ה-3008 הייבריד 4 הוצג בתערוכת פריז ב-2011 ומלבד היותו הראשון בקונצרן הצרפתי להציע יחידת כלאיים שהפכה פופולרית בשנים האחרונות, המשלבת מנוע חשמלי ומנוע בעירה פנימית, הוא גם היה הרכב הראשון בייצור סדרתי לשלב בין מנוע חשמלי למנוע דיזל - שילוב שאמור להפוך ה-3008 לחסכוני במיוחד בצריכת הדלק ולקרוסאובר רב משימתי –ידידותי לסביבה בנסיעה רגועה ובעל יכולת גבוהה בתנאי קרקע בעייתיים בזכות הנעה לכל ארבעת הגלגלים.
הטוב מכל העולמות? יצאנו לבדוק.
מעבר להיותם מזהמים פחות, רכבים היברידיים הם בראש ובראשונה הצהרה אופנתית של אלה הרוצים להיראות כבעלי מודעות סביבתית גבוהה.
הונדה למדה זאת על בשרה כשבתחילה המילניום הציגה את הסיוויק ההיברידית כמתחרה לפריוס וטענה שמכונית היברידית צריכה להפגין יעילות ביחידת ההנעה ולא צריכה להיראות כמו קופסת אוכל (lunchbox). יכול להיות שהם צדקו, אבל שמונה שנים אחר כך הונדה חשפה את האינסייט שנראית בדיוק כמו הפריוס.
כעת נראה שפיג'ו עושה את אותה טעות וה-3008 ההיברידי נראה כמעט זהה לתאומו לוגם הבנזין שנמצא איתנו כבר ארבע שנים, ורק בעלי עין חדה במיוחד יוכלו לזהות, בזכות סבכה עם פסים במקום רשת, פנסים המשלבים תאורת לד, חישוקי גלגל שונים וסמלי Hybrid בצדדים ומאחור, שמדובר ברכב היברידי.
קצת קשה להאמין, אולם בפיג'ו עדיין משוכנעים שהעיצוב של ה-3008 מוצלח למדי (הם אף הצהירו על כך בהשקת ה-2008 שאף הוא הולך על אותו מתכון) למרות כל שאר העולם חושב אחרת, ואין מנוס מלציין שה-3008 ממש נראה יותר כמו מיניוואן קומפקטי בעל פרופורציות לא הרמוניות במיוחד (עניין שטופל מעט במתיחת הפנים לה זכה לאחרונה) מאשר כמו קרוסאובר סקסי.
אל מול העיצוב החיצוני המאכזב, דווקא הקבינה בהחלט נאה ותא הנוסעים של ההייבריד 4, כמו בגרסאות הרגילות, מציע הרבה מרווח וחומרים איכותיים.
באבזור ממש לא חסכו כאן והגרסה ההיברידית מציעה, כמו ב-3008, בקרת אקלים מפוצלת, מערכת שמע עם חיבור USB, בלוטות' ושליטה מההגה, תצוגה עלית למהירות הנסיעה, בקרת שיוט, חיישני גשם ואורות וחישוקים קלים בקוטר 17". בנוסף יש צג מידע גדול, מושבי עור (נוחים פחות ממושבי הבד בגרסה הרגילה) וחלון שמש פנורמי שאינו נפתח.
הקונסולה המרכזית עמוסת כפתורים ולא אינטואיטיבית במיוחד, אך ידית ההילוכים הסקסית והייחודית בגרסה זו בהחלט מדליקה. מה שפחות ידליק את האנשים שחולמים על ג'יפון היא תנוחת הישיבה שלא מרגישה מספיק גבוהה כמתבקש מרכב שמעוניין לשחק בסגמנט רכבי הפנאי.
לדגם ההיברידי יש חוגת מצבי נהיגה שגוזלת את מקומו של מחזיק כוסות אחד ומשאירה מקום רק לכוס או לפחית משקה אחת. מסביב יש גם מחסור בתאי אחסון זמינים ונגישים אך תאים נסתרים יש בשפע וכאלה ניתן למצוא מתחת לשטיחי המושב האחורי ומתחת לרצפת תא המטען נטול הגלגל הרזרבי. תא המטען עצמו מציע פתיחה פרקטית בשני חלקים (מצוין למי שאוהב להכין קפה בשטח) אך הוא מכיל רק 354 ליטר, 158 ליטר פחות מהגרסה הרגילה בשל המקום שתופסת יחידת ההנעה החשמלית.
מנהלתי
יחידת הכוח משלבת, כאמור, בין מנוע טורבו דיזל בנפח 2.0 ליטר המפיק 163 כ"ס ומניע את הגלגלים הקדמיים דרך תיבה רובוטית בעלת מצמד יחיד עם שישה יחסים לבין מנוע חשמלי המותקן מאחור ומעביר 37 כ"ס לגלגלים האחוריים.
חוגת מצבי הנהיגה שולטת על המערכות השונות וכוללת ארבעה מצבים: רגיל - בו ה-3008 מעבירה באופן אוטומטי בין כל אחד מהמנועים או מפעילה את שניהם ביחד על פי פרמטרים שתוכנתו מראש, ZE – מצב חשמלי המאפשר נסיעה בכוח חשמלי בלבד וללא פליטת מזהמים עד מהירות 65 קמ"ש ולטווח של 5 ק"מ, ספורט – מחדד את תגובת הדוושה ותיבת ההילוכים ומשלב מוקדם יותר את המנוע החשמלי להגברת התאוצה והאחיזה ומצב 4WD – לנסיעה בשטח ועל משטחים חלקים עם שילוב קבוע של המנוע החשמלי.
השילוב בין המנוע החשמלי למנוע הדיזל טוב למדי, ומחשב הניהול עובר ביניהם באופן חלק שלא קוטע את רצף התנועה. גם תיבת ההילוכים הרובוטית, שלא זכורה לחיוב ממכוניות אחרות של הקונצרן, פועלת כאן בצורה חלקה הרבה יותר. להבדיל ממנועי בנזין היברידיים, שילוב מנוע הדיזל מלווה ברעש ומעט רעידות העומדות בקונטרסט גדול לשקט של המנוע החשמלי. בפקקים של גוש דן ה-3008 הייבריד כמעט ולא פולט מזהמים, אבל בקיץ הוא גורם לנוסעים לפלוט הרבה זיעה כשבמצב אוטומטי של המערכת ובמהירות נמוכה או בעמידה מנוע הדיזל כבה ואיתו גם המדחס של המזגן, מה שגורם בתוך זמן קצר לטמפרטורות בתא הנוסעים להפוך ללא ממש נעימות. הדרך היחידה שגילינו לגרום לבקרת האקלים להפסיק לפלוט אוויר חם ולהתחיל לקרר היא הזזה של חוגת מצבי הנהיגה למצב הנעה כפולה המשאיר את מנוע הבעירה הפנימית עובד כל העת והמזגן עימו.
במזג אוויר אירופאי עם מזגן כבוי וסוללה מלאה תוכלו לנוע כ-5 ק"מ על המנוע החשמלי בלבד, אך זה דורש רגל עדינה למדי על הדוושה הימנית ומגביל אתכם, כאמור, למהירות של 65 קמ"ש.
אתגרי
תוספת משקל של כ-350 ק"ג ביחס ל-3008 הרגיל גורמת למעט גמלוניות ביציאה מהמקום, אך בתאוצות ביניים זמינות הכוח טובה ותורמת להאצות ליניאריות וליכולת שיוט במהירות אירופאיות. עם זאת, הבידוד לא מושלם ורעשי רוח רבים חודרים לתא הנוסעים.
המתלים נוקשים בכדי לתמוך בתוספת המשקל והנוחות טובה פחות משל ה-3008 הרגיל ולא בדיוק מה שהייתם מצפים מרכב של חברה שחרתה על דגלה לאורך השנים נוחות נסיעה מרחפת.
אחיזת הכביש, לעומת זאת, מרשימה מאוד וה-3008 נשאר אדיש גם לניסיונות מרושעים להוציא אותו משלוותו. מערכת הטעינה הרגנרטיבית של הסוללה הפועלת בעת עזיבת דוושת הגז מספקת "בלימת מנוע" אך בנסיעה מנהלתית היא מביאה לעיתים להאטה גדולה מדי מהרצוי.
ההנעה הכפולה אמורה להגדיל את השימושיות של ה-3008 (המצויד בהנעה קדמית בלבד בגרסאות האחרות) ובניגוד למערכות הנעה כפולה היברידיות אחרות שמשתמשות במנוע החשמלי כדי להניע את הגלגלים האחוריים (כמו בלקסוס RX400h, למשל) כאן בשילוב למצב 4WD מתקבלת העברת כוח רציפה לאחור המאפשרת ל-3008 להתקדם גם על קרקע חלקלקה בסיועה של מערכת בקרת המשיכה המוצלחת הפועלת ביעילות למנוע סחרור גלגלים מיותר שנוצר לעיתים תכופות בגלל מתלים קצרי מהלך.
את היכולת מעבר לאספלט מגבילים בעיקר הפגושים הקרובים מאוד לקרקע ומרווח גחון כשל מכונית כביש ממוצעת (15 ס"מ) כך שירידה לשטח מחייבת משנה זהירות.
אם תנהגו כך ה-3008 ההיברידי יביא אתכם, כמו שהוא הביא אותנו, לפינות חמד שעל סיפונה של הגרסה הרגילה או עם כל קרוסאובר בעל הנעה קדמית לא תוכלו לחלום עליהן.
סיכום
ה-3008 הייבריד הוא רכב ייחודי למדי, אך למרות יחידת הנעה מתקדמת ומוצלחת כרכב הוא מציג חבילה לא מספיק מגובשת. ראשית, הוא סובל מאותם חסרונות של הדגם הרגיל בדמות עיצוב חיצוני לא מוצלח, מראה לא סקסי שמזכיר מיניוואן, מרווח גחון שלא מספק לו יציבה של רכב פנאי ותנוחת נהיגה שאינה מעניקה את אפקט ה"על הגובה" שלקוחות של רכבים שכאלה כל כך מחפשים (אחת מהסיבות העיקריות בגללה הם מעדיפים קרוסאובר על מכונית מנהלים).
בנוסף, ל-3008 הייבריד 4 יש עוד כמה חסרונות - החל מתא מטען שחלק גדול משטחו הוקרב לטובת מערכת ההנעה, דרך נוחות נסיעה קופצנית ומזגן שמתנתק בפקקים עם מעבר לנסיעה חשמלית ובעיקר חוסר בידול מתבקש שלמעשה לא יאפשר לאף אחד להבחין שאתם מצוידים במודעות סביבתית גבוהה ושהשקעתם ברכב היברידי.
עם זאת, היכולות הדינמיות גבוהות, מערכת ההנעה המשולבת יעילה בתנאים חלקלקים וצריכת הדלק בהחלט מרשימה. היא אמנם לא מתקרבת לנתון הרשמי של 34.3 ק"מ לליטר אך בכל זאת מדובר ככל הנראה בקרוסאובר החסכוני ביותר שבנמצא עם 20.4 ק"מ לליטר בשימוש יומיומי ו-11.7 ק"מ לליטר בתנאי לחץ בשטח.
בסופו של יום מדובר במבחן לרכב תיאורטי לגמרי מבחינת השוק המקומי, במיוחד אחרי שתקנות המיסוי הירוק המעודכנות נכנסו לאחרונה לתוקף וגזרו את הדין על גורלם של רוב רכבי הדיזל שמשווקים בארץ. וכך, למרות שללא ספק מדובר ברכב מאוד חסכוני עם תג מחיר צפוי של קרוב ל-300 אלף שקלים, נחרץ גורלו של ה-3008 הייבריד 4, כמו גורלם עוד הרבה רכבי דיזל סופר חסכוניים, להשאר בגלות.
>> פיג'ו מציגה: אריה על ספידים
