הדור הקודם של השלישיה - טויוטה אייגו, פיג'ו 107 וסיטרואן C1 - היה דוגמה מוצלחת לשיתוף פעולה פורה ומוצלח בין שתי ענקיות רכב. האחת מוצאה ביפן וחביקת העולם שלה גלובלית, השנייה אירופית במוצאה וממוקדת בשוק המקומי. טויוטה הביאה את המנוע ועל הנדסת המרכב והעיצוב הופקד קונצרן PSA.
המכוניות הפכו להצלחה גדולה באירופה וגם בישראל, ועם התעוררות מחודשת של שוק מכוניות המיני השלישיה זכתה להצלחה לא מבוטלת.
בסיטרואן טוענים כי 780,000 אקזמפלרים של ה-C1 נמכרו מאז הושקה בשנת 2005 ולאור המספרים המרשימים בפיתוח הדור החדש הוחלט להתמקד בשימור המאפיינים שהפכו את המכונית הזו למוצלחת מאוד מבחינתם.
עוד ב-mako רכב
מבחן דרכים טויוטה אייגו החדשה
כל מכוניות המיני בישראל במבחן השוואתי ענק
בנסיעת מבחן ראשונה, קצרה מדי ובתנאים לא אידיאלים ניסינו להבין האם זה הצליח להם, איך ההחלטה הזו ממצבת את ה-C1 אל מול התחרות מקוריאה ועל הדרך הצלחנו גם לחלץ עוד כמה תובנות על הצרפתיה הקטנה.
הגודל לא קובע
למרות זהות מכנית מוחלטת, בדור החדש פנו שלוש המכוניות לשלושה כיווני עיצוב שונים לחלוטין. בעוד טויוטה התמקדה במראה חצוף ונועז עם מאפיין ה-X בחזית, בפיג'ו הלכו על מראה ספורטיבי-יוקרתי עם פנסים משוכים לאחור ושלל עיטורי כרום ובסיטרואן הלכו על המראה ה"חמודי", כאשר את העין מושכות מיד יחידות התאורה הלא שגרתיות שנראה שהמעצבים עדיין לא החליטו בדיוק מה לעשות עימן - האם ללכת על קו משוך לאחור או על פנסים עגולים, ובסוף פשוט שמו את שניהם יחד.
לבד מאלמנט יוצא דופן זה, החל מהאף הפחוס עם הגריל שמשולב בסמל סיטרואן, קורות החזית המושחרות והתפיחות בדופן המרכב ועד הזנב, ה-C1 ארוזה בעגלגלות נעימה שלא משאירה חותם מעבר ל"חמודה" ויש לציין שאין בה את השונות הבולטת שאפיינה את הדור היוצא.
תא הנוסעים עושה עבודה טובה מאוד בלהסתיר שימוש בחומרים פשוטים ורמת גימור לא מושלמת על ידי עיצוב מעניין של לוח המחוונים הקריא והברור, הפרדה בין מפלסי התא וכמובן גולת הכותרת - מסך 7 אינץ' שבחיבור לטלפון החכם שלכם יהפוך למסך הבית שלכם ודרכו תוכלו להתעסק בטלפון בקלות בזמן הנהיגה.
היתרון המובחן הבולט של העניין הוא הצגת תוכנות ניווט דוגמת ווייז באופן גדול וברור, עם חיבור למערכת השמע של המכונית.
המערכת עצמה פשוטה לשימוש אבל יש עיכוב קל, השהייה קטנטונת בין הנגיעה במסך לבין הביצוע לעומת תפעול של מסך הנייד הרגיל ולעתים זה גורם ללחיצות כפולות או סתם להסחת דעת של בהיה במסך.
כמו בעבר, גם כאן הפח בדופן הפנימית של הדלת חשוף, אם כי הרבה פחות מאשר בדור היוצא. נקווה שזה לא משפיע על הקרנת חום לתוך תא הנוסעים.
המושבים הקדמיים נוחים ותומכים, אבל המרווח צנוע יחסית. מיקום ידית תיבת ההילוכים לא מוצלח ושולח את היד אחורה מדי וגם מהלך הידית ארוך ולא מדויק. קיימת גם גרסה אוטומטית, אבל כמו בדור הקודם מדובר בתיבה רובוטית חד מצמדית שהלקוח הישראלי לא ממש מחבב.
המכוניות שנכחו בהשקה היו מצוידות בגג שמש פנורמי, אך במקום זכוכית גדולה כמקובל את הגג מכסה יריעת בד הנגללת לאחור שפתיחה שלה מכניסה הרבה אור ואוויר לתא הנוסעים.
בהולנד, עם השמש הרכה והאוויר הקריר והצלול, זה היה נהדר אבל אני ממש לא בטוח עד כמה זה יעבוד בלבנט המהביל.
המושב האחורי צפוף כצפוי ולא אגזים אם אקבע שאחרי חצי שעה של נסיעה שני נוסעים מבוגרים יעדיפו לזרוק את עצמם על הכביש ולא להמשיך לשבת שם.
196 ליטרים בתא המטען הם אמנם שיפור לעומת 139 הליטרים בדור הקודם, אבל עדיין שני תיקי נסיעות לא גדולים מיצו לחלוטין את כל הנפח שהוא הציע.
במשעולי הכפר
אי אפשר ללמוד הרבה על מאפיינים דינמיים של מכונית בנהיגה בהולנד. המדינה הזו שטוחה יותר מדופק של צופה בשידורי הצהריים של ערוץ 1, מה גם שזמן הנהיגה היה קצר להפליא ונעשה מחוץ לעיר – לא בדיוק אזור המחיה של מכונית עירונית בבסיסה.
אז מה כן? המנוע בגרסה בה נהגנו הוא ה-1.2 ליטר שלושה צילינדרים עם 82 כ"ס. זהו מנוע הביניים, מעל ל-1.0 ליטר 68 כ"ס ומתחת ל-1.2 טורבו 110 כ"ס.
תחילת התנועה על מרצפות משובשות מרעידה את המכונית הקטנה, אבל על כבישים נאותים וגם במהירויות גבוהות (120 קמ"ש היא מהירות גבוהה בהולנד...) השיוט היה נינוח למדי ומפתיע לטובה בעידון שלו.
המנוע מאוד גמיש. עם משקל עצמי של 840 ק"ג יש לה זריזות טבעית שהולמת מאוד מכוניות קטנות מסוגה והיא אכן מטפסת בנחישות ובקצב נהדר למהירויות שיוט. בדיקה של נתון התאוצה מאששת את התחושה – 11 שניות אולי לא נשמעות הרבה, אבל זה נתון מצוין לקבוצתה.
ההגה מהיר ומדויק, קצת קל מדי במשקל שלו אך מתרגם כל הפנייה שלו לשינוי כיוון מהיר והחלטי של המכונית.
שוב, פרק הזמן הקצר והתנאים בהם נהגנו שוללים כל אפשרות להתרשמות מעמיקה מהתנהגות המכונית, אבל כן אפשר לקבוע כי זוויות הגלגול נשלטות וגם היציבות טובה ומפתיעה לחיוב בפניות מהירות מאוד כמו גם יציבות כיוונית בנסיעה בכביש המהיר.
עולה כיתה?
גם בלי להציב אותה ראש בראש מול המתחרות המובילות בסגמנט, יונדאי i10 וקיה פיקנטו, אפשר כבר עכשיו להגיד שבכל הקשור לאופי, עיצוב ותחושות מהכביש יש ל-C1 יתרון על הקוריאניות, אבל בהיבטים חשובים יותר למרבית הרוכשים כמו תא הנוסעים, מרווח, חומרים וסביבת מחיה (למעט מסך המידע הגדול שיקסום ללקוחות דור הסמארטפון), היתרון עדיין שיך לקוריאניות.
C1 היא התקדמות בכל היבט ביחס לדור הקודם ומוצר נכון לדרישות המתפתחות של צרכני מכוניות המיני, אבל כדי להצליח כאן לתת פייט להגמוניה הקוריאנית היא תזדקק למחיר סופר אטרקטיבי, כזה שיקסום כל כך ללקוחות הפוטנציאליים, יגרום להם להתעלם מחלק ממצרכי הבסיס ברשימת הקניות שלהם ויאפשר להם להתוודע לקסם הצרפתי הזעיר שלה.
פיג'ו 108 החדשה נחשפת
