ב- 1976, שנתיים אחרי שהגולף הראשונה הוצגה, בפולקסווגן החליטו להרחיב את היצע הגרסאות של הדגם ולהשתיל בקומפקטית הצעירה של החברה מנוע המצויד בהזרקת דלק, לחזק מעט את המתלים, להתקין מושבים עם ריפוד משבצות משונה ותמיכה צידית, לכייל את השלדה לכיוון הספורטיבי ולהוסיף שני סמלים עם הכיתוב - GTI.
ספק רב אם מישהו מצוות המתכננים בפרויקט הגולף הספורטיבית בוולפסבורג לפני 37 שנים יכול היה לנחש את עוצמת ההשפעה שתהיה לגרסה המשנית, לכאורה, הזו על עולם הרכב בעשורים הבאים, שהרי ה-GTI ממש לא המציאה את המושג מכונית ספורט ואפילו לא הייתה הראשונה לבסס גרסה ספורטיבית על דגם סדרתי משפחתי.
עם זאת משהו במכלול הציג, ביחס לסטנדרטים של הימים ההם, שלמות ובשלות שהצליחה לשלב בין ביצועים טובים למנוע שלא צריך לכוון בכל פעם שממלאים דלק ובין נוחות ושימושיות יומיומית לרגעי הנאה בלתי נשכחים בכבישים הנכונים.
בתוך זמן קצר ה-GTI הפכה לאייקון מוטורי נחשק בקרב כל מי שראה ברכב משהו יותר מכלי יעיל לשינוע ממקום למקום וכצפוי נולדו לו חיקויים רבים, חלקם מוצלחים, חלקם פחות.
עם זאת במהלך השנים, דווקא הגולף GTI עצמה התרחקה מאוד מהתמהיל ומהאופי הכל כך מוצלחים שהיא המציאה ובדורות השלישי והרביעי של הקומפקטית הנמכרת בעולם, גרסת ה-"GTI" הפכה בעיקר לסמל של רמת גימור ולא למכונית ספורטיבית באמת.
בדור החמישי ובמיוחד השישי נרשמה חזרה מסוימת למקורות ועל אף שה-GTI הראשונות של שנות האלפיים היו שונות מאוד מזו הראשונה, משהו ברוח הספורטיבית והחיבור לנהג הזכיר לנו שוב למה חובבי הרכב כל כך אהבו אותה.
האם החוליה השביעית והחדשה בשושלת ה-GTI ממשיכה במגמה ומתקרבת יותר לדור האייקוני ההוא שאמנם לא הצטיין בביצועים עוצרי נשימה אך ניהל קשר הדוק עם בעליו או שהיא מאמצת את רוח העידן ההיי טקי, הביצועיסטי והמנותק?
מתרשמים
כמו הדור השביעי של הגולף הרגילה ולמרות שמדובר במכונית שונה לחלוטין המתבססת על פלטפורמה חדשה, גם ה-GTI החדשה מזכירה מאוד את קודמתה מהדור השישי ובהתאם ל-DNA של הדגם לאורך השנים, מציגה מראה סולידי עם רמיזות ספורטיביות קלות למביני עניין.
אבל משום מה ה-GTI החדשה במפרט הישראלי לא כוללת חלק מאותם ניואנסים קטנים שמעניקים שונות מתבקשת בין מי שקנה גולף 1.2 ב-130 אלף שקלים לזה ששם על הכביש סכום של לפחות 222 אלף שקלים (לגרסת 3 הדלתות והחל מ-227 לגרסת 5 הדלתות).
וכך במקום פנסי קסנון אייקונים (שבדגם החדש כוללים גם פס אדום במרכזם שממשיך את מסגרת הגריל ותורם מאוד למראה הייחודי של הפרונט), ובמקום חישוקים מבריקים בולטים עם חמישה חורים מעוגלים, שאפיינו את ה-GTI בעשור האחרון ומופעים גם בתמונות היצרן של הדגם החדש, אנו פוגשים במכונית המבחן פנסים סטנדרטיים ללא פס אדום וחישוקים שנראים כמו מוצר אפטר-מרקט מחנות האביזרים השכונתית.
בצד החיובי ניתן לציין שהפגוש הקדמי אגרסיבי מבעבר ומשלב פנסי ערפל המעוטרים בזימים שעוזרים להבחין שמדובר ב-GTI, שבצדודית ניתן להבחין בשני סמלי GTI קטנים המותקנים בסמוך לבתי הגלגל הקדמיים ושהאחוריים בעלי המראה הזוויתי והחד של הגולף החדשה מתאימים יותר לגרסה הספורטיבית מהמראה המעוגל של הישבן של קודמתה.
אך לטעמנו המכלול סולידי מדי, ובמיוחד במפרט הישראלי ולא מספיק מבודל אפילו לחובבים האדוקים של פילוסופית ה"זאב בעור כבש".
תא הנוסעים בהחלט נראה ומרגיש איכותי מאוד. האלמנט הבולט ביותר הוא המושבים הספורטיביים עם ריפוד המשבצות המהווה הומאז' לריפודי הדור הראשון. מרקם הבד אולי מעט משונה, אבל ללא ספק מעלה זיכרונות שיכולים לעורר התרגשות.
המושבים עצמם לא פחות ממעולים ומעניקים תמיכה צידית מצוינת ולמרות היותם נוקשים בבסיסם הם מתגלים כנוחים וגם לאחר יום נהיגה שהתחיל ב-4 לפנות בוקר והסתיים ב-8 בערב יצאנו מה-GTI מבלי שהגב הביע כל צליל תלונה.
הדשבורד אמנם סובל מעיצוב קצת משעמם ומציג חד גוניות שגם עיטורי הדמוי קרבון בקונסולה המרכזית ולרוחב הדשבורד לא מצליחים לעורר, אבל איכות החומרים וההרכבה מעולים וביחד עם הגה המשלב בסיס קטום, כיתוב GTI בכרום ותפרים אדומים, ידית הילוכים מרשימה, קונסולה הפונה בזווית לכיוון הנהג ודוושות מאלומיניום בהחלט נוצרת תחושה של מכונית המזמינה שינהגו אותה.
מפרט האבזור הכולל כניסה ללא מפתח, הנעה בכפתור, בקרת אקלים דו אזורית עם יציאות גם לשורת המושבים השנייה, מערכת start&stop, בלם יד חשמלי (ודאי לאכזבתם של חלק מהלקוחות), מחשב דרך, בקרת שיוט, חלון שמש גדול ומערכת סאונד הכוללת מסך מגע, חיבור לנגנים, קישוריות בלוטות' מלאה ושליטה מההגה - אמנם לא מעליב במיוחד, אבל בהחלט קצת חסר ביחס למכונית עם תג מחיר שכזה. כמו כן, האבזור לא כולל פריטים די טריוויאליים כמו חיישני חניה, אורות וגשם ומצלמת רוורס שבסטנדרט של 2013 אפשר לקבל כמעט בכל משפחתית ליסינג.
יתרה מזאת ה-GTI במפרט הישראלי גם לא כוללת את מערכת מצבי הנהיגה האלקטרונית המאפשרת בחירה בין מצב נוחות, חורף, חסכון וספורט ושולטת בניהול המנוע, תגובת הדוושה, בקרת האחיזה, תגבור ההגה ורעש המפלט. ובדרך לארץ הקודש גם בקרת השיוט האקטיבית ומערכת בולמי הזעזועים הספורטיביים הנתינים לכיוון חשמלי נשארו מאחור.
המרווח מקדימה מצוין וגם התחושה אווירית ונעימה, וביחד עם שלל אפשרויות הכיוון של המושבים אפשר להגיע לתנוחת ישיבה או נהיגה קרוב למושלמת.
גם מאחור, לא מעט בזכות בסיס גלגלים ארוך בכ-6 סנטימטרים, תנאי המחייה טובים עם מרווח רגליים נדיב ומושב נוח לשני נוסעים מבוגרים, נוסע שלישי כבר פחות ייהנה כאן בשל הרוחב המוגבל וחלקו האמצעי הנוקשה של המושב.
תא המטען עם נפח של 380 ליטרים מספק לחלוטין אך מכיל גלגל רזרבי בגודל קטן שבמקרה של תקר באמצע יום נהיגה לא יאפשר לכם להמשיך להתגרזן מבלי לבקר אצל הפנצ'ר מאכר.
בתא המנוע ניתן למצוא גרסה מחודשת של מנוע 2 הליטרים המוגדש והמוצלח של ה-GTI היוצאת אך למרות הנתונים הדומים המצביעים על תוספת כוח מתונה של 10 כ"ס לכדי נתון של 220 כ"ס, בפולקסווגן טוענים שהוא תוכנן מחדש וכולל כעת מערכת הזנת דלק עם 8 מזרקים ומגדש טורבו
המצויד בבקרת גדישה אלקטרונית המאפשרים ניצול מרבי של פוטנציאל הכוח, ירידה משמעותית בצריכת הדלק ועמידה בתקני זיהום האוויר על פי תקנות יורו 6 הסופר מחמירות.
למרות שמדובר במכונית ספורטיבית הפונה לקהל חובבי נהיגה, בצ'מפיון בחרו הפעם שלא לייבא את הגרסה המצוידת בגיר ידני וה-GTI מגיעה לחופי הארץ המובטחת רק עם תיבת הילוכים אוטומטית – כפולת מצמד מסוג DSG עם 6 יחסי העברה.
לאור כל מעללי ה-DSG שזכו לפרסום נרחב בעת האחרונה נציין שבמקרה זה מדובר בתיבה שונה המשתמשת בטכנולוגיות מצמדים רטובים ונחשבת אמינה ועמידה.
טבלת הנתונים מציגה שיפור קל בביצועים וה-GTI החדשה מסוגלת לחצות את קו המאה קמ"ש בתוך 6.5 שניות (עשירית שניה מהר מבעבר) ולהגיע למהירות מרבית של 244 קמ"ש (240 בדור היוצא).
נוהגים
למרות שאני חולה הגה קשה, לא הרבה מכוניות הצליחו לגרום לי במהלך השנים לקום לפני עלות החמה ולצאת לנהיגה אבל במקרה של ה-GTI מגרמניה זו כבר הפעם השנייה שהיא גורמת לי לנטוש את המיטה החמימה ולצאת לדרך בשעות לא הגיונית. בפעם הקודמת על סיפונה של ה-GTI מהדור השישי הייתה זו כתבה על כבישי הנהיגה הטובים של ישראל שאילצה לחרוש את הארץ לרוחבה ולאורכה במשך 48 שעות ו-1,700 קילומטרים וכעת על סיפונה של GTI דור שביעי זו פגישה בזריחה עם החבר'ה של מועדון הרודסטרים הישראלי שנמצאים בסוף שבוע מוטורי בצפון.
למרות שהתפריט המתוכנן ליום כולל את רוב פיסות האספלט המעניינות שיש לחלק הצפוני של המולדת להציע, בהחלט מעורר חשק, אני לא מפסיק לקלל את השעון שמטרטר ומורה לי שהשעה 4 לפנות בוקר והגיע זמן לקום.
על הכביש בנסיעה מנהלית בדרך לצפון ה-GTI החדשה מתגלה כמכונית שנעים לחיות איתה – המושבים, כאמור, מצוינים ולמרות הקשחת המתלים, הנמכתם ושימוש בגומי בפרופיל 45, גם נוחות הנסיעה ראויה, בידוד רעשי הדרך משובח ורק צליל המפלט שבכל פעם שמעבירים הילוכים משמיע שיעול בשרני מזכיר שיש לנו עסק עם הרבה יותר מסתם קומפקטית איכותית ומשמימה.
בדמדומי השחר אנחנו כבר מצפון לחיפה, ערניים ומחודדים מספיק לפגוש רצועת אספלט ראשונה שתאפשר לפרטנרית הגרמנייה שלנו להראות לנו מה היא שווה, אני מסיט את ידית ההילוכים למצב S וסוחט את דוושת התאוצה – וואו עד כמה שהמכונית הזאת יכולה להיות מהירה. אמנם אין לה את הברוטאליות של המגאן RS או את הכוחניות המתפרצת של הפוקוסST, אבל בזכות שילוב מושלם בין תיבת הילוכים למנוע בכל רגע נתון ה-GTI מסוגלת לספק דחף מאוד מרשים.
ההגה מאוד מהיר ועם 2.1 סיבובים בין נעילות הוא מאפשר לדחוף את ה-GTI בנחישות מרשימה לעיקולים במהירויות לא הגיוניות בכלל למכונית עם הנעה קדמית בלבד. להתאמה המופלאה בין המנוע לתיבת ההילוכים מצטרפים גם השלדה, הדיפרנציאל האלקטרוני XDS ומערך המתלים שמעניקים לאוחז בהגה ביטחון ויכולת לנצל את כל עדר הסוסים בכמעט כל מצב עם אחיזה פסיכית באספלט שגרמה לנו לחשוב שאולי עברו עם משאית של סופר-גלו על הכביש הזה מאז שביקרנו כאן בפעם האחרונה.
בהמשך אנו מגלים שגם עם בקרת יציבות במצב ספורטיבי-מתירני ה-GTI מתעקשת לשמור על נמוסין והאחיזה באספלט אבסולוטית ורק בקושי היא מאפשרת פסיעה קטנה של הזנב אם ממש מתעקשים.
רמות האחיזה הגבוהות כל כך נוסכות בנו ביטחון באשר לגבולות של המעטפת ומעודדות אתנו לנסות לנתק את הבקרה באופן מוחלט כדי לראות מה באמת הגרמנייה הלוהטת הזו מסוגלת להציע לקשר בינינו בלי חגורת צניעות, אבל אז אנחנו מגלים שעם כל הכבוד לגישה המתירנית-ים תיכונית החביבה עלינו, ה-GTI לא מעוניינת לשחק במשחק הזה ולא מאפשרת ניתוק מלא של השומרים האלקטרונים שעלול לגרום לכל מיני נהגי מרוצים מטעם עצמם לבדוק את החיבור שלה לעצמים דוממים בצד הדרך.
אין לנו זמן להיות מאוכזבים ולהסביר לה שאנחנו יודעים מה אנו עושים ואנו מחליטים להמשיך לרצועת האספלט החלומית הבאה, ולזו שאחריה ואחריה. ה-GTI לא מתרגשת, מבהירה שבמשחק הזה אין סיכוי שהיא תתעייף ראשונה ומוכיחה שהיא ביצועיסטית מהמעלה הראשונה בכל סוגי הכבישים, ברמות אספלט שונות, בעליות, בירידות בפיתולי סוויפרים ארוכים כמו גם בפניות חדות בכבישים מפותלים ולמעט משחק ג'ימקאנה קטן במנחת מטוסים נטוש - הכל פשוט קטן עליה ובכל מקום היא מרגישה מיד בבית ולרוב גם מהירה מכל מתחרה במחיר שפוי.
עם זאת במיוחד לנוכח השותפים למסע ברכבי רודסטר (מאזדה MX-5, הונדה S2000 ודומיהם) אי אפשר שלא לציין שבעוד שבפרמטרים כמו מהירות, דיוק, נחישות וביכולת לעשות זאת כל היום ללא הפסקה ה-GTI באמת יוצאת מן הכלל ומזכירה מישהו שלקח ויגארה, בסעיפים שקצת קשה לכמת באופן מוחלט היא פחות מרשימה והיכולת שלה להיות קשובה לרצונות, מעבר למהירות, של הפרטנר שלה קצת מוגבלת וגם החיבור הרגשי שלה דרך ההגה בהחלט היה יכול להיות אישי ומתקשר יותר.
אמנם אף אחד לא קונה GTI בקרוב לרבע מיליון שקלים מתוך שאיפה לנתוני דלק חסכוניים במיוחד אבל בעידן הנוכחי שמחירי דלק מזגזגים חדשות לבקרים בין 7-8 שקלים לכל ליטר של הנוזל הצהבהב הזה גם Petrol Heads אמיתיים מעדיפים לבקר כמה שפחות ליד המשאבה. בפולקסווגן מבטיחים שהשיפורים שנעשו במנוע, שילוב מערכת start&stop והדיאטה שעבר הדור הנוכחי הביאו להפחתה של כ-15 אחוזים בהרגלי השתייה של הגרמנייה השרירית הזו ואף מפרסמים נתון המורה על צריכה של מעל ל-15 קילומטרים לליטר. במציאות נראה שהם היו קצת אופטימיים, אבל בשיוט נינוח בהחלט ניתן להשיג נתוני צריכה דומים לאלה של משפחומטית ממוצעת, אבל כשלוחצים כבר מתקרבים לטרטוריה של רכבי שטח.
מסכמים
ה-GTI בדורה השביעי היא מכונית מהוקצעת מאוד, היא מצליחה לחדד את היתרונות של הדורות ה-5 וה-6 ולתבל אותם ביותר נוחות, מרחב מחייה, חסכון בדלק וגם אחיזה.
כהכנה למשבר גיל ה-40 ה-GTI חושפת שיניים ומראה לכולם שעל אף שלא הצטרפה למרוץ החימוש של מתחרותיה, כוחה עדיין במותנייה.
ונראה שבידיו של הנהג הממוצע ה-GTI החדשה תהיה ללא ספק אחת המכוניות המהירות ביותר בדרך בין כל נקודה א' לכל נקודה ב' בטווח המחירים הזה.
עם זאת למרות שהביצועים מעולים והאחיזה סופר גבוהה זו לא מכונית ספורט במובן הקלאסי של המילה והיא לא באמת מרגשת את הנהג, ממלאת אותו באדרנלין ומעלה על פניו חיוך דבילי של הנאה.
ויש גם את עניין המחיר שעלה בדור הנוכחי ועומד על לא פחות מ-227 אלף שקלים לגרסת 5 הדלתות שכוללת אבזור לא מרשים במיוחד וחוסרים בולטים,בחסות היבואן, בתחום סמנני ההיכר הייחודיים של הדגם.
ובהעדר גרסת 3 דלתות ידנית במחיר מוזל (185 אלף ש' בדור השישי) ועם תג מחיר של קרוב לרבע מיליון שקלים, חלק גדול מחובבי הרכב שהיו רוצים לקנות אותה מהסיבות הנכונות יאלצו לוותר ולהשאיר את הזירה למי שיבחרו ב-GTI הגרמנייה בגלל שמה והיותה סמל סטאטוס איכותי. ולקהל הזה, שלאו דווקא ביצועי הארד קור משחקים עבורו כינור ראשון, ה-GTI מציגה כבר מחיר המציב אותה באזור שיאלץ אותה להתמודד על ליבם של הלקוחות אל מול רכבים מקטגורית המנהלים-פרימיום.