון של המושבים מאפשרים לכל אחד להגיע לתנוחת ישיבה או נהיגה קרוב למושלמת.מאחור, לא מעט בזכות בסיס גלגלים ארוך בכ-6 סנטימטרים, יש שפע מרווח רגליים וגם אנשים גבוהים לא יאלצו לפצוח במערכת יחסית קרובה עם הגג מעל, אם כי הרוחב של המושב לא מדהים וצפוף מעט ל-3 מבוגרים.
חלל המטען גדל ב-30 ליטרים לעומת זה של הדור השישי ומציע כעת נפח של 380 ליטרים – לא מהפכני אבל מעט יותר טוב משל רוב המתחרות הישירות.
גרמניה על אספלט ישראלי
שתי הגרסאות, כפי שהורגלנו מהשילוב בין מנועי ה-TSI לתיבות ה-DSG, מספקות תחושה זריזה מאוד וניתן לקבל על סיפונן זינוקים משכנעים.
אנחנו בהחלט אוהבים את התזזיתיות הזו, אך יש לקוחות שלא כל כך אוהבים, במיוחד בנהיגה בעיר, את האופי הקופצני הזה ומעדיפים תיבות הילוכים אוטומטיות קונבנציונליות.
מערכת "העצור וסע" שמיועדת לשפר את נתוני זיהום האוויר וצריכת הדלק על ידי דימום המנוע בעת עצירה בפקקים או ברמזורים אמנם לא ממהרת לקפוץ ולכבות את המנוע בכל פעם שהיא מריחה עצירה, אך כשהיא כן עושה זאת ההתנעה החוזרת מעט מושהית ומעצבנת ויש להניח שרבים יבחרו (במיוחד בקיץ, כשקומפרסור המזגן חדל לפעול בעת כיבוי המנוע) לנטרל את המטרד הזה בעזרת הכפתור הבולט שליד בורר ההילוכים.
בשיוט בכביש מהיר הגולף החדשה לא פחות ממרשימה מאוד: מערכת ההנעה חרישית לגמרי ויחד עם בידוד לא פחות ממצוין מרחשי רוח ניתן להתנייד במהירויות תלת ספרתיות לא נמוכות בכלל וליהנות מנינוחות ושקט שאופייניים למכוניות פרימיום מסגמנטים בכירים בהרבה.
שתי הגרסאות מצליחות לנפק האצות ביניים נחושות למדי ומעניקות יכולת טובה לבצע עקיפות, אך בנתיב שאינו מישורי מנוע ה-1.2 מתאמץ יותר ומזכיר שצריך להפנים שיש לו בעדר רק 105 סוסים.
הגולף, לפחות עד שתוצג גרסת ה-GTI, היא לא בדיוק מכונית לנהג. אבל שלדה מהודקת, מאוזנת וניטרלית כמעט לחלוטין, בשילוב הגה מאוד מדויק (אך מעט חסר תחושה כצפוי), דיפרנציאל מוגבל החלקה אלקטרוני (XDS) שמגיע כסטנדרט וזווית גלגול שכמעט ואינה קיימת, מעניקים לה רמת אחיזה גבוהה מאוד באספלט המאפשרת לכמעט כל נהג, בכמעט כל תנאי דרך, לנתב בקלות את הגולף בין הפיתולים במהירות שברכבים אחרים הייתה מחייבת מיומנות נהיגה.
גרסת ה-1.2 (בהתאם להחלטה עולמית של פולקסווגן בהקשר לגרסאות שהספקן נמוך מ-120 כ"ס) מצוידת, בניגוד למתלה רב חיבורי ברוב הגרסאות, במתלה אחורי פשוט יותר מסוג קורת פיתול רוחבית, אבל הוא בהחלט עושה עבודה טובה כמעט כמו זה המתקדם יותר בגרסת ה-1.4 ורק במגבלות הגבוהות מאוד ניתן להבחין בהבדל קל ביניהם המתוקן מיד על ידי מערכת בקרת האחיזה.
נוחות הנסיעה אמנם לא מציגה איכויות חדשות בתחום אך היא בהחלט טובה והמתלים מצליחים, ברוב המקרים, לספק פשרה טובה בין נוחות נסיעה טובה מהסטנדרט הגרמני הנוקשה לבין, כאמור, יכולות דינמיות גבוהות מאוד.
בשתי הגרסאות לא הצלחנו להתקרב בנתיב המבחן, שכלל בעיקר כבישים בין עירוניים וכמה קטעים הרריים של נהיגה מאתגרת, לנתוני צריכת הדלק הרשמיים של פולקסווגן שהושגו בתנאי מעבדה עם רגל מרחפת על הדוושה, אך נתונים של 14.7 בגרסת ה-1.2 ו-13.6 בגרסת ה-1.4 הם בהחלט טובים מהממוצע בסגמנט בתנאי נהיגה שכאלה.
מסכמים
הגולף בדורה השביעי אמנם לא מציגה מהפך במראה או באופי, אבל בהחלט לוקחת את הדגם שממילא היה מהבולטים בסגמנט צעד גדול קדימה.
הגולף החדשה מצליחה ללטש את הנוסחה המנצחת שנולדה לפני 39 שנים לשיאים חדשים ומציגה מפגן קרוב למושלם בכמעט כל פרמטר. חבל רק שהגרסאות הישראליות מעט קמצניות באבזור ולא מעניקות את מלוא החוויה והאפקט שהגולף החדשה מעניקה לרוכשיה באירופה.
עליית המחירים בתחילת 2013 של חלק מהדגמים המובילים בטבלאות המכירות בארץ ותחילת השיווק של הגולף החדשה בגרסתה הבסיסית במחיר זהה לזה שהיה לה בעבר, מקטינות את פערי המחירים שהיו בינה לבין מתחרותיה בעבר והופכות אותה – יחד עם הבטחה מפורשת של אנשי המחלקה הטכנית שכמה ממחלות הילדות שאפיינו את תיבת ה-DSG נפתרו לחלוטין - לאטרקטיבית מתמיד.
עם זאת, יש לזכור שעדיין גרסאות ההאצ'בק של מתחרותיה -פורד פוקוס, אופל אסטרה, יונדאי i30 וסיטרואן C4, זולות ממנה בסכומים שבין 2000 ל-6000 שקלים ולרוב מאובזרות יותר בנדיבות.
עדיין, אם ברשותכם תוספת הכסף ואתם לא חייבים דיבורית בלוטות' מובנית, הגולף החדשה מציעה איכויות שיכולות להצדיק את הפער במחיר. גרסת ה-1.4 אמנם טובה בכל פרמטר, אך ב-146 אלף שקלים, עם טאסות על הגלגלים וריפודים שמזכירים מכונית ליסינג, היא יקרה מדי, מאובזרת בקמצנות ויש לא מעט אופציות טובות ממנה בשוק (מסגמנט זה ומסגמנטים אחרים) ועל כן היא מתאימה בעיקר למכורי המותג.
>> מבחן דרכים פורד פוקוס
>> מבחן דרכים סיטרואן C4
>> מבחן דרכים רנו מגאן סטיישן
>> מבחן דרכים יונדאי i30
>> מבחן דרכים אופל אסטרה
>> מבחן דרכים טויוטה אוריס
